שוכר ומשכיר שכתבו חוזה בו המשכיר משלם את הארנונה. האם מיסי יישוב כלולים בארנונה?

משכיר קיבל על עצמו לשלם ארנונה. לאחר זמן הוטלו מיסי יישוב על התושבים. במקרה זה המשכיר לא יהיה חייב במיסים אלו, הן משום שבלשון בני אדם מיסי יישוב אינם נקראים ארנונה ואינם חלק ממנה ולכן אין זה חוב המוטל על המשכיר., והן משום שישנם הבדלים רבים בין מיסים אלו ובין הארנונה.
tags icon תגיות

שוכר ומשכיר שכתבו חוזה בו המשכיר משלם את הארנונה. האם מיסי יישוב כלולים בארנונה?

שאלה

הועד המקומי של הישוב הודיע על גביה של תשלום ארנונה של הועד המקומי. בחוזה בן משכיר ושוכר כתוב שהמשכיר ישלם את הארנונה. ושאלה מי צריך לשלם ארנונה של הועד המקומי (שהיא בנוסף לארנונה שכל תושב מחוייב בה).

תשובה

כל מיסי היישוב מוטלים מדינא על מי שנהנה מהם דהיינו השוכר (שו"ע חו"מ קסא, ג; שם קסג, ג, וראו גם בפסקי דין ירושלים כרך ב עמוד פא, וכרך יד עמוד צד), אלא אם כן החוק מטיל את המיסים דווקא על בעל הבית. לפי זה, הארנונה ומיסי היישוב גם יחד היו אמורים להיות מוטלים דווקא על השוכר ולא על המשכיר, ואכן כך ההלכה וכך גם החוק (אלא אם מדובר בשכירות לזמן קצר וגם אז אם העבירו את השכירות על שם השוכר התשלום מוטל עליו).

במקרה זה נחתם חוזה שהמשכיר ישלם את הארנונה. אלא שמתעוררת שאלה האם מיסי יישוב דומים לארנונה או דומים ל'וועד בית'. ואכן, גם בזמן הגמרא היו דברים שבני החצר עשו עבור עצמם במנותק וללא קשר למיסים שבני העיר גבו[1].

מבירור שערכנו עולה שמצד המועצה והמדינה מיסי ארנונה ומיסי ישוב הם שני סעיפים שונים של אותו הדבר: שניהם  נגבים מכח חוק עזר שמתקינה המועצה, ישנם יישובים  שהגביה של מיסי הוועד נעשית באותה גביה של שובר הארנונה של המועצה. (דהיינו שורה אחת ארנונה, שורה שניה מיסי וועד) וע"פ הנוסח של חוק העזר מיסי יישוב נקראים 'ארנונת וועד מקומי'.

אמנם מצד שני ישנם הבדלים ביניהם. לדוגמא, ארנונה נגבית לפי שטח הדירה, מיסי יישוב ברוב המקומות נגבים באופן זהה לכל משפחה.

זאת ועוד, בתנאים בדיני ממונות לא מתייחסים ללשון המשפטית והחוקית בהכרח, אלא ללשון בני אדם. ואצל בני אדם, במקומות שבררנו, יש הבדל ביניהם. דומה הדבר לאגרת שמירה שבלשון בני אדם היא שונה לגמרי מארנונה אע"פ שהמעמד החוקי שלה זהה לארנונה, ולכן אם לא יהיה רמז שגם אגרת שמירה כלולה בארנונה לא נכלול אותה.

לכן נראה שהארנונה לא כוללת את מס היישוב ואף אם נגיד שיש פה ספק, כיוון שמדינא התשלום מוטל על השוכר נמצא שאין ראיה ברורה להטיל את החיוב על המשכיר.

הוכחה כזאת יכולה להיות לשון החוזה: אם כתוב בחוזה השוכר ישלם למשכיר כך וכך שקלים ללא שום תוספת אז אולי ניתן לדייק מכאן שהכוונה היא לכלול כל מס שיכול לצוץ כולל מיסי יישוב. וכן אם יהיה כתוב: ארנונה וכו' שזה יכלול חיובים אחרים כלפי המועצה, אבל אם החוזה כתוב בלשון אחרת שמשתמעת לשני פנים, חזרנו לדין המוציא מחברו עליו הראיה ולדין יד בעל השטר על תחתונה ואין ביכולת המחויב (השוכר) להוכיח שהוא פטור.

 

[1] משנה בבא בתרא, א,ה. 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד