השכרת דירה לעסק של קעקועים

השאלה:

בס"ד שלום וברכה האם מותר לנו להשכיר דירה לאדם שבאחד החדרים יפתח עסק של קעקועים??

תשובה בקצרה

אם מצד דיני ממונות מותר לו לפתוח חנות זו (זה אזור המותר בפתיחת חנויות, ואין שכנים דתיים), והחנות לא יוצרת אווירה במרחב הציבורי של פגיעה בדת- מותר להשכיר, אך מן הראוי למצוא שוכר אחר.

הרחבה

דיני ממונות

ראשית, אמנם לא נשאלנו על זה, אך מצד דיני ממונות צריך לבדוק היטב שמותר לו לפתוח עסק בדירת מגורים, וביד השכנים יש אפשרות למחות ולמנוע ממנו לעשות כן, אלא אם כן מדובר בסביבת עסקים. בנוסף, עסק של עבירות נראה שהשכנים יכולים למחות בידו מבחינה ממונית שלא יפתח[1] (אפילו אם היינו אומרים שלפי החוק מותר לפתוח).

איסור להשכיר דירה

יש לדון האם ישנו איסור מיוחד על דירה שכורה יותר מאשר מכירת דירה, שכן הדירה השכורה נשארת רכושו של המשכיר, וברכושו ממש נעשית עבירה.

במסכת עבודה זרה[2] ישנו איסור להשכיר לנכרי דירה בשל העובדה שהוא יעבוד עבודה זרה בדירה:

" אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת כוכבים, שנאמר: לא תביא תועבה אל ביתך".

וכן פסק השולחן ערוך[3] והרמ"א הקל, וביאר הש"ך (סקי"ז) שהרמ"א הקל כדעת הרא"ש שלפי חוקי המדינה שכירות הרי היא כמכר לזמן ולכן אין זה עוד דירתו שלו אלא דירת הנכרי.

אמנם איסור זה אינו על כל העבירות אלא רק על עבודה זרה, ולכן גם לפי שיטת השולחן ערוך אין לאסור.

איסור לפני עיוור ומסייע בידי עוברי עבירה

איסור לפני עיוור קיים רק כאשר עובר העבירה לא יכול לבצע אותה ללא העזרה שהוגשה לו. כך מבואר בגמרא[4]:

"...וכי אית ליה לא עבר משום עור לא תתן מכשול? והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? ת"ל: ולפני עור לא תתן מכשול; והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו, וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול! הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי נהרא".

אם כן מבואר שאם עובר העבירה יכול להשיג את תוצאת העבירה באופן אחר אין איסור לפני עיוור. אלא שעדיין ישנו איסור מדרבנן של מסייע לעוברי עבירה, ואף לחזק ידי עוברי עבירה אסור כמו שמבואר במסכת גיטין סא ע"א: "ומחזיקין ידי נכרים בשביעית אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום". ומכאן הסיק הריטב"א[5] שאם החבר 'תבע ליה בפירוש לאיסורא' ובעקבות כך גרם לחברו לעשות איסור או לרבות באיסור נקרא הדבר מסייע בידי עוברי עבירה.

לעומת זאת התוספות והמרדכי שם סוברים שאין איסור באופן שהשני יכול לעבור על העבירה ללא הסיוע שלו.

הרמ"א[6] פסק:

"...יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו".

ישנם מקרים בהם לכל הדעות יהיה אסור ומקרים שבהם לכל הדעות יהיה מותר:

לדוגמא- אסור לכל הדעות: אם מסייע לחברו לעשות עבירה ללא טורח[7], ואם שופך את האיסור לתוך פיו של השני ומסייע לו בעשיית העבירה גופה[8].

הפוסקים כתבו כמה טעמים להתיר במקרה של השכרת דירה לעוברי עבירה:

א. כאשר זה רק מסייע (ולא לפני עיוור- כגון שיכול לשכור דירה מנכרי באותה סביבה) והעבירה לא נעשית מיד בשעת השכירות אלא אח"כ[9].

ב. מסייע אסור באופן שהעבירה תעשה בדבר שהשכיר או מכר לו (יחרוש בשבת במחרשה שהשאיל לו), אבל אם האיסור נעשה באוויר ובחלל הדבר שהשכיר לו- מותר.[10]

אמנם הרב עובדיה יוסף זצ"ל[11] בנוגע להשכרת חנות למחלל שבת כתב:

"ומ"מ נראה שאם משכיר לו החנות בסביבה יהודית, והשוכר פותח חנותו בשבת, ויש בזה משום מכשול לרבים, שומר נפשו ירחק מזה, ואין להקל בדבר. וכמ"ש ג"כ בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג (סי' לט)..."

הטעם לחלק בין השכרת דירה לאדם פרטי ובין השכרת חנות שמשרתת רבים הוא מצד המכשול לרבים ואווירת השבת המתחללת ברבים. ועל כן נראה שאם מדובר בחנות של קעקועים בתוך דירת מגורים באופן שאין כל כך פרסום ופגיעה בקדושת המחנה, ואין תחושה כלל של פגיעה בדת במרחב הציבורי, אף הפוסקים הללו לא יאסרו.