סמכות המדינה להפקיע רכוש

למדינה יש זכות להפקיע רכוש לטובת הציבור כאשר מדובר על קריטריונים ברורים ולא מוטים. סמכות זו מבוססת על דינא דמלכותא דינא, ועל הפקר בית דין הפקר.
tags icon תגיות

שאלה

שלום רב, האם יש למדינה זכות להפקיע קניין אישי של חברה לצורך רבים? לשבור מונופול בשוק התקשורת, אתן דוגמה, חברת בזק, היא מונופול בשוק התקשורת, המדינה עשתה רפורמה שנקראת " השוק הסיטונאי" שאומר שכל חברה מתחרה תוכל להשתמש בתשתיות (מתחת לאדמה, קנים של תקשורת) של חברת בזק ותשלם לה דמי שימוש, וככה נפתח את השוק לתחרות ולרווחת הציבור שירדו מחירי התקשורת, האם הדבר מותר ע"פ ההלכה היהודית? הפקר בי"ד הפקר?

תשובה

בכתב עת שערי צדק[1] פורס נחום רקובר את היריעה בנוגע להפקעת רכוש. ההפקעה יכולה לנבוע מהפקר בית דין הפקר או מ'דינא דמלכותא דינא'. בנוגע להפקר בית דין הפקר, אין צורך בבית דין חשוב כהלל ושמאי אלא אפילו לפרנסי הציבור ישנה סמכות להפקיע ולהפקיר[2]. לא רק שהציבור רשאי להפקיר אלא כל כוחו של בית הדין להפקיר נובעת מכך שהוא מייצג הציבור[3]. סמכות זו היא כל עוד לא מדובר על הפקעה הנגועה באינטרס אישי (לדוגמא רצון פופוליסטי להיבחר שוב בבחירות, מה שמכונה כלכלת בחירות), או הפקעה מפלה. כמו כן ההפקעה יכולה לנבוע  מדינא דמלכותא דינא. וכמו שכתוב בגמרא[4] שאם החוק הוא שהשדה שייכת למי שמשלם מיסים, החוק הזה תקף. תנאי מהותי שהמפקיע חייב לעמוד בו הוא, שכל הפקעה צריכה להיות עם תמורה הוגנת למי שהפקיעו ממנו[5].

במקרה שלפנינו, כיוון שמדובר על הפקעה של רכוש של חברה אחת, ולכאורה יש כאן סוג של הפליה כלפי החברה, יש מקום לשאול האם אכן זה חוק מפלה? לדעתי לא, מי שהיה מונופול שנים ארוכות אינו יכול לטעון טענות על הפליה כאשר מנסים להפוך את השוק לריאלי יותר. בנוסף, תשתיות התקשורת מונחות באדמה ששייכת למדינה. הסיבים מועברים לבתי הצרכנים דרך רשות הרבים שהיא גם כן בבעלות המדינה. עצם היכולת להניח תשתיות במדינה נתונה בידי המדינה (שחייבת להבטיח שגורמים עוינים לא יעשו בהם שימוש), והיא מעניקה זכיונות, כלומר זכות שימוש, והמדינה קובעת מפעם לפעם מה הקריטריונים המתאימים. ולכן היא זו שהעניקה לבזק זכות שימוש בהם והיא זו שיכולה להתנות את הזכות הזאת בתנאים מסוימים שיקבעו גם אח"כ.

לכן נראה שאין בהפקעה זו משום 'דינא דגזלנותא', אלא 'דינא דמלכותא'.

 

[1] כרך א עמו' 114-121

[2] שו"ת הרשב"א ח"ד סימן קמב.

[3] שו"ת רא"ם ח"א סימן נז.

[4] ב"ב נד:

[5] חזון איש בבא בתרא סימן ד סעי' טו. 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד