שימוש בתוכנה לתקופת ניסיון בחינם כאשר אינו מתכוון לרכוש

כאשר אין הגבלה מפורשת של בעל התוכנה אין איסור להשתמש בתוכנה בתקופת ניסיון גם אם אין כוונה לרכוש אותה בהמשך
tags icon תגיות

השאלה

כבוד הרב שלום,

אני איש קולנוע.

ברצוני להוריד תוכנת וידאו שניתנת להורדה חינם ל-30 יום ניסיון.

אין בדעתי לרכוש את התכנה, אלא רק להשתמש בה בזמן זה.

האם מותר לעשות זאת ללא חשש גזל או הונאת דברים?

בברכה,

 

התשובה

1. לגבי חשש גזל

פשוט שאין שום חשש לגזל, שהרי בעל התוכנה נותן רשות להוריד ללא תשלום, ואמנם זה משיקול שיש אנשים שירצו לקנות אותה אח"כ אבל אין בזה איסור גזל גם אם ברור שלא תקנה כיוון שההורדה נעשתה בהסכמתו.

יתר על כן גם אם בעל התוכנה מגלה דעתו שאין רצונו שיורידו את התוכנה אם אין בכוונת הקונה לקנותה אחר כך יש לדון אם יש בכך איסור גזל, מכמה סיבות -

א.  תוכנה אינה "ממון" במובן הרגיל, אלא מידע הנשמר בשרת וירטואלי וכל מי שמוריד אותו בסה"כ מעתיק את המידע אל המחשב שלו. וכבר דנו הפוסקים באריכות בעניין "זכויות יוצרים", האם יוכל יוצר לטעון שאסור להעתיק את יצירתו (ראה למשל פד"ר בעניין זה, הנדפס בתחומין ו', עמ' 169, וכן בפרקים בעניין זה בשו"ת משפטי ארץ – שהועלו לאתר, ראו כאן) ומכל מקום גם לדעת האוסרים להעתיק היינו דווקא כשבעל הזכויות מגביל במפורש את ההרשאה לשימוש בתוכנה, אבל כשאינו דורש זאת גם אם לא נח לו בהעתקה אין מקום לאסור.

ב.  אדם המניח את ממונו ביודעין במקום שברור שיש סיכוי סביר שיאבד או יינזק אין כל חיוב לדאוג להשבת הממון אליו כיוון שזו אבידה מדעת, ויש אומרים שהוא אף נחשב כהפקר, כמבואר במסכת בבא מציעא (כה, ב) שהמוצא כלים מונחים במקום שאינו משתמר הם אבידה מדעת, וראה בשו"ע סי' רסא' ס"ד ובהגהת הרמ"א שם. ובנדון שלנו נראה שכיוון שהיוצר עצמו העלה את התוכנה למרשתת ואיפשר לכל אדם להורידה היא נחשבת כהפקר גם אם הוא אינו רוצה שמי שבוודאי אינו מתכוון לקנות יורידנה, כיוון שהוא הוציא את התוכנה משליטתו בכוונה תחילה, ולכן אינו יכול לטעון למניעת ההורדה. אמנם אם תהיה באתר הודעה מפורשת שאסור להעתיק את התוכנה אלא למי שרוצה לנסות אותה על מנת לקנות, אז יש לדון אם עדיין זו אבידה מדעת או שגילוי דעת מפורש של הבעלים מועיל.

 

2. לעניין אונאת דברים

במסכת בבא מציעא (דף נח, ב) אומרת הגמרא: "כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח וכו'". וכן פסק בשו"ע (חו"מ רכח, ד).

האם אדם המוריד תוכנה עובר על אונאת דברים כמו אדם ששואל בכמה המקח והוא אינו מתכוון לקנות? מסתבר מאוד שלא, ומכמה סבות:

א.  המאירי (שם, כ): "לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח, שהרי מתוך שהוא בוש לומר שאינו רוצה ליקח משפיל לו מקחו לומר שאינו שוה כל כך ואחרים שומעים ונמצא גורם לו פסידא. ואפילו לא היה אדם שם מ"מ הוא מטריחו ומצערו שחשב למכור ולא מכר". כלומר מדובר באדם שבאמת גורם למוכר לחשוב שרוצה לקנות, וע"י כך מוזיל את המקח כשמתמקח איתו על המחיר או מצערו בתקוות שווא. בנידון שלנו ברור שמראש ה"מוכר" יודע שהתוכנה ניתנת לתקופת ניסיון ואינו מצפה שהקונה בהכרח ירכשנה.

ב.  מלבד זאת, ישנם מקרים שבהם אע"פ שאדם מוריד תוכנה שאין בכוונתו לרכוש בכסף הוא משתכנע אח"כ שהיא אכן שווה את הסכום הנדרש עבורה, ולכן המוכר מעוניין שכל מי שצריך יוריד את התוכנה וישתמש בה.

לסיכום

תוכנה שהועלתה לרשת על ידי בעלי הזכויות וניתנת להורדה בגירסה חינמית לניסיון, אין כל איסור להשתמש בה גם אם אינך מתכנן לרכשה כלל.

הדפיסו הדפסה