תביעה בבית דין לעבודה וזכויות העובד בבית דין לממונות

השאלה

כיצד ראוי להתנהג במקרה בו אני רוצה לתבוע מעסיק האם לפנות לבית דין לעבודה או לבתי דין לממונות ?

המעסיק שלי פיטר אותי ללא זכות לשימוע ולאלתר. בתקופת העסקה היתה אווירת עבודה פוגענית משפילה ומבזה בה האשימו אותי טענות שווא תוך שימוש בקללות ואיומים . זכויות סוציאליות שלי לא שולמו במלואן.

האם בית דין לממונות משפה עובד רק על תנאים סוציאליים או מפצה אותו בהתאם לחוק בישראל על פיטורים בניגוד לחוק, ואווירת עבודה עוינת .

כמו כן במהלך ההעסקה היה הסדר בעל פה כי אני זכאי להטבות עתידיות מרווחים עתידיים של המעסיק דבר שאני פעלתי להשגת הרווחים האלו כלומר עומדת לי זכות ליהנות מפירות עתידיים.

כיצד ראוי לנהוג במצב שכזה?

תשובה

יש כאן כמה שאלות לדיון:

1. האם מותר לפנות לבית דין לעבודה.
2. האם בית דין לדיני ממונות משפה עובד בהתאם לחוק, כולל על העסקה פוגענית, ופיטורים בניגוד לחוק.
3. קבלת רווחים מההטבות עתידיות שנעשה הסכם בע"פ שיש לעובד זכות ליהנות מהם.

מעמדו של בית דין לעבודה

בנושא הפניה לבית דין לעבודה ראו תשובה באתר דין תורה (לתשובה לחצו כאן). לכן הדרך העדיפה היא לתבוע תחילה בבי''ד רבני ובמידה ונתקלים בסירוב ניתן לגשת לבי''ד לענייני עבודה.

תשלום פיצויים על אווירת עבודה עוינת ופיטורים

בנוגע לפיטורים אף לפי ההלכה המעסיק צריך להתרות בעובד לפני כן, חוץ מכמה תחומים בהם העובד נחשב כמותרה ועומד (שולחן ערוך חושן משפט סי' שו סעי' ח, פתחי חושן שכירות פרק י סעי' ט). ואם לא עשה כך עליו לשלם לעובד את המשכורת על זמן ההתראה, ופעמים את חלקה כפועל בטל (עיינו בשולחן ערוך חושן משפט סי' שלג סעי' ב).  

בנוגע לתשלומי פיצויים, באופן עקרוני החוק מחייב גם לפי דין תורה, אם מטעם דינא דמלכותא דינא ואם מטעם מנהג (ראה מעמדו ההלכתי של מנהג המדינה בשו"ת משפטי ארץ חלק א' מעמוד 320), אך בית הדין יבחן כל מקרה לגופו.

 הסכם על רווחים עתידיים

בנושא זה ישנה חשיבות ללשון בו נאמרו הדברים, ולכן מוטל עליכם להביא את הדבר בפני בית דין, אבל באופן עקרוני, אם מוסכם על שני הצדדים שהיה הסכם מחייב, על המעסיק לשלם לך מרווחים אלו. אמנם מדובר על 'דבר שלא בא לעולם' וקניין על דבר שלא בא לעולם לא חל (שולחן ערוך חושן משפט סי' רט סעי' ד), אך נראה שבמקרה זה המעסיק יהיה חייב לשלם מהרווחים, אם מפני שמדובר על חלק מהשכר שלך (עיין בקצות החושן שלב סעיף קטן ו, וסימן קכ"ב סעיף קטן ג), או מפני שיש פה התחייבות ואדם יכול להתחייב לתת דבר שלא בא לעולם אם אומר זאת בלשון של התחייבות (שולחן ערוך חושן משפט סימ' ס סעי' ו; רמ"א סי' רט סעי' ד) או משום שכך דרך הסוחרים ובסיטומתא יש קניין אפילו בדבר שלא בא לעולם לשיטות מסוימות (עיינו קצות החושן סימן רא סעיף קטן א, נתיבות המשפט סימן רא סעיף קטן א).

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך