פיצוי על פגיעה בקטנוע

זכותו של ניזק לקבל פיצוי גם אם מכר את החפץ שניזוק. במקרה כזה שיעור הפיצוי יהיה ירידת הערך ולא עלות התיקון.
tags icon תגיות

השאלה

שלום, לפני מספר חודשים רכב נסע אחורה ופגע בקטנוע שלי וסדק את הפלסטיק שמגן על הגלגל הקידמי. (זה היה יכול להיגמר קשה יותר מכיוון שאני הייתי על הקטנוע). 
יום לאחר מכן אני מכרתי את הקטנוע. לא היה לי ביטוח מקיף, רק חובה. 
ביקשתי מהפוגע פיצוי של 500 שקל, אך הוא מתחמק בטענות: "אני אברך, הרב שלי אמר שאם מכרת את הקטנוע אז אתה לא זכאי לפיצוי". ובינתיים כבר עברו 4 חודשים. 
עם מי הצדק ?, מגיע לי פיצוי או לא ?

התשובה

כעיקרון אין עונים על שאלות בדיני ממונות בלי לשמוע את שני הצדדים. על כן, נענה תשובה עקרונית, ואם יש מחלוקת בין הצדדים יש לפנות לבית דין.
אדם שהזיק ממון חברו, חובתו לפצות על הנזק. החפץ הניזוק עצמו נחשב כממונו של בעליו ולא עובר לרשותו של המזיק. המזיק חייב רק לשלם את דמי הנזק (שו''ע חו''מ תג,א). ממילא נראה שיש זכות לבעלים למכור את החפץ הניזוק ובכל זאת לקבל את דמי הנזק. 
לגבי חובת האם חובת המזיק לתקן את הנזק או לשלם? 
לפנינו שתי חלופות: תשלום פחת- הפסד החפץ/ תשלום התיקון. 
מדברי רבינו יונה (בשיטה מקובצת בבא מציעא ה,א מובא בחזון איש בבא קמא ו, ג שדן בדבריו) עולה שעל המזיק לשלם לניזק את הפחת בלבד ולא את דמי התיקון. 
הש''ך (שו''ע חשן משפט צה, יח ושפז, א) מדייק מדברי ראשונים רבים שחלה על המזיק חובת תיקון הנזק ורק אם לא ניתן לתקן אזי חלה עליו חובת תשלום (ראו מחנה אפרים נזיקין א ,פתחי חשן נזיקין י,ז וראה גם הרב יונתן בלס תחומין יג עמ' 388 ואילך). 
מה'תומים' (צה, ז) ו'נתיבות המשפט' (צה, ו) עולה יותר מכך המזיק יכול לתבוע לתקן בעצמו את הנזק במקום שניתן לתקנו. 
לפי דבריהם במקרה דידן היה יכול המזיק לתבוע מהניזק להעמיד לפניו את הקטנוע ולתקנו. אלא שנראה לומר שאין ביד המזיק, גם לשיטה זו, כח לחייב את הניזק לתקן את הנזק, וכפי שפתחנו שהחפץ נשאר בבעלותו של הניזק ויש לו זכות מליאה למוכרו אם ירצה כפי שהוא, אלא אם הניזק רוצה להשאיר את החפץ אצלו ורוצה לתקן את הנזק, לשיטה זו, המזיק יכול לומר שהוא יתקן בעצמו ולא ישלם את דמי התיקון. אך אם הניזק בוחר שלא לתקן אלא לקבל את דמי הפחת אז הוא זכאי לכך. לפי זה במקרה כזה הניזק זכאי לקבל רק את שווי הפחת של הקטנוע ולא את שווי התיקון שהוא אינו רוצה בו. 
לבחירה זו של הניזק שלא לתקן יש השלכה שגובה התשלום של הנזק הוא לפי המחיר הנמוך יותר המבטא את ירידת הערך ולא לפי המחיר הגבוה המבטא את שווי התיקון. 
על כן במקרה דנן מחד הניזק צודק שהוא זכאי לתשלום ומאידך המזיק יכול לטעון שהוא מעוניין לשלם רק את דמי הפחת ולא את עלות התיקון. 

בברכה 
מכון משפטי ארץ 
עפרה

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד