חובת הודעה מוקדמת בכתב

שאלה

שלום וברכה, אני עובד במקום עבודה כשנתיים, אין ביני לבין המעסיק חוזה עבודה כתוב אלא בעל פה, הודעתי למעסיק על עזיבתי כשלושה חודשים מראש בעל פה, לאחר שלושה חודשים וקצת אני רוצה לעזוב את העבודה, המעסיק דרש ממני מכתב התפטרות שלחתי לו ומתאריך המכתב יעבור 11 ימים לתאריך עזיבתי, המעסיק רוצה להוריד לי 19 ימים מהשכר, הוא טוען שזה לא חוקי וצריך מכתב התפטרות 30 יום מראש, אם לא אשלים 30 ימי עבודה מתאריך המכתב. אשמח לדעת מה דעת תורה על כך.

תשובה

בדיני ממונות אין לענות ללא שמיעת שני הצדדים, ולכן נפרוס את היריעה העקרונית בלבד.

על פי ההלכה ניתן להתפטר בדיבור בלבד, (ראו רמ"א חושן משפט שלג, ח, וש"ך שם מז).

על פי החוק ישנה חובה להודעה מוקדמת בכתב. הסיבה לכך נועדה למנוע אי הבנה בין הצדדים.

בספר 'אורות החושן' עבודה וקבלנות מאת הרב אורי סדן (עמוד 211-212) דרישת הכתב מתקבלת גם על פי ההלכה שכן יש בה משום תקנת העולם ומניעת אי הבנות. לענ"ד סביר שהדרישה נועדה למנוע נזק עתידי מהמעסיק וכן להראות גמירות דעת מצד העובד והבנת המעסיק שמדובר באקט סופי.

לכן באופן עקרוני צודק המעסיק. כמו כן, בדיני עבודה הולכים אחרי מנהג שכירות הפועלים, וחוקי העבודה מעצבים את המנהג פעמים רבות.

אלא שכמו הרבה דרישות כתב פורמליות, לדוגמא דרישת הכתב בהסכם תיווך או בעסקת מקרקעין מכל סוג כולל שכירות, מסתבר שכאשר ישנה ראיה ברורה שהמעסיק הבין שמדובר בהתפטרות סופית, אין לעמוד על קוצו של יו"ד בעניין זה שכן לא נגרם למעסיק שום נזק. כמו כן, העובדה שהמעסיק דרש מכתב התפטרות בתום התקופה בעוד ידוע לו המצב החוקי (כפי שעלה בסופו של דבר), עשויה להראות על אדם שלא נהג במלוא היושר, ולכן אין לקנוס את העובד בשל כך.

למסקנה: החוק הדורש התפטרות בכתב מחייב, אלא שבית הדין צריך לשקול היטב האם גם במקרה הספצפי הבא לפניו יש מקום לעמוד על הפורמליות.