יורש שגר בדירת יורשים האם צריך להעלות דמי שכירות ליורשים

שאלה

שלום רב

אבקש לברר מה קורה כאשר אחד היורשים מתגורר בדירה ששייכת לכלל היורשים 

האם הוא מחוייב לשלם דמי שכירות ?

תשובה

יורשים קודם החלוקה הרי הם כמו שותפים (רמב"ם הלכות נחלות פרק ט הלכה א).

תשלום שכ"ד

כתב הרמ"א (חושן משפט סימן קעא סעיף ח): "לא חלקו, והשתמש בו אחד מן השותפין כמה שנים, לא יוכל אחר כך האחר לומר: אשתמש ג"כ זמן שנשתמשת, דכל זמן שלא חלקו כל אחד בשלו הוא משתמש". מקור דברי הרמ"א הוא משו"ת הרשב"א (חלק ב סימן קמא), ומדברי הרשב"א עולה שאין חובה לשלם שכ"ד משתי סיבות: א. בשלו הוא משתמש. ב. גם השותף השני היה יכול לגור בדירה גם כן: " ... דכל שלא חלקו בשלו הוא משתמש. ואלו רצה חבירו היה משתמש בו". כלומר, השותף המשתמש בבית משתמש בשלו, ואם השותף השני מעוניין הוא יכול גם כן להשתמש באותו המקום ואיש לא מונע ממנו לעשות זאת (ראו עוד בשו"ת עטרת דבורה ח"ב סימן נג).

לפי דבריו האחרונים של הרשב"א, כמה אחרונים הגבילו את הדין: אם היורש שגר בבית מנע מהיורש השני לגור שם- עליו להעלות שכ"ד (שו"ת בית שלמה חו"מ סימן מח; פתחי חושן הלכות ירושה פרק ג הערה ג).

דירה העומדת להשכרה ואינה עומדת להשכרה ו'סתם דירה'

התשב"ץ (חלק ג סימן רח) כתב שדין זה ששותף לא צריך להעלות שכר לשותפו קיים רק במקרה בו החצר אינה עומדת להשכרה, אבל אם החצר עומדת להשכרה- על השותף לשלם שכ"ד: " לענין השכירו' פטור הוא לפי שמלשון השאלה נראה דחצר לא הוה קיימא לאגרא שהרי בעל החצר הלך לסחורה ולא השכיר חצירו ואמרי' בפ' כיצד הרגל (כ' ע"א) דחצר דלא קיימא לאגרא ודר בה מאן דעביד למיגר אינו צריך להעלו' לו שכר דלא חסרי' מידי וכדאמר התם מה חסרו מה הזיקו ואף על גב דאיתהני ההוא גברא הדר בה פטור הוא משום דה"ל זה נהנה וזה אינו חסר" (ראו גם שו"ת הרשב"ש סימן סז; פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין יב עמוד קלד).

לכאורה דברי התשב"ץ חולקים על דברי הרשב"א והרמ"א: לפי הרשב"א והרמ"א יש מעמד מיוחד לשותף כיוון שבשלו הוא משתמש ולכן לכאורה אפילו אם הדירה עומדת להשכרה היורש שגר בדירה- פטור, ואילו לפי התשב"ץ אין מעמד מיוחד לשותף אלא הדין זהה לאדם זר שגר בבית ללא רשות (אולי המחלוקת קשורה להגדרת שותפים, האם לכל שותף יש הכל, או לכל אחד יש חצי).

המהרש"ם (שו"ת מהרש"ם חלק א סימן ח) רצה לכתוב נימוק שהתשב"ץ איננו חולק, ולכן כתב בדוחק בהסבר התשב"ץ: " ... שכבר העלו האחרונים, דבעומד להשכיר והשכיר השותף הבית, צריך ליתן לחבירו חלקו". כלומר, התשב"ץ עוסק במקום שמשכירים אותו בפועל, אולם המעיין בתשב"ץ יראה שלא בכך עוסקת התשובה.

ה'דברי גאונים' (כלל ק אות ה) דן בדברי הרשב"א והרמ"א והביא אחרונים נוספים הדנים בכך. לשיטתם, אין מחלוקת בין הרשב"א והתשב"ץ, כיוון שהרשב"א עוסק במקרה של כיסא בבית הכנסת, ובו אם השותף היה מגיע לבית הכנסת- חברו היה מפנה לו את המקום ומוצא מקום אחר וזו כוונת הרשב"א במילים: " ואלו רצה חבירו היה משתמש בו". העובדה שהרמ"א הביא את דברי הרשב"א בסתם גרמה לחוסר הבנה נכונה. ולכן אם היורשים לא יכולים להשתמש ביחד- אין משמעות מדברי הרשב"א שהשותף ש'תפס' יוכל לשבת בדירה ללא שכ"ד לשאר היורשים (ראו פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - פרק ד - הערה (סג) שהביא את הדברי גאונים וכתב שהאחרונים חולקים עליו. אול לענ"ד דבריו מסתברים ביותר בהבנת הרשב"א, וראו בפתחי חושן שם מה שהביא בשם ה'כסף קדשים' ועוד).

.

תשלום שכ"ד להבא

לכל הדעות אם השותף אומר שרצונו לחלוק את השותפות בדרך של מכירה או השכרה- הוא רשאי לעשות זאת, ואם השותף מונע זאת ממנו- חייב להעלות לו שכ"ד על התקופה הזאת (הרי הרשב"א והרמ"א עוסקים במקרה שהשותף שתק אבל ודאי זכותו לדרוש חלוקה. כמובן שלפי התשב"ץ ניתן לדרוש שכ"ד שכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט שסג, ו) שאם אומר לחברו 'צא' חייב להעלות לו שכר, אמנם ראה בעטרת דבורה חלק ב סימן נג. וכן כתב המהרש"ם חלק א סימן ח שהבאתי לעיל).

תשלום שכ"ד לשעבר

א. לפי פשט הרמ"א- אינו יכול לדרוש שכ"ד לשעבר.

ב. אם נקבל את דברי התשב"ץ וה'דברי גאונים' והדירה עמדה להשכרה- יכול לדרוש שכ"ד לשעבר.

ג. לפי סעיף ב, נראה לחדש שבכל דירה רגילה צריך לשלם, שכן הרמ"א (חושן משפט סימן שסג סעיף ו) כתב: "וסתם בתים בזמן הזה קיימי לאגרא ואף על גב דעדיין לא השכירו מעולם" מדברים אלו עולה שיורשים שירשו בית, ולא הביעו את דעתם עדיין מה לעשות בו, מסתמא הוא עומד לשכר (ראיתי עתה שהדברי גאונים הנ"ל הזכיר זאת ושמחתי).

מסקנה

א. היורשים יכולים לתבוע מהיורש הדר בדירה שיטשלם שכ"ד מכאן ולהבא או שייצא מהדירה על מנת למכור אותה או על מנת להשכיר אותה לאחרים.

ב. נחלקו הפוסקים האם ניתן לתבוע שכ"ד לשעבר, ובית הדין יצטרך להכריע בדבר.