שלום וברכה,
אשמח לדעת מהו הדין בנוגע לזכויות יוצרים של סופרת הכותבת בעלון שבת מסוים (באופן לא קבוע).
למי שייכות הזכויות על הכתיבה – לעלון או לסופרת?
האם מותר לעלון לפרסם את הכתבות כספר ללא ידיעת הסופרת?
והאם לסופרת מותר לכלול את הכתבות בספר מטעמה?
אציין כי הסופרת אינה מקבלת תשלום כלשהו ממערכת העלון עבור כתיבתה.
שלום וברכה,
א. ראשית, חשוב להדגיש כי איני עורך דין, ובנושאים הנוגעים לזכויות יוצרים יש להיוועץ ביועץ משפטי מוסמך. הדבר נכון במיוחד כאשר קיימת אפשרות לתביעה משפטית מצד אחד הצדדים, ולכן אין באמור כאן משום ייעוץ משפטי מחייב.
ב. לפי דין תורה, נראה כי זכויות היוצרים שייכות לסופרת. ראו הרחבה לכך בקישור הזה בעמוד 26, שם דנתי בהקשר של זכויות יוצרים במסגרת יחסי עובד-מעביד. כאשר לא מתקיימים יחסים כאלה – ואחד התנאים המרכזיים לכך הוא תשלום שכר, שאינו קיים במקרה זה – הזכויות נותרות בידי היוצר ולא עוברות למזמין העבודה.
ג. יחד עם זאת, ייתכן שלעלון שמור שווי זכויות מסוימות הקשורות לפורמט או לעיבוד הייחודי שהוא העניק לחומר, כגון עיצוב גרפי, ניסוח כותרות, או עריכה לשונית. כל עוד הסופרת עושה שימוש בתוכן המקורי שכתבה בעצמה, מבלי לכלול רכיבים אלה, הסיכוי לעילה משפטית מצד העלון נמוך.
ד. בהתאם לכך, לעלון אין רשות להוציא את הכתבות כספר מבלי לקבל את הסכמת הסופרת.
הרשמו לקבלת עדכונים