ביטול שכירות יחידת נופש עקב המלחמה

הרב עמוס ראבילו
אדם השכיר יחידת נופש וקיבל מקדמה. המזמינים הודיעו שהם מתקשים להשיג כרטיס טיסה לארץ עקב המלחמה ובקשו את המקדמה בחזרה. כיון שדיין אפשר להשיג כרטיסים לארץ, פסק הרב שאין צורך להחזיר את המקדמה.
tags icon תגיות

ביטול שכירות יחידת נופש בגלל קושי בהשגת כרטיס לארץ עקב המלחמה

שאלה

השכרנו דירה לנופש ל5 ימים למשפחה שאמורה להגיע מחוץ לארץ. 5 ימים לפני הגעתם, הם מודיעים לנו שמתקשים להשיג כרטיס טיסה ומבקשים שנחזיר להם את המקדמה שנתנו. מה לעשות?

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נענה באופן כללי לפי מה שכתב השואל.

שכירות דירה נעשית כפי שקונים קרקע בכסף שטר או חזקה.[1] כיוון ששולמה מקדמה, חל קניין השכירות.

ביטול השכירות בגלל אונס

כתב הרמ"א (חושן משפט סימן שלד סעיף א): "מי ששכר בית לדור בו, ומת בתוך זמן השכירות, אין צריך לשלם לו רק מה שדר בו, דבעל הבית הוי כפועל והוי ליה להתנות. מיהו יש חולקין. לכן אם קבל השכר כולו, אין צריך להחזיר כלום, כן נראה לי". כלומר נחלקו הפוסקים האם כאשר אירע אונס לשוכר ואינו יכול לממש את מלוא השכירות האם חייב לשלם כי שכירות נחשבת לקניין ליום או שמא שכירות אינה נחשבת לקניין, ולכן המוציא מחברו עליו הראיה והכסף ששולם נשאר בידי המחזיק בו[2].

ביטול השכירות בגלל מכת מדינה

 אולם במקרה של 'מכת מדינה' הדין שונה, והעסקה נחשבת כ'מקח טעות' ועל בעל הבית להחזיר את המקדמה שנתנה לו, כפי שמבואר בשולחן ערוך חושן משפט (סימן שכא, סעיף א): "והא דאמרינן אם מכת מדינה הוא מנכה לו מן חכירו, הוא הדין בכל כיוצא בזה, דכל מקום שנפסד הענין לגמרי והוי מכת מדינה, מנכה לו משכירותו.... וכל מקום שמנכה לו אין חילוק במה שעבר או להבא". וכן כתב הרמ"א בחושן משפט סימן שיב סעיף יז: " נשרף כל העיר, הוי מכת מדינה ומנכה לו מן שכירותו מה שלא דר בו, בין הקדים לו שכרו או לא". וראו בסמ"ע (שכא, ו) ובנתיבות המשפט (שלד, א).

מכת מדינה שניתן להתגבר עליה בעזרת טרחה מרובה

אולם במקרה שלנו מדובר על כך שהשוכר לא יכול להגיע לארץ ישראל בגלל שקשה להשיג מקום במטוס. דבר זה לא מוגדר לכאורה כמכת מדינה. רבים מצליחים להשיג מקום במטוס גם אם באיחור. אף אם נגיד שקשה להשיג מקום או שצריך להוציא על כך יותר כסף, אין הדבר מוגדר כמכת מדינה, שכן כתב הרמ"א (סימן שכא, סעיף א): "ואם אפשר לתקנו על ידי טורח ותחבולות, אינו מנכה לו", הרי לפנינו שאם ישנה אפשרות לקיים את העסקה גם אם אפשרות זו כוללת מאמץ יותר גדול ולכאורה גם תשלום יותר גדול (אמנם לא מבואר במפורש בדברי הרמ"א שמדובר על תשלום יותר גדול אבל מסתבר שטרחה זו כוללת גם תשלום יותר גדול בגבול הסביר) אין זה נקרא מכת מדינה. ואם כן במקרה זה אין המשכיר חייב להחזיר את המקדמה.

 

[1] שולחן ערוך חו"מ סי' שטו סע' א.

[2] ישנם הסברים נוספים ראו קהילות יעקב בבא מציעא ס.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד