הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב טוביה שלמה בר אילן
מחלוקת על מכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 75020
בית הדין דן בסכסוך בין שני סוחרי ארבעת המינים, דיון שנסב בעיקרו על מחלוקות עובדתיות ביחס לכמות הסחורה שהועברה. כדי להכריע בהן דן בית הדין והכריע במעמדן ההלכתי של שתי סוגי ראיות: 1. עד פסול שהתקבל על ידי הצדדים - והיחס לשבועת עד אחד בימינו. 2. נאמנותו של תובע המחזיק בידו שיק ביטחון פתוח החתום על ידי הנתבע.
תביעה לפירעון מוקדם של הלוואה בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 76003
התובע דרש להחזיר הלוואה שניתנה בהיתר עיסקא לצורך בנית בניין קודם לזמן הפירעון עקב עיכובים בבנייה שלא באשמתו. בית הדין הכריע שהואיל ובדיני הלוואה ההלכה היא שניתן להחזירה לפני הזמן גם נגד רצון המלווה, ובנוסף כיוון שפועל זכאי להפסיק את עבודתו בכל שלב ממילא בהיתר עיסקא שלפנינו רשאי התובע להשיב את הכסף לנתבע בצירוף דמי ההתפשרות על הרווחים עד מועד בקשתו להחזירה, והרי הוא כפועל שחוזר בו בחצי ימיו.
ערעור על פסק דין שקנס מוכר שביטל מכר דירה / ארץ חמדה גזית 76105
התובעים שילמו דמי רצינות לנתבע לשם רכישת דירה הנמצאת בתחילת בניה. אחרי שנתיים, הנתבע הודיע לנתבעים שאינו מעוניין למכור להם את הדירה. התובעים פנו לבית הדין שע"י המועצה הדתית בצפת אשר פסק להם שבנוסף להחזר התשלומים שניתנו לתובע, ישלם הנתבע קנס של 75,000 ש"ח כיוון שהוא חזר בו מהתחייבותו וחל עליו קללת "מי שפרע". פסק דין זה הוא ערעור בהסכמה על פסק הדין הקודם, המבוסס על סדרי בית הדין לפיהם הערעור יעסוק רק בטענות של: (א) טעות בהלכה; (ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות; (ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. בפסק הערעור קיבלו בית הדין את הקביעה של בית הדין קמא שהנתבע הוא שביטל את המכירה; את השומה שעשה בית הדין בצפת לחוב; וכן את הפיצוי על הוצאות המשפט. מאידך, פסק הערעור פטר את הנתבע מתשלום הקנס. כיון ש'דמי רצינות' אינם נחשבים לגמירות דעת למכר, אלא הסכמה עקרונית שאם יתבטל המכר יאבדו דמי הרצינות, או יחזרו ללקוח. וממילא הדבר נחשב להסכמה שאפשר יהיה לחזור, ואין מקום לחייב קנס בגלל קללת 'מי שפרע'. זאת בנוסף לקשיים לחייב קנס זה במכירת קרקעות, ובפרט בהתחייבות למכור נכס שלא בא לעולם.
