מקח טעות במכירת רכב

מקח טעות במכירת רכב

שאלה

היי הרב. מכרתי רכב לחברי. המכירה של הרכב הייתה חוקית עם העברת בעלות וכו', המכירה הייתה בתום לב כמובן, ומה שהיה פגום ברכב אמרתי, וקיבל עליו הקונה את התנאים.

לאחר קניית הרכב התגלה ברכב פגם שהוא תוצאה של בלאי שכיח של הרכב, שלא היה ניתן לגלותו במעמד המכירה כי לא ידעתי על הפגם.

הקונה מתעקש להחזיר את הרכב. אך אני טוען שאין פה מקח טעות מכיוון שהקונה ראה ובדק את הרכב, ונגרם לו נזק מזערי בסכום של 400 ש''ח. מה עלינו לעשות?

חשוב לומר שהרכב נמכר לו במחיר מאוד נמוך ביחס למחירון, ואם יחזיר את הרכב אספוג נזק משמעותי בגלל שהרכב יהיה יד שלישית.

תשובה

אין להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ואנו נענה רק לפי מה ששלחת לנו.

לא פרטת מהו הפגם שקרה לרכב לכן אני עונה באופן כללי ומפרט לך שלושה יסודות בדיני מקח טעות. א. הרמב"ם (מכירה טו, ה) והשולחן ערוך (חו"מ רלב, ו) הגדירו על מה ניתן לטעון מקח טעות:

כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, ה"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך.

לכן אם הפגם ברכב הוא דבר שבני המדינה מקפידים עליו ניתן לטעון מקח טעות.

ב. כתבו השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ רלב, ה) בשם שו"ת הרא"ש שדבר שניתן לתקנו (מום עובר) והוא לא מהותי שבלעדיו המוצר לא נקרא בשמו (מום בגוף הבית), אין זה מקח טעות אלא יש לתקן:

ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת, וקודם גמר המקח נכנסו עובדי כוכבים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן. הגה: שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. וכן מום שאינו בגוף הבית, כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם, מסלק המום והמקח קיים. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם, ונמצא רעוע, אינו יכול לבנות לו כותל שלם; וכל כיוצא בזה (הגהות מרדכי דכתובות).

ולכן אם זה המקרה שלך עליך לשלם עבור התיקון 400 שקלים, אבל המקח קיים.

ג. כלל שלישי עולה מדברי הרמ"א (חו"מ רלג), והוא שאם מדובר על מום לא משמעותי בכלל אפילו אם הקונה דיבר עליו, בדרך כלל אין לו זכות לטעון מקח טעות:

מכר לו בשר בחזקה שהוא מין איל מסורס, ונמצא שאינו מסורס, המקח קיים ומחזיר לו אונאתו; אלא אם כן ידוע שהלוקח אסטניס שאינו אוכל כלל בשר איל שאינו מסורס. והוא הדין בכל כיוצא בזה (ת"ה סימן שכ"ב). מכר לו כסף בחזקת כסף צרוף ונמצא כסף סיגים, המקח קיים ומחזיר לו האונאה, דהכל מין כסף

 וכתב נתיבות המשפט (רלג, ג) שלשיטת הרמ"א הוא הדין כל דבר שנראה לבית דין שאין קפידא כל כך. אם כן, גם במקרה שלך אם מדובר על מום שאין קפידה כל כך, אין לבטל את המקח.

דעת הרמ"א אינה מוסכמת וחלקו עליו האחרונים (הב"ח, באר הגולה, הגר"א והנתיבות) ולדעתם אם הלקוח אמר במפורש שהוא רוצה מוצר מסויים אין להכריח אותו לקבל מוצר אחר שאינו רצוי לו ולזכות בהפרש. אמנם במקרה שלפנינו לא מדובר על לקוח שאמר במפורש משהוא בנוגע לפגם שהתגלה.