הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי נאמנות באיסורים

סכסוך עם שכן בנוגע לבעלות על שביל גישה

הרב עמוס ראבילו, הרב יוני רוטנברג
בדרך כלל השרטוט בעירייה יכול להוכיח למי שייך שטח מסוים. במקרה בו השרטוט לא נותן מענה ולא ניתן לגלות זאת על ידי מודד מוסכם אזי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים הגובלים בשביל.

 

השאלה

שלום לכבוד הרב. אנו שוכרים יחידת דיור במשך שש שנים רצופות. אל דירתנו מוביל שביל מן הרחוב שנסלל ע"י בעל הבית ע"ג שטח פנוי בין המגרשים. השביל נחשב בעייני כל כחלק מן החצר הפרטית שלנו (שתלנו צמחים ועצים, ילדינו משחקים שם, לא נכנסים אליו אחרים..). למותר לציין כי איש מעולם לא ערער או קבל על כך.

השכן מן העבר השני של השביל בונה כעת יחידת דיור והודיענו כי הגישה אליה תהיה דרך השביל הנ"ל. לטענתנו כי כבר שנים השביל הוא חלק אינטגרלי מחצרנו והדבר יהווה פגיעה בפרטיותנו, השיב כי אין השביל שייך לאף מגרש, ומראש מקדם תוכניתו היתה להשתמש בו ליחידת הדיור לכשתיבנה. דע עקא, לפני כחמש שנים חיפשנו קבלן לשיפוץ השביל ואכן לקחנו למשימה זו את אותו השכן עצמו שלקח עבור העבודה שכר יפה ולא העלה ולו ברמז את כוונתו להשתמש בו בעצמו בעתיד. דבר המוכיח כי גם בעיניו השביל נתפס כחלק מחצרנו. נשמח לחוות דעת הרב- האם מותר לשכן לפגוע בפרטיותינו ולהפוך את הכניסה לבית לכניסה משותפת למרות התנגדותנו. בתודה מראש ובברכה. מוטי פקר.

תשובה

שלום רב,

לא ניתן לדון בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נענה רק לפי הנתונים שאתה שלחת.

ראשית, הדין אמור להתנהל בין בעל הבית שלכם ובין השכן ולא בינכם ובינו. בעל הבית הוא הבעלים של השביל אם אכן הוא בעלים.

שנית, יש לבדוק בעירייה של מי השביל. אם השביל הוא ציבורי, או שייך לשני המגרשים- השכן צודק. ייתכן וצריך לשלם למודד שיקבע בדיוק למי שייך השביל.

אם מדובר על שרטוט לא מדויק שלא ניתן להכריע בו למי שייך השביל ואיפה עובר הגבול, ואין לעירייה כללים בנדון, דומה הדבר לשטח בין שתי חצרות ועליו כותל בנוי שזהו שטח שמוטל בספק ולכן הוא שייך חצי למגרש א' וחצי למגרש ב'.  כך כתב השו"ע[1]:

אם אחר זמן נפלה כותל זה, המקום והאבנים של שניהם. ואפילו נפל לרשות אחד מהם, או שפינה אחד מהם את כל האבנים לרשותו וטען שמכר לו חבירו חלקו או נתנו לו במתנה, אינו נאמן, אלא הרי הם ברשות שניהם עד שיביא ראיה. ויש מי שאומר דדוקא כשהאבנים ניכרים שהם מזה הכותל.

כלומר, כשיש לפנינו שטח בין שתי חצרות ואין לאף צד טענה יותר חזקה מהצד השני, והוא לא טוען שקנה את השטח מהצד השני, הרי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים[2].

חזקה (של שלוש שנים) וכן העובדה שהשכן עבד כקבלן בשביל, אינם מראות על בעלות כאשר לא טענת שקנית מאחר אלא שזה חלק מהשטח שלך וטענה זו הובררה כלא נכונה.

אולם אם וכאשר השביל יהפוך להיות גם של השכן, יש מקום לדרוש ממנו תשלום עבור ההנאה של השימוש בשביל (הנאה מסלילת הדרך ומהשיפורים הנוספים שהנהגתם בשביל).

 

[1] סימן קנז ה.

[2] ראו גם בבא בתרא ב ע"א תוד"ה לפיכך, וקצות החושן קנז,ג הדן בדבריו.