הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

נייר עמדה מס' 11: עדות מומחה בהלכה

הרב עדו רכניץ, הרב אריה וולהנדלר
הלכה מוזכרת נאמנות של מומחים ("בקיאין") בכמה הקשרים ממוניים ואיסוריים. בהמשך לכך נעזרים בתי הדין לממונות במומחים כדבר שבשגרה. לאור זאת עולות שאלות רבות: מה מעמדו ההלכתי של מומחה, האם בית הדין רשאי לחלוק על עמדתו ובאילו נימוקים? וכן שאלות נוספות. בשאלות אלה עוסק נייר העמדה המצורף שהוכן לקראת כנס דייני בתי הדין לממונות הי"א.

להלן תקציר נייר העמדה:

בהלכה מוזכרת נאמנות מומחים (בקיאים). בעניין זה מצינו הבחנה בין שני תחומים:

1. תחום ראשון: נאמנות בנוגע לדבר שעשוי להתגלות (מילתא דעבידא לגלויי), כאשר, מוסכם שיש נאמנות בנוגע לפרשנות של מידע בלתי-משתנה שנמצא בפני בית הדין, אם ניתן לאמת פרשנות זו. לנאמנות זו כמה דינים:

א. אין דינה כדין עדות רגילה, אולם, נדרש אדם נאמן (ובכלל זה אשה יהודיה, או שני לא-יהודים זה שלא בפני זה, שו"ע חו"מ סח, ב) שיעיד על בסיס ידע אישי ולא על בסיס עדות שמיעה (שו"ת תשב"ץ א, פג).

ב. במקרה של מחלוקת בין המומחים יש להכריע על פי רוב דעות (ש"ך חו"מ מו, סו; נתיבות המשפט מו, ז).

ג. על בית הדין לשים לב האם המומחה משוכנע בוודאות של עמדתו, או שהוא מתבסס על השערות והסתברויות (הראי"ה קוק שו"ת דעת כהן, קמ), שהרי אין הולכים בממון אחר הרוב.

ד. מסתבר שלבית הדין יש סמכות לדחות את דברי המומחה (ולקבל חוו"ד נוספת, או להכריע על דרך פשרה וכדו'), אולם, אין לו סמכות לחלוק עליו בשאלות מקצועיות.

.

2. תחום שני: נאמנות שמאים להכריע בנוגע לשווי נכס.

א. לדעת רבים מהאחרונים דין השמאים העורכים שומה זו כדין בית דין (נתיבות המשפט קג, א).

ב. מעיקר הדין יש למנות שלושה שמאים (שו"ע חו"מ קיד, ד). בהסכמת הצדדים אפשר למנות גם שמאי אחד (שו"ת הרשב"א ב, קפה).

ג. לגבי כשרות המומחים, מוסכם שנוגע פסול וכן שלא-יהודי פסול (תומים קג, ב), ישנה מחלוקת לגבי כשרות מומחים הקרובים זה לזה (רמ"א חו"מ קג, ג; תומים קג, ב).

ד. הכרעה נעשית על פי רוב הדעות של המומחים שנבחרו, וכאשר לכל מומחה מהשלושה דעה אחרת, הולכים אחר העמדה האמצעית (שו"ע חו"מ קג, ב, ונו"כ שחלקו עליו).

ה. ניתן לקבוע שנפלה טעות בשמאות כאשר השמאים מודים בכך (שו"ת הרשב"א ב, שסא) או על בסיס ראיות אובייקטיביות. יש מחלוקת האם חוות דעת נוספות שהתקבלו יכולות להוות ראייה לטעות (שו"ת הרשב"א ב, שסא; נתיבות המשפט קג, ג).

ו. מסתבר שלבית הדין אין סמכות לחלוק על השמאים, אא"כ יש לו מומחיות בתחום.

ז. כאשר שמאים טעו בשומה – אזי הדין הוא כדין אונאת מחיר: בקרקע השומה לא בטלה, ואילו במיטלטלין אם הטעות בשיעור שישית ומעלה – היא בטלה (שו"ע חו"מ קט, ג). לגבי טעות בהערכת מציאות עתידית, כגון, בסוג התיקון הנדרש – מסתבר שדינו כדין מקח טעות, וההערכה בטלה אפילו בפחות משישית.

ח. ישנם שני סוגים נוספים של עדויות מומחה שדינן כשמאות: 

  1. הכרעה לגבי אירוע שהתרחש בעבר על בסיס הערכת מומחה – כגון, קביעה מה גרם לנזק.
  2. הכרעה לגבי פעולה נדרשת, כגון, תיקון של ליקוי, המבוסס על הערכה של מומחה, או קביעת מומחה לגבי טובת הילדין בהקשר של דיוןעל משמורת.

3. אמינות המומחה: נושא נוסף הוא שאלת אמינות המומחה, בהקשר זה נדונו כמה נושאים:

א. לגבי בעל מקצוע כתבו אחרונים שיש לו נאמנות מיוחדת בגלל שאומן לא מרע אומנותיה ולכן גם מומחה לא-יהודי יהיה נאמן, במקרה כזה הוא רשאי להגיש את חוות דעתו גם בכתב (שו"ת מהר"ם שיק אה"ע, ג). כל זאת, רק לגבי דבר שעשוי להתגלות ולא בנוגע להערכות.

ב. ניתן לשלם שכר טרחה למומחה בית הדין, ובלבד שהתשלום יינתן על ידי שני הצדדים בשווה (נתיבות המשפט חידושים לד, כא).

ג. יש מחלוקת האם מומחה שקיבל שכר מאחד הצדדים, פסול (שו"ת פני יהושע ב, סד; שב שמעתתא שמעתתא ז פרק ז; שו"ת נודע ביהודה קמא אה"ע, כז). בכל מקרה, יש לבחון לגופן את הטענות המהותיות שלו כלפי חוות דעתו של ביה"ד .

ד. נאמנות המומחה מבוססת במידה רבה על האפשרות לאמת את דבריו, ולכן על בית הדין להיות קשוב לטענות כנגד חוות דעתו של המומחה, ולבחון אותן לעומקן.

 

4. חשוב להדגיש שמומחה מוסמך לעסוק בנושאים הנוגעים לתחום המקצועי שלו, ולא בסוגיות משפטיות או בהכרעות אחרות שלא על בסיס הידע המקצועי שלו.

5. חוק הבוררות מאפשר לקבל חוות דעת מומחה בכתב. חוות דעת זו תשלח לצדדים, ואלה יכולים לדרוש לחקור את המומחה או להביא מומחים נוספים מטעמם. כל זאת, אלא אם כן הוסכם אחרת (סעיף י"ב לתוספת הראשונה לחוק הבוררות).

5. נתגלתה טעות בהערכת המומחה לאחר שניתן פסק דין, תידרש חתימה מחודשת על הסכם בוררות כדי לעמוד בדרישות חוק הבוררות.

לסיכום, מומלץ להתייחס בסדרי הדין לנושאים הבאים: מספר המומחים, כשרותם, תשלום שכרם, אופן הגשת חוות הדעת (בכתב או בעל פה), ותהליך קבלת חוות הדעת המאפשר ביקורת של הצדדים על חוות הדעת בהתאם להלכה ובהתאם לחוק הבוררות.

כדי להזמין את הספר השלם את הפרטים החסרים ואנו נחזור אליך.