הרשם לקבלת עדכונים
פסקי דין שנכתבו על ידי בית דין לממונות - בית אל
שטר בוררות בית דין לממונות - בית אל
להורדת שטר הבוררות פתחו את הקובץ המצורף
חזרה מהודאה משתמעת
אדם ששכר קראוון השכיר אותו ברשות לאדם אחר, ללא חוזה או סיכום ברור, פרט לכך שהשוכר ישלם למשכיר את ההוצאות. בעקבות כך התפתח סכסוך בין הצדדים, והוגשה תביעה לבית הדין לממונות, בית אל. פסק הדין שכתב הרב עובדיה אחיטוב עסק ברובו בסוגיות של "טוען ונטען", וממנו עולות כמה מסקנות: 1. נחלקו אחרונים (ואולי גם ראשונים) בשאלה האם אדם יכול לחזור בו מטענה שטען בבית דין, וחשב שבכך פטר את עצמו, כאשר על פי הדין טענה זו חייבה אותו. בית הדין פסק שניתן לחזור מטענה כזו. 2. מעמדה של טענת "כך הבנתי את הסיכום", כשהיא נטענת ע"י שני הצדדים הוא כשל טענת ברי (ודאי). 3. מודה במקצת על תשלום שכירות קרקע - חייב שבועה. 4. בית הדין הסתמך על רישומים אישיים של הנתבע על תשלומיו לתובע.
עדות במשפט פלילי
לבית הדין לממונות בית אל הוגשה תביעה להורות לנתבע לספר את הידוע לו בבית המשפט על אירוע מסוים שבעקבותיו הורשע התובע. לחילופין, דרש התובע פיצוי מהנתבע על כך שהוא מסרב להעיד לטובתו בבית המשפט. בית הדין, בהרכב של הרב עובדיה אחיטוב (אב"ד), הרב דוד בר-שלטון והרב עדו רכניץ דחה את התביעה. להלן, הנימוקים לפסק הדין, כפי שנכתבו על ידי הרב עדו רכניץ, תוך שהם עוסקים: א. באפשרות לחייב עד לשלם כשהוא מסרב להעיד, ב. בחובה להעיד בפני בית משפט בדיון פלילי ועוד.
בניית קיר תמך בין מגרשים
מוקד פסק הדין נידונה זכותו של אחד השכנים לחפור בחצירו ותביעתו לבנות קיר תמך בינו לבין שכנו. פסק הדין עוסק בכמה סוגיות, וקובע בהן קביעות עקרוניות: האחת, בסמכותו של בית הדין לפטור את הנתבע משבועת היסת במקרה שהוא רואה את התביעה כחסרת בסיס או כקנטרנית. השניה, כאשר ישנם שני מגרשים בשני מפלסים - מוטל על שני הצדדים לבנות קיר תמך ביניהם, ועל העליון לאפשר חפירת יסודות בשטחו. השלישית, אסור לאדם להנמיך את מפלס הקרקע במגרש השייך לו בסמוך לשטחו של שכנו, כיון שעבודה כזו גורמת בהכרח נזק לשכן היא אסורה. הרביעית, לא ניתן במסגרת של כפיה על מידת סדום (מאבק כנגד ניצול זכות לרעה) לכפות על אדם לוותר על זכות קניינית.
מיקח טעות בקניית רכב
לפני בית הדין לממונות בית אל נידון מקרה של אדם שקנה רכב ולא בדק אותו במכון בדיקה. לאחר זמן מה התגלו ברכב מספר תקלות - התברר שהרדיו היה מקולקל וכן אחת מכריות האוויר ועוד. התובע ביקש לבטל את העסקה, והמוכר סרב. בית הדין דן בכמה שאלות ואלו המסקנות העיקריות: 1. העובדה שהקונה יכול היה לבדוק את הרכב ולא עשה זאת אינה מהווה ראיה לכך שמחל על התקלות שהתגלו ברכב. 2. הקונה אינו יכול לבטל את העסקה, ולגבי התקלות שיוכח שהיו ברכב בשעה שנמכר הרי שהמוכר חייב לתקנן. 3. המוכר אינו חייב לתקן רכיבים שהקונה ידע שאינם תקינים, למרות שהקונה לא ידע את מהות התקלה (וממילא את עלות התיקון).
ביטול הזמנת ציוד בטענת מקח טעות
למסיבת פורים הוזמן שולחן קזינו וציוד נוסף. המזמינים סיכמו מראש על "שולחן קזינו מקצועי", אולם, כאשר הציוד הגיע התברר שהוא קטן מכפי שחשבו המזמינים ולכן הם בקשו להפחית את התשלום. ספק הציוד סרב, ואמר שאם המזמינים ישתמשו בציוד הם יתחייבו במלוא הסכום. המזמינים סרבו והספק לקח את הציוד. הספק תבע את המזמינים בבימ"ש לתביעות קטנות שם הצדדים הופנו לבוררות, והם הגיעו לבית הדין לממונות בבית אל. הרב עובדיה אחיטוב דן בסכסוך בפסק הדין, ממנו עולות מספר מסקנות: 1. על המזמינים לשלם את מלוא הסכום כיון שבנסיבות הקיימות כשיש ספק לגבי טיב המוצר שהוזמן על המזמין לשלם עבור ההזמנה. 2. על המזמינים היתה מוטלת האחריות לברר האם הציוד שהזמינו תואם את הציפיות שלהם, וכך גם בכל עסקה בה נהוג שהקונה מברר לגבי טיב המוצר שהוא מזמין. 3. הספק אינו זכאי להוצאות משפט על תביעתו לבימ"ש כיון שהמזמינים היו מוכנים להגיע לדין תורה.
דבר האבד שלא סוכם מראש
אדם שכר נער בן 17 (להלן, התובע) לבצע עבודות שיפוץ במהלך החופש, כמו כן סוכם שהנער יביא נערים נוספים שיעבדו אתו. המעסיק הבטיח לכל עובד 20 ש"ח לשעת עבודה, ולתובע 25 ש"ח לשעה. לאחר כמה ימי עבודה עזבו התובע וחבריו את העבודה כיון שמצאו עבודה אחרת. המעסיק שילם לנערים האחרים אולם סרב לשלם לתובע בטענה שעזיבת העבודה באמצעה גרמה לו נזק. עיקרי הדברים העולים מפסק הדין: 1. מניעת רווח היא בגדר דבר האבד. 2. אם המעסיק לא הבהיר לפועל מראש שעבודתו היא בגדר דבר האבד הפועל יכול לעזוב את העבודה באמצעה.
עבודות שיפוצים בבית מגורים
עבודת קבלן מסתיימת לעתים מזומנות בחוסר הסכמה, הן לגבי הסיכומים, הן לגבי התוצאות והן לגבי יתרת התשלום. מקרה קלאסי של סכסוך כזה מובא בפסק הדין הבא בה נידונו. בין הדיונים נידונו נזקים של קבלן, דיון אחד יחודי מובא בפסק דין זה שנחלקו בו דעת הרוב והמיעוט: כיצד יש להתייחס לתנאי שהעובדים לא יהיו ערבים, האם תנאי זה נחשב לתנאי המבטל ממון או לא?