הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

**מעמדה של דירת בני זוג שנרכשה ע"י צד אחד / פד"ר 883179/2

הרב דוד לאו, הרב דוד דב לבנון, הרב אהרן כץ
בני זוג מתגרשים. הדירה בה גרו בני הזוג נרכשה מכספי הבעל והיתה רשומה ע"ש הבעל. האשה תבעה מחצית הדירה משום שזאת היתה דירת מגוריהם. בית הדין פסק שאין די בכך, והואיל והדירה רשומה על שם האיש - דירתו היא.

תיק 883179/2

ב"ה

 

 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ

(ע"י ב"כ עו"ד אלכס גרינשטיין)

פלונית

המערערת:

 

 

 נגד

(ע"י ב"כ עו"ד אביבה לנקרי)

פלוני

המשיב:

 

הנדון: חלוקת רכוש – העדר שיתוף ספציפי בדירה

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, שדחה את דרישת המערערת לקבל זכות כלשהי בדירה הרשומה ע"ש המשיב, ושנקנתה על ידו לפני הנישואין.

החלטת ביה"ד קמא מבוססת על שלוש נקודות עיקריות העולות מתוך פסקי הדין של בתי המשפט שצוטטו על ידם:

א. נכסים שהוצאו מכלל נכסי השיתוף בסעיף 5א לחוק יחסי ממון, אין להחשיבם כנכסים משותפים בלא כוונה ל"שיתוף ספציפי";

ב. כדי לקבוע כוונת "שיתוף ספציפי" בדירה, לא די בכך ששני הצדדים חיו ביחד באותה דירה במשך חיי הנישואין, אלא יש צורך "בדבר מה נוסף" שיעיד על כוונת השיתוף;

ג. נטל ההוכחה לכוונה זו מוטל על כתפיו של בן הזוג שאינו רשום כבעלים של הנכס, שהוא נחשב לענין זה המוציא מחבירו ועליו הראיה.

עיקר טענת המערערת [להלן: האשה] היא שיש להתייחס לדירה כאל נכס שבו היתה כוונת "שיתוף ספציפי", מבוססת על שש טענות:

א. זו היתה דירת המגורים היחידה של בני הזוג;

ב. בה נולדו בנותיהם;

ג. הדירה נרכשה בזמן שהיו כבר בני זוג;

ד. נלקחה משכנתא בעד הדירה;

ה. המשכנתא שולמה על ידי שני הצדדים, כאשר הבעל משלם את המשכנתא בפועל, ואילו האשה מממנת את הוצאות המחיה המשותפות;

ו. הושקעו בדירה כספים של המערערת.

שלוש הטענות הראשונות אינן מספיקות בענייננו, כפי שנקבע בפסקי הדין שצוטטו ע"י ביה"ד קמא, שדיור משותף בלא "דבר מה נוסף" אינו מספיק לשמש כראיה על כוונת שיתוף. שלוש הטענות האחרונות הינן למעשה טענה אחת בלבד. שהרי כפי שנכתב בהחלטת ביה"ד קמא, האשה עצמה הודתה שהיא לא הוציאה מכספה לצורך השיפוצים, נמצא שהטענה היחידה שיש ביכולתה לטעון היא, שיש לדון את השיפוץ, שמומן ע"י הבעל, כאילו מומן גם על ידה, וזאת משום שהיא זו שמימנה את הוצאות המחיה, וע"י כך אפשרה לבעל להשיב את המשכנתא אשר לטענתה נלקחה לצורך השיפוץ בדירה.

גם אם נניח כדבריה, קשה מאוד לקבוע בבירור שהתנהגות מעין זו מהווה הוראה על כוונת שיתוף בדירה, שהרי אין כאן תביעה להחזרת ההשקעה של הכספים בדירה, אלא ניסיון לקבוע שהשקעה כזו מלמדת על כוונת שיתוף, שכן ברור שאדם שגר בדירה באופן זמני אינו משקיע בה סכומים נכבדים כל כך. לכן כאשר למעשה השיפוץ מומן על ידי הבעל, אף אם בפועל האשה הוציאה באותה תקופה סכומים גדולים יותר לצרכי מחיה, עדיין אין כאן הוראה ברורה על כוונת שיתוף בדירה.

כל זה אילו היתה האשה מוכיחה את טענותיה, אולם באמת הואיל ובדו"ח האקטואר שהתמנה ע"י ביה"ד נאמר בפירוש שלא הוצגו לפניו שום אסמכתאות לשיפוץ מעבר לסכום של 40,000 ₪, נמצא שטענות האשה בעניין זה אין להן על מה להתבסס מבחינה עובדתית, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ברור ששיפוץ בסכום האמור או דומה לו אינו נחשב להוצאה משמעותית שניתן לבסס עליה טענה לשיתוף בדירה, ואין זו אלא הוצאה לצורך החיים המשותפים.

לכן נראה שצדק ביה"ד קמא בהחלטתו שלא הוכח שהאשה הייתה שותפה בשיפוץ הדירה, ואם כן אין שום בסיס אחר לטענותיה.

מכיוון שכך הרי שלא זו בלבד שהאשה לא הוכיחה כוונת שיתוף, אלא שיש במקרה שלפנינו כמה דברים המצביעים על כוונה הפוכה, ובעיקר ניהול שני חשבונות בנק נפרדים, דבר שמראה על כך שבני הזוג עצמם אינם מתייחסים למשפחה שהקימו כאל ישות ממונית אחת, אם כן אין לפנינו שום סיבה לקבוע שדעת הבעל הייתה שאשתו תהיה שותפה מלאה בדירה, וכאמור בלא כוונה כזו מצדו, אין לאשה זכות בנכסים הרשומים על שמו.

מעבר לכך שיש לדון באופן עקרוני בשאלת כוונת השיתוף הספציפי, כי מעת שנקבע בחוק איזון משאבים, ועל פי ההלכה יש מקור לכך, היות שהזוג נישא על דעת כן, אבל יש מקום לומר ש"אין לך בו אלא חידושו" והבו דלא להוסיף עלה.

לאור האמור אנו פוסקים:

א.  ביה"ד דוחה את הערעור של האשה, וקובע שהצדק עם ביה"ד קמא, שיש לדחות את דרישת האשה לקבל חלק מן הדירה הרשומה על שם הבעל.

ב.   ניתן לפרסם בהשמטת פרטי הצדדים.

 

 ניתן ביום כ"ז במרחשון התשע"ז (28/11/2016).

 

הרב דוד ברוך לאו          הרב אליעזר איגרא   הרב א' אהרן כץ