הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

עינוי חשודים בפשע

מאת http://hrc.leg.wa.gov/members/bailey/newsreleases/020503.htm, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=637762

מאת http://hrc.leg.wa.gov/members/bailey/newsreleases/020503.htm, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=637762

הרב עדו רכניץ
שאלת עינוי חשודים במסגרת חקירה עלתה בעת האחרונה בכמה הקשרים: הן בהקשר של טרור ערבי והן בהקשר של טרור יהודי כנגד ערבים. לשאלה זו שני חלקים עיקריים: הראשון, האם ההלכה מתירה לענות אדם במסגרת חקירה, וזאת במיוחד כאשר לא ברור שהוא אכן מחזיק במידע רלבנטי. והשנייה, האם ניתן להסתמך על הודאה שנתנה במסגרת חקירה בעינויים כדי להרשיע אדם בפשע.

מאמר זה פורסם בתחומין כרך לו, להלן סיכום המאמר:

1.   על פי שורת הדין לא ניתן להרשיע אדם בדין הפלילי ההלכתי על פי הודאת עצמו וממילא אין כל הצדקה לענות אדם כדי שיודה במה שעשה. אולם במשפט המלך ובתקנות הקהל ניתן לקבוע שאדם יורשע על סמך הודאתו, אף שיש סיכון של הרשעות שווא, אלא שיש צורך בראיות נסיבתיות התומכות בהודאה כדי להרשיע אותו.

2.   לגבי עינוי אדם במהלך חקירה בענייני ממון נחלקו ראשונים בפרשנות דברי הגמרא, יש המתירים עינוי ויש המתירים איום בלבד. בשו"ע נפסק שניתן לענות חשוד. האחרונים העירו שהכוונה היא רק לאדם שיש רגליים לדבר שהוא קשור לעניין, וכן שמדובר בעינויים מתונים בלבד. הדעת נותנת שגם לרשויות המדינה נתונה סמכות זו בעניינים פליליים, ובלבד שהדבר מותר גם על פי החוק.

3.   לגבי היכולת להסתמך על הודאה שניתנה תחת עינויים נחלקו הפוסקים בנוגע לעדות אישה: יש המאפשרים להסתמך על ההודאה ויש השוללים זאת. מוסכם על רבים מהפוסקים שניתן להסתמך על הודאה כזו כאשר יש ראיות נסיבתיות חזקות התומכות בה, כגון מסירת פרטים מוכמנים וחפיפה בין שתי הודאות שנגבו בנפרד. לכך יש לצרף את דברי החתם-סופר המעלה אפשרות לאפשר הסתמכות על הודאה שניתנה תחת עינויים כאשר מדובר בעינויים קלים יחסית.

4.   לגבי אדם שהעיד תחת עינויים שאדם אחר ביצע פשע, כתבו אחרונים שהוא אינו נאמן, אלא אם כן הוא מודה בפשע שבו הוא לא נחשד או בפשע שכלל לא היה ידוע שבוצע.

5.   במקום שהחוק אינו מאפשר עינויים אין היתר הלכתי לחרוג ממנו.

בשולי הדברים יש לחזור על כך שכיוון שמדובר בדיני נפשות, הדבר מחייב שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם גדולי הפוסקים. כפי שחתם הרשב"א באחת מתשובותיו (שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שצג): "ומכל מקום, הבְּרורים [=הממונים] צריכין להתיישב בדברים, ולעשות מעשיהן אחר הַמְלָכָה [=התייעצות], ולהיות כונתם בכל עת לשמים".