הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

חיוב הוצאות שהוטל על צד שלא שיתף פעולה והוקפא כשנודע שגם הצד השני לא השלים את כל אשר היה עליו להשלים / בית הדין הגדול 1194533/3

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז ( בית הדין הרבני הגדול)
אשה סרבה במשך שנים לשתף פעולה עם בית הדין ולא הגישה מסמכים. האיש הגיש. לאחר שנים קנס בית הדין את האשה וגם הורה לה לפצות את הבעל, ולאחר מכן הגישה האשה את כל המסמכים. כעת נודע שגם בין המסמכים שהגיש הבעל היו חסרים כמה מסמכים. בית הדין הקפיא את חיובי האשה. האיש טוען שגם אם החסיר כמה מסמכים, הרי לאורך כל הדרך שיתף פעולה עם בית הדין, בעוד שהאשה לא עשתה כן. לכן התקבל ערעור האיש.

ב"ה

תיק 1194533/3

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז

המערער:         פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד ארז סמימי)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד מנשה ענתר)

הנדון: מניעות בית דין לבטל החלטות קודמות שלו ללא נימוק ושלא בעילה של טעות שנתגלתה בהן או עובדות או ראיות חדשות שנתגלו

פסק דין

לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטת בית הדין האזורי תל אביב [הרכב ח] המבטלת החלטות קודמות של בית הדין, החלטות שחייבו את האישה בהוצאות בגין אי־שיתוף פעולה עם האקטואר ואי־המצאת מסמכים.

א.         נקדים תחילה את העובדות.

האיש הגיש תביעת גירושין בשנת התשע"ג (2012) לתביעה זו נכרכו ענייני הרכוש. תביעות האיש התנהלו בעצלתיים, כשפעמים רבות האישה לא מופיעה לדיונים. ניסיונות משא־ומתן בין הצדדים לא צלחו.

ביום ב' במרחשוון התשע"ח (22.10.17) מינה בית הדין ברשות אב בית הדין, הרב מאיר פרימן, את רואה החשבון והאקטואר מר ר' לצורך בדיקת רכוש הצדדים ועריכת איזון ברכוש.

 במשך כחצי שנה, לא שיתפו האישה ובא כוחה פעולה עם רואה החשבון, הלה ביקש פעמים מספר לשחררו מטיפול בתיק, כמו כן לא הציגה האישה מסמכים ולא שילמה לרואה החשבון מקדמה בעבור עבודתו. בית הדין הורה לה פעמים מספר לעשות כן, אך האישה התעלמה מהחלטות בית הדין, ומשכך בלית־ברירה אִפשר בית הדין לאקטואר להתפטר.

ביום כ"ח במרחשוון התשע"ט (6.11.18) מינה בית הדין את רו"ח ב' לצורך עריכת איזון בזכויות הצדדים שנצברו בתקופה המשותפת.

ביום ל' במרחשוון התשע"ט (8.11.18) הגיש האיש בקשה לחיוב האישה בהוצאות בגין אי־שיתוף פעולה עם המומחה. הבקשה נשלחה לתגובת האישה, האישה לא הגיבה לבקשה, הוגשו בקשות חוזרות והאישה התעלמה מהוראות בית הדין להגיב.

עקב שינוי בהרכבי בית הדין בתל אביב הועבר התיק ביום י"ח בטבת התשע"ט (26.12.18) לטיפול ההרכב בראשות הרב אבירן יצחק הלוי.

בא כוח האיש חזר והגיש את בקשתו לפסיקת הוצאות.

ביום א' בשבט התשע"ט (7.1.19) הודיע רו"ח ב' שהאישה מסרבת לשתף עימו פעולה ומסרבת לשלם מקדמה לשכר טרחה. לדיון שנקבע ליום ה' באדר א' התשע"ט (10.2.19) לא הופיעה האישה.

בדיון שנערך ביום ג' באדר ב' התשע"ט (10.3.19) הסכימו הצדדים: "ימונה אקטואר, האיש יישא בשלב הראשון בהוצאות האקטואר; אם האישה תצטרך לשלם לאיש היא תישא בחצי מהוצאות האקטואר, ואם לא – לא."

ביום ט"ו בתמוז התשע"ט (18.7.19) הודיע האקטואר לבית הדין, שהאישה לא המציאה מסמכים למרות כמה פניות שפנה אליה, במקביל חזר בא כוח האיש על בקשתו לפסיקת הוצאות. בתגובה לבקשות אלו חייב בית הדין את האישה בהוצאות וזו לשון החלטתו מיום י"ב באב התשע"ט (13.8.19):

על פי הודעת המומחה גב' [פלונית] טרם המציאה את המסמכים שנתבקשו.

בית הדין מטיל הוצאות על גב' [פלונית] בסך מאה ש"ח שישולם לצד שכנגד, על כל יום אי־העברת מסמכים המבוקשים על ידי המומחה. זאת למשך ארבעה־עשר יום ראשונים. לאחר מכן יעלה סכום ההוצאות ולמאה וחמישים ש"ח ליום למשך ארבעה־עשר יום. בית הדין ישקול הטלת הוצאות נוספים על תקופת העבר. סך ההוצאות ישולם עד ליום 20.9.19.

ביום כ"ג בתשרי התש"ף (22.10.19) חזר רו"ח ב' והודיע לבית הדין שלמרות כמה פניות, האישה עדיין לא הגישה את המסמכים המבוקשים. במקביל פנה גם האיש לבית הדין לאכוף על האישה שיתוף פעולה עם האקטואר ולהודיע שאם לא תשתף פעולה תחויב בהוצאות.

ביום ב' במרחשוון התש"ף (31.10.19) הוציא בית הדין את ההחלטה דלהלן:

[...] מורה לאישה לשתף פעולה עם האקטואר ולמלא אחר בקשותיו תוך ארבעה־עשר יום ולהעביר לבית הדין אישור שעשתה כן.

אם לא תעשה כן, לא יהיה מנוס מלחייבה בהוצאות ופיצויים.

האישה המשיכה להתעלם מהוראות בית הדין ולא שיתפה פעולה עם האקטואר, לפיכך הוציא בית הדין ביום ב' בטבת התש"ף (30.12.19) את ההחלטה דלהלן:

מעיון בתיק עולה:

האישה לא קיימה אחר החלטת בית הדין מיום 30.10.19 באשר לתגובה לדברי האקטואר מיום 22.10.19.

בהחלטת בית הדין מיום 31.10.19 הוחלט כי על האישה לשתף פעולה עם האקטואר ולמלא אחר בקשותיו בתוך ארבעה־עשר יום ולהעביר לבית הדין אישור שעשתה כן. מעיון בתיק לא התקבל אישור מטעם האישה.

לפיכך, ולאחר התראה שניתנה, בית הדין מחייב את האישה לשלם סך 5,000 ש"ח לצד שכנגד, תוך שלושים יום.

בנוסף מחייב בית הדין את האישה בסך 2,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה תוך שלושים יום.

כמו כן, ככל שהאישה לא תבצע את הוראות האקטואר בתוך עשרה ימים יוטלו עליה קנסות נוספים, לפי בקשת הצד שכנגד.

ביום ט"ז בטבת התש"ף (13.1.20) חזר רו"ח ב' והודיע שהאישה לא משתפת פעולה וביקש מבית הדין להורות לה להמציא מסמכים כמפורט בהודעתו. בהחלטתו ביום זה הורה בית הדין:

על הנתבעת למלא לאלתר אחר בקשת המומחה.

בית הדין מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 150 ש"ח על כל יום של אי־מילוי בקשת המומחה.

רו"ח ב' חזר וביקש מבית הדין בבקשותיו מיום י' בשבט התש"ף (5.2.20); מיום ט"ז באדר התש"ף (12.3.20) ומיום י"ב בסיוון התש"ף (4.6.20), שהן העתק הבקשה מיום ט"ז בטבת התש"ף (13.1.20), להורות לאישה לשתף פעולה.

ביום כ"ב בשבט התש"ף (17.2.20) הוציא בית הדין את ההחלטה דלהלן:

בהתאם להחלטת בית הדין מיום ט"ז טבת תש"ף (13.1.2020), ולאור הודעת האקטואר מיום 5.2.2020 לפיה עולה כי האישה לא שיתפה פעולה לכל הפחות עד אותו תאריך. בית הדין קובע כי האישה חייבת לאיש סך 3,600 ש"ח בגין תקופה זאת.

בית הדין מתרה באישה כי המשך אי־שיתוף הפעולה עלול להחריף את הסנקציות שבית הדין יפעיל.

בהחלטה נוספת מיום כ"ו בסיוון התש"ף (18.6.20) קבע בית הדין:

בית הדין מחייב את האישה בסך 18,150 ש"ח לטובת הצד שכנגד, זאת בשל סירובה המתמשך למלא אחר החלטות בית הדין, למרות אזהרות חוזרות ונשנות.

ניתן לבקשת בא כוח האיש מיום 9.6.20, ובהמשך להחלטתנו מיום 13.1.19.

במקביל להוראות אלו הוציא בית הדין צווים שיאפשרו לאיש לאתר את זכויות האישה.

ביום כ"ג במרחשוון התשפ"א (10.11.20) חזר רו"ח ב' והודיע שאף שהאיש המציא חלק מהמסמכים הנוגעים לזכויות האישה, על פי הצווים שנמסרו לו, האישה ממשיכה לא לשתף פעולה ולא ממציאה מסמכים. בתגובה להודעה זו חזר בית הדין והורה לאישה להמציא את המסמכים המבוקשים.

ביום כ"ז בכסלו התשפ"א (13.12.20) הודיע רו"ח ב' שהאישה החלה להמציא מסמכים, עוד כתב במכתבו שלאחר בדיקת מסמכי האישה והמסמכים שהגיש האיש זה מכבר ורק עכשיו נבדקו (כאמור בהודעות קודמות) הוא מבקש משני הצדדים השלמת מסמכים לפי רשימה מפורטת, ורק לאחר השלמת המסמכים יוכל להציג טיוטת דוח. בית הדין הורה לצדדים להגיש את המסמכים המבוקשים.

ב.         עם הגשת הודעת האקטואר, הגישה האישה בקשה לביטול החיובים שחויבה, ולחילופין לחייב את האיש בחיובים דומים מכיוון שגם הוא לא המציא מסמכים לאקטואר, בית הדין שלח הבקשה לתגובת האיש, וביקש הודעה על המצאת מסמכים.

ביום י"ט בטבת התשפ"א (3.1.21) הודיע האקטואר שהאישה הציגה חלק מהמסמכים, והאיש טרם הגיש את מלוא המסמכים. בעקבות הודעה זו חזרה האישה וביקשה לבטל את החיובים שחויבה.

ביום י' באדר התשפ"א (22.2.21) הוגשה תגובת האיש לבקשה זו, בתגובתו כתב שאין לדמות את מעשי האישה שהתעלמה באופן רצוף וקבוע מהוראות בית הדין במשך שנים, ולמרות ההתראות המשיכה במעשיה, למעשיו: הוא מעולם לא התעלם מהחלטות בית הדין, קיים את החלטות בית הדין, נענה לבקשות האקטואר, מעולם לא הותרה, והעיקר: האיחור בהגשת המסמכים נבע מהקושי להשגת מסמכים בתקופה זו, מכיוון שמשרדי מס הכנסה היא סגורים עקב הקורונה (עיין סעיפים 31–36 לתגובה).

ביום א' באייר התשפ"א (13.4.21) הועברה לבית הדין הודעת האקטואר שלפיה האישה העבירה את כל המסמכים הנדרשים ולעומתה האיש עדיין לא השלים את הגשת המסמכים. באותו יום ניתנה החלטת בית הדין, החלטה שנתן אב בית הדין לבדו, וזו לשונה:

כל החיובים שהוטלו על האישה בגין אי־המצאת המסמכים מעוכבים בזאת. אין להגישם לגביה בהוצאה לפועל או להמשיך בגינם הליכים קיימים.

ההחלטה ניתנת לנוכח הודעת האקטואר שהוגשה לבית הדין ביום 13.4.21 כי האישה המציאה לידיו את כל המסמכים הנדרשים.

ההחלטה קובעת שאין להגיש את ההחלטות להוצאה לפועל, אך לא ברור מדוע החלטות אלו מעוכבות. בהחלטה זו אין נימוק – במה מרפאה הגשת המסמכים עתה, אחרי כמה שנים, את ההתעלמות מהחלטות בית הדין כמה שנים ואף לאחר שחויבה בהוצאות בגין כך אחרי התראות חוזרות.

 ביום ט"ו באייר התשפ"א (27.4.21) הוגשה לבית הדין בקשת האישה להורות ולהודיע להוצאה לפועל על ביטול החיובים שחייב בית הדין את האישה, בהתאם לקביעת בית הדין המבטל את חיוביה בהחלטתו מיום א' באייר התשפ"א (13.4.21), כדי שתתקבל בקשתה לסגירת התיק בהוצאה לפועל. באותו יום ניתנה החלטת אחד מחברי הרכב בית הדין שנענה לבקשה כדלהלן:

לאחר עיון בבקשת בא כוח האישה בו צורף מכתבה של רשמת הוצאה לפועל ובהמשך להחלטה מיום 13.4.2021.

בית הדין מבהיר בזאת כי ההחלטה מיום 30.12.2019 המחייבת את האישה בתשלום לצד שכנגד וכן בתשלום לטובת אוצר המדינה מבוטלות.
ובית הדין מורה להוצאה לפועל ליישם את החלטת הביטול [...]

החלטה זו ביטלה את החלטות בית הדין הנזכרות לעיל, על החלטה זו מוגש הערעור שלפנינו.

ג. האיש הגיש בקשת רשות ערעור שבה פרשׂ בארוכה את ההתנהלות בתיק, בית הדין אישר את הגשת הערעור. הערעור הוגש ובו פרשׂ האיש טיעוניו בארוכה.

התקבלה תגובת האישה לערעור. בתגובה היא כותבת שהאיש שכנע את בית הדין באחריות האישה לאי־המצאת המסמכים, בעוד לאחר שהאישה המציאה את המסמכים התברר שבמשך כל התקופה האיש כלל לא המציא מסמכים והוא הגורם לעיכוב הדוח.

לדיון בערעור התייצב האיש המערער.

האישה המשיבה ובא כוחה לא התייצבו – לטענתם לא ידעו על מועד הדיון. אין אנחנו יכולים לדעת אם אכן קיבלו את ההזמנה לדיון או לא, אך מכיוון שהתנהלות זו של אי־התייצבות לדיונים הייתה התנהלות חוזרת של האישה ובא כוחה, אנו מפקפקים בטענה זו, אף שאין אנו קובעים מסמרות בדבר. נוסיף ונאמר שהאמת אינה נר לרגלה של האישה (בלשון המעטה) בדברים שנכתבו בכתב התשובה של האישה, וייתכן שזוהי הסיבה שלא התייצבה לפנינו – הנייר יכול לסבול הכול, אך התייצבות בפני ערכאה שיפוטית ומתן תשובות לשאלות היא קשה הרבה יותר, וכבר אמרו חז"ל שאין אדם מעיז פניו בפני חברו. ואין להאריך בזה יותר על כל פנים בפסק דין זה.

נוסיף ונאמר: הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין שניתנה בדיין יחיד, החלטה שביטלה החלטה קודמת של בית הדין בהרכבו המלא, החלטה שבה חויבה האישה לשלם. החלטתנו בערעור היא רק לגבי תוקפה של החלטה זו. לא נדון בהחלטה זו אם החיובים שהוטלו על האשה היו כדין, דבר זה יכול שיהיה נידון בעתיד וכפי שיתבאר.

טענות האיש המערער הן כדלהלן:

א.  האישה התעלמה מהחלטות בית הדין במשך שנים, לא מסרה מסמכים לאקטואר אף שהוזהרה פעם אחר פעם שעליה לפעול על פי הוראות בית הדין, ואם לא – תחויב בהוצאות.

ב.   בסופו של דבר לאחר התראות רבות חייב בית הדין אותה בהוצאות לבעל ולאוצר המדינה, האישה לא הגישה ערעור וההחלטות הפכו לחלוטות.

ג.   בית הדין אינו יכול לבטל החלטה חלוטה שנתן.

ד.   מכיוון שההחלטה הייתה חלוטה האיש פעל לממשה ופתח תיק בהוצאה לפועל, מה שהצריך אותו להוציא הוצאות שלא יוחזרו לו עם סגירת תיק ההוצאה לפועל.

ה.  החלטת בית הדין לביטול החלטתו הקודמת ניתנה ללא דיון בנושא, ללא תגובתו, ללא נימוקים וללא סמכות.

ו.   ההחלטה ניתנה באמצעות הטעיית בית הדין ולפיה בית הדין בהחלטה קודמת ביטל החיובים, בעוד ההחלטה הקודמת ניתנה רק לגבי השהיית ההליכים בהוצאה לפועל.

כאמור, האישה לא הופיעה, אך מתוך דבריה הנזכרים עולה שלטענתה העיכוב של האקטואריה היה בגין מחדלי האיש ולא בגין מחדליה.

בדיון שלפנינו לא דן בית הדין בטענות האיש לגבי עיכוב מסירת המסמכים מצידו. כמו כן האיש הצהיר בפנינו שכבר העביר את כל המסמכים (בעת הדיון), לדבריו העיכוב בהשלמת המסמכים לא היה משום זלזול בהוראות האקטואר ובית הדין אלא בשל הנסיבות וחוסר יכולתו להשלים את המצאת המסמכים באופן מיידי.

בעת הדיון חזר בית הדין חזור ושאול: מה הם נימוקי ההחלטה, מה משמעות האמור בהחלטת בית הדין שהאישה המציאה מסמכים, מתי המציאה, ומדוע הדבר גורם לביטול ההחלטות הקודמות? יש לציין שעיכוב המצאת האיש את המסמכים, לא נכתב כנימוק בהחלטות בית הדין. ייתכן שבית הדין קיבל את נימוקיו בתגובתו, ולחילופין: מכיוון שלא התרה בו בחיוב הוצאות – לא חייבו. בין כך ובין כך, בית דיננו אינו יכול לתת נימוקים במקומו של בית הדין האמור לתת החלטה מנומקת. לפיכך בהחלטתנו בסיום הדיון פנינו לבית דין קמא להבהרת דבריו, וזו לשון חלק מהחלטתנו:

בית דין שמע את הערעור ומחליט שבטרם תינתן החלטה לגופו של ערעור דרושה לנו הבהרתו של בית הדין על השאלות דלהלן:

א. מהו הנימוק להחלטתו הנ"ל של בית הדין האזורי מתאריך ט"ו באייר התשפ"א (27.4.21) המבטלת את החיובים, שכפי שהיא מונחת לפנינו היא אינה מנומקת.

ההחלטות המטילות הוצאות על האישה בשל העדר שיתוף פעולה הן החלטות חלוטות שאינם מתנות את החיוב בגורם עתידי כלשהו.

את ההחלטות נתנו בין ההרכב שטיפל בתיק בעבר ובין, לאחר מכן, ההרכב שאליו הועבר התיק והוא מטפל בו כיום.

ב. ההחלטה הנ"ל באה בעקבות החלטה מתאריך א' באייר התשפ"א (13.4.21)  שממנה משתמע שהחיובים מעוכבים בלבד. וזה לשון ההחלטה:

כל החיובים שהוטלו על האישה בגין אי־המצאת המסמכים מעוכבים בזאת. אין להגישם לגביה בהוצאה לפועל או להמשיך בגינם הליכים קיימים.

דרושה הבהרה אם בהחלטה זו אכן עוכבו החיובים או שמא בוטלו, ומהו הנימוק לכך.

ג. שתי ההחלטות הנ"ל ניתנו בדיין יחיד בניגוד לחיובים בקנסות שעצמם שניתנו בהרכב מלא. דרושה הבהרת בית הדין באשר לעמדתו בשאלה אם דיין יחיד יכול לבטל חיוב שנתנו קודמיו בהרכב מלא ובפרט בהחלטות הרכב קודם שנתן את החלטתו בנסיבות התיק כפי שהתנהל לפניו.

בית הדין ימציא לפנינו את ההבהרות הנ"ל ושכרו כפול מן השמים.

בבית הדין התקבלה הבהרת בית דין קמא, להלן חלקים ממנה:

הבהרה

1. ההחלטה מיום א' באייר תשפ"א (13.4.2021) הינה החלטה המעכבת את החיובים שהוטלו על האישה בגין העיכובים בהמצאת המסמכים למומחה (להלן: החלטה לעיכוב ביצוע). זאת נוכח הודעה האקטואר כי האישה העבירה לו את כלל המסמכים, וכן הודעת האקטואר שלפיה האיש הוא שלא העביר למומחה את המסמכים.

ההחלטה נחתמה בדיין יחיד כיוון שמדובר בהחלטת ביניים המקפיאה את ביצוע החיובים, אך לא מבטלת אותם. זאת כיוון שטרם התבררה הסוגיה בעניין עיכוב המסמכים על ידי האיש.

2. ההחלטה מיום ט"ו באייר תשפ"א (27.4.2021) ניתנה לאחר בקשת הבהרה שהוגשה מעם האישה, שלפיה על מנת לסגור את תיק הוצאה לפועל שנפתח בגין החיובים שהושתו על האישה, יש להמציא החלטה המבטלת את החלטת החיוב. החלטה זו הסתמכה על ההחלטה לעיכוב ביצוע.

מובהר כי הביטול האמור בהחלטה הוא לעניין ביצוע החיובים, לצורך סגירת התיקים בהוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות. אין בהחלטה זו כדי לבטל את החלטות החיובים מלכתחילה בתיק שלפנינו. בעניין זה תינתן החלטה בסיום ההליך, בהתחשב בהמשך התנהלות הצדדים בניהול התיק.

3. לסיום יצוין כי עד כה טרם הוגשה חוות דעת המומחה. מהודעת המומחה מיום 3.1.21 המצויה בתיק עולה שזאת כיוון שהאיש טרם השלים את תשלום שכר טרחת המומחה. כן עולה גם מהודעה נוספת של המומחה שהתקבלה היום 18.1.22, ראו בסעיף 4. כך גורם האיש לעיכוב השלמת הטיפול בתיק.

משמעות ההחלטה היא בתלתא:

בית הדין לא ביטל ההחלטות שחייבו את האישה אלא רק השהה את ביצוען משום שלא התבררה הסוגיה של עיכוב המסמכים מצד האיש, ההחלטה לעיכוב ביצוע היא החלטה שיכולה להינתן בדיין יחיד. ההחלטה השנייה המעורערת – גם היא אינה מבטלת את גוף ההחלטות שניתנו, והיא ניתנה רק כדי לסגור את תיק ההוצאה לפועל. ובביטול ההחלטה הכוונה לביטול ביצוע החיובים וסגירת התיק בהוצאה לפועל. טרם הוצגה חוות דעת, מפני שהאיש מעכב התשלום לאקטואר (תשלום עבור חלקה של האישה בשכרו (ש"ש)), והוא הגורם כיום לעיכוב ההחלטה בתיק.

ד.         אחרי שסקרנו באריכות את הדברים חובתנו לתת החלטה בערעור לגופו.

כאמור ההחלטה המעורערת היא ההחלטה שניתנה בדיין יחיד, ומשמעותה הפשוטה היא שבית הדין ביטל את החיובים הכספיים שהוטלו על האישה – דבר שאינו בסמכותו של דיין יחיד בין על פי דין תורה ובין על פי חוק, אלא שבית הדין הבהיר שלא זו הייתה כוונת ההחלטה, וכל מהותה הייתה לצורך סגירת התיק בהוצאה לפועל.

מעתה: מכיוון שבית הדין בהרכבו המלא הבהיר שההחלטות לחיוב בהוצאות לא בוטלו, לכאורה הערעור מתקבל, או – מדויק יותר – הערעור הוגש מחמת חוסר הבנה של משמעות החלטת בית הדין. הטעות אינה של המערער, שהרי ההבנה הפשוטה של ההחלטה היא שחיובי ההוצאות שהוטלו על האישה מבוטלים.

חובתנו להעיר שאם אכן הכוונה הייתה שלא לבטל את חיוב ההוצאות אלא רק לבטל את הגביה, לא היה מקום להורות על ביטול וסגירת התיק בהוצאה לפועל אלא על השהיית הגבייה בינתיים, ובוודאי לא היה מקום לגרום הפסדים לאיש שפתח את התיק בהוצאה לפועל בתום־לב.

עם זאת חובתנו להבהיר:

טענות האיש שנטענו בערעור הן טענות נכונות, שהרי משנתן בית הדין החלטה אין הוא יכול לחזור בו מהחלטתו אלא אם טעה בדבר משנה, ובטעה בשיקול הדעת – אם אפשר להחזיר – נחלקו הראשונים ועיין שולחן ערוך חושן משפט סימן כ"ה ובמפרשים שם.

נידון דידן ודאי אינו טעות בדבר משנה. ספק אם הוא טעות בשיקול הדעת, ועל כל פנים לעת עתה בית הדין לא קבע שטעה בשיקול דעתו.

והנה בסנהדרין (לא, א) שנינו דכל היכא שדן את הדין, אם הביא ראיה לסתור את הדין אחרי זמן סותר את הדין, וכן נפסק בשולחן ערוך (סימן כ), עיין שם. אך על כל פנים צריך עדים או ראיה לסתור את הדין. אופן זה של סתירת הדין נקבע בתקנות הדיון כדלהלן:

קכח.   חושש בית הדין שטעה בפסק דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין עד לבירור.

קכט.   (1)        בעל דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית הדין שדן בעיינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם.

(2)     המבקש יגיש בקשה בכתב ויפרט בה את הטענות או הראיות החדשות ואת הסיבה למה לא הביא אותן בדיון הקודם.

קל.                 (1)        בית הדין ידון בבקשה מבלי לשמוע שום צד ויחליט אם יש לדחות את הבקשה או שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה.

(2)     החליט בית הדין שיש להזמין את הצדדים לדיון בבקשה, רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין עד לבירור.

קלא.   אחרי הבירור כאמור בפרק זה, יאשר בית הדין את פסק הדין או יבטלו ויוציא פסק דין חדש.

 

מתקנות אלו משמע שבית הדין רשאי לחזור בו ולתקן את פסק דינו כאשר נראה בעיניו לאחר בירור שטעה או אם הובאו לפניו ראיות שטעה. אומנם בתקנה קכח נאמר, כי לצורך הבירור "יזמין את הצדדים לבירור נוסף" אך נראה, שאין זה אלא כאשר בית הדין רואה לנכון שיש צורך בהזמנת הצדדים לצורך הבירור, וכפי שנאמר בהמשך בתקנה קל, בסעיף (1) המצוטט לעיל. עם זאת במקרה שבית הדין חושש שטעה, הדבר לא יכול להינתן בהחלטה בעלמא. ההחלטה צריכה להיות מנומקת ומבוססת.

ומינה לנידון דידן:

ההחלטות שנתן בית הדין לחייב את האישה בהוצאות היו אחרי תקופה ארוכה שהאישה לא הגישה מסמכים, אחרי פניות רבות של האקטוארים, אחרי אזהרות חוזרות ונשנות של בית הדין שתגיש את המסמכים ואחרי התראות רבות שתחויב בהוצאות והתעלמותה מהן. אין ספק שהתנהלות האישה הייתה תמוהה וחריגה באופן יוצא דופן. לפיכך ההחלטות לחיוב בהוצאות נראות לכאורה מוצדקות, וצריך נימוק רב משקל לבטל החלטות אלו, נימוק שיורה שההחלטות ניתנו בטעות.

אף אם יקבע בית הדין שהאיש במחדליו גרם לעיכוב ההליך ולכן יש לחייבו בהוצאות, הדבר צריך להיערך אחרי הליך מסודר: קבלת הוכחות שגרם לעיכוב ההליך, מתן אפשרות להסביר את מעשיו, התראה לקיים החלטות בית הדין והתראה לחיוב בהוצאות. ההליך צריך להיערך כהליך נפרד בפני עצמו, וגם אם יחליט בית הדין שאכן האיש פשע במעשיו ויש לחייבו בהוצאות, הדבר צריך להינתן בהחלטה מנומקת בפני עצמה, ביטול החלטות קודמות שעל פי דין אי אפשר לבטלן אינו הדרך. וכבר ידוע שכשאדם עושה מצווה ועושה עבירה – המצווה לא מבטלת את העבירה והעבירה לא מבטלת את המצווה, והוא הדין החלטה שצד אחד חייב אינה מבטלת את החיוב שחויב הצד האחר, אף שייתכן שטכנית החיובים יקזזו זה את זה.

בין כך ובין כך, מכיוון שעל פי הבהרת בית הדין, בית הדין לא החליט על ביטול החלטות החיוב של האישה, לא ברור מדוע ניתנה החלטה לסגירת תיק ההוצאה לפועל – הרי אין החלטה לביטול החיוב. ההחלטה שהייתה אמורה להינתן לכל היותר היא החלטה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל עד למתן הוראות חדשות של בית הדין, ולא סגירת תיק ההוצאה לפועל שכאמור גורמת נזקים למערער שלא כדין.

בנסיבות העניין שבית הדין לא ביטל החלטותיו, נראה שההחלטה ניתנה גם שלא בסמכות, שהרי לעת עתה ההחלטה קיימת וממילא ההחלטה שיכולה להינתן היא לכל היותר על עיכוב ביצוע ההליכים בהוצאה לפועל ולא סגירת תיק ההוצאה לפועל.

פסק דין

המסקנות העולות מן כל האמור לעיל הן כדלהלן:

א.         הערעור מתקבל.

 ב.        החלטת בית הדין האזורי מיום ט"ו באייר תשפ"א (27.4.2021) בטלה.

ג.          החלטות בית הדין שחייבו את האישה בהוצאות לטובת האיש ולטובת אוצר המדינה הן בתוקפן כל עוד לא בוטלו.

ד.         תיק ההוצאה לפועל שנסגר על פי החלטת בית הדין ייפתח מחדש וגובה החוב בתיק יהיה זהה לשהיה ביום שבו נסגר התיק. עם זאת בית הדין מקפיא את גביית החובות שבתיק, עד למתן החלטות בית הדין בנוגע לתוקף ההחלטות שניתנו לחיוב האישה בהוצאות.

ה.         בית הדין קמא ייתן את החלטתו בדבר תוקפן של ההחלטות לחיוב האישה בהוצאות, בתוך שלושים יום. אם יקבע בית הדין שההחלטות בטלות – ינמק את דבריו. אף אם בית הדין יקבע שהחיוב בהוצאות תקף, בית הדין יוכל לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות בפועל מנימוקים שיירשמו.

ו.          זכותה של האישה להגיש בקשה לבית הדין לחיוב האיש בהוצאות, אם לדעתה האיש מעכב או עיכב מתן חוות הדעת האקטוארית. הדיון בתביעה זו יהיה על פי הנוהל המקובל, והליך זה לא יהיה סיבה לביטול חיוב האישה בהוצאות.

ז.          הערובה שהפקיד האיש כתנאי לשמיעת ערעורו תוחזר לו.

ח.         פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

 הרב שלמה שפירא

מצטרפים למסקנות.

הרב אליעזר איגרא                    הרב ציון לוז־אילוז

נפסק כאמור.

ניתן ביום כ"ח בתשרי התשפ"ג (23.10.2022).

הרב אליעזר איגרא                     הרב שלמה שפירא                    הרב ציון לוז־אילוז

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה