הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

היתר נישואין לשתוקית / בית הדין ירושלים 1376869/1

הרב שלמה תם, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז ( בית הדין הרבני האזורי ירושלים)
בית הדין התיר לאשה להנשא. כאשר אמה של האשה אומרת שאינה יודעת מי האב אך היא יודעת שהוא יהודי, והיא עצמה היתה פנויה בשעה שהתעברה.

ב"ה

תיק ‏ 1376869/1

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה תם – אב"ד, הרב דוד שני, הרב יעקב מ' שטיינהויז

המבקשת:       פלונית

הנדון: היתר נישואין לשתוקית

פסק דין

הופיעה המבקשת ביום ט"ו בתמוז תשפ"ב (14.7.22) והצהירה כדלהלן:

אני בת 20. נולדתי בתל השומר בשנת 01. שם האמא שלי א' והיא גרה בל' באנגליה. היא נמצאת שם גם היום. אני לא יודעת מיהו אבא שלי.

לשאלת בית הדין משיבה המבקשת כי בית הדין יכול לשוחח עם האמא שלה.

בית הדין שוחח עם אם המבקשת בטלפון. אם המבקשת מאשרת כי בתה נולדה בארץ. אומרת כי היא התגרשה ללא ילדים ממ', התחתנה עימו בשנת 91 והתגרשה ממנו בשנת 96, וז"ל הפרוטוקול מיום ט"ו בתמוז תשפ"ב:

הבת (המבקשת) נולדה בשנת 01. מאז שהתגרשתי ממ' לא התחתנתי מחדש. אין לי נתונים על האבא של [פלונית]. אני הייתי גרה בי'. אני לא יודעת מיהו אבא שלה. יצאתי איתו בסוף שבוע אחד. בשנת אלפיים או 01. לא הייתי עם גבר אחר. לא ציפיתי שאכנס מהנ"ל להריון בפעם אחת. זה היה בבית שלי בי'. לא גרנו ביחד. הוא היה בסוף שבוע אצלי. הוא יהודי ספרדי. הוא היה גר אולי בפ"ת. שמו הפרטי היה אולי ב'. אני בטוחה שהוא היה יהודי. הקשר איתו נותק. בסך הכל הקשר היה בתוך שבוע. אני בטוחה שההיריון היה ממנו.

בית הדין: בדיון הקודם אמרת ששמו ד'?

אם המבקשת: שמו היה גם ב'. אני התגיירתי בארץ וקיבלתי אישור מהרבנות. 

המבקשת מציגה תעודת גירושין מהנישואין של האם למ' שהתגרשה ממנו. כמו כן הציגה מסמכים נוספים (נסרקו לתיק).

דיון והכרעה 

מעיון מדברי אם המבקשת עולה כי המבקשת נולדה לאחר גירושי האם ממ'' בזמן היותה פנויה, לדברי האם היא התעברה מיהודי בשם ב' מפתח תקוה ואינה יודעת פרטים נוספים עליו.

עלינו לברר האם הבת מותרת להינשא כשאין אנו יודעים מיהו אביה.

 

בשו"ע אבן העזר סימן ו' סעיף י"ז:

פנויה שראוה שנבעלה לאחד, והלך לו הבועל ואמרו לה: מי הוא זה שבא עליך, ואמרה: אדם כשר, הרי זו נאמנת. ולא עוד אלא אפילו ראוה מעוברת, ואמרו לה: ממי את מעוברת, ואמרה: מאדם כשר, הרי זו נאמנת ותהיה (היא ובתה) (טור) מותרת לכהן. בד"א, כשהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים, או בקרנות שבשדות שהכל עוברים שם, והיו רוב העוברים שם כשרים, ורוב העיר שפירשו אלו העוברים ממנה כשרים, שחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות. אבל אם היו רוב העוברים פוסלים אותה, כגון עכו"ם או ממזרים וכיוצא בהם, אף על פי שרוב המקום שבאו ממנו כשרים, או שהיו רוב אנשי המקום פסולים, אף על פי שרוב העוברים כשרים, חוששין לה ונאמר: למי שפוסלת אותה נבעלה, ולא תנשא לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא. וי"א דבאומרת: לכשר נבעלתי, בחד רובא לכתחלה מכשירין, ובדיעבד, אפילו ברוב פסולים.

ובסעיף י"ח:

ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר, אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו"ם אחד או חלל אחד ועבד וכיוצא בהם, הרי זו לא תנשא לכתחלה לכהן, שכל קבוע כמחצה על מחצה הוא. ואם נשאת, לא תצא הואיל והיא אומרת: לכשר נבעלתי. היתה אלמת או חרשת, או שאמרה: איני יודעת למי נבעלתי, או שהיתה קטנה שאינה מכרת בין כשר לפסול, הרי זו ספק זונה ואם נשאת לכהן, תצא, אלא אם כן היו שם שני רובים המצויים כשרים. ויש מי שאומר שאפילו נתעברה בעיר, אם הלך הבועל אליה תנשא לכתחלה, כיון דאיכא רוב העיר ורוב סיעות כשרים, אא"כ הלכה היא אליו. וסתמא נמי, שאין ידוע מי הלך למי, תנשא לכתחילה.

הנה, מדברי האם שהצהירה כי נתעברה מיהודי אך אינה מכירה אותו, פסק בשו"ע הרי זו ספק זונה ואסורה לכהן, ואם נשאת תצא, אם כן היו שני רובים המצויים כשרים.

ובחלקת מחוקק סימן ו ס"ק יז כתב' וז"ל:

אלא א"כ היו שני רובים. לא ביאר דבריו אם בשני רובים אפי' לכתחילה תינשא או דוקא דיעבד ועובד' דר' יוחנן בן נורי (פי' דאית' בגמר' מעשה בתינוקת שירד' למלאות מים מן המעיין ונאנסה אמר ריב"נ אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תנשא לכהונה) מיירי בטוענת ברי פי' שנבדקה ואמרה לכשר נבעלתי וכן פי' הב"י שכן דעת הרמב"ם לחלק בין לכתחילה לדיעבד (פי' אפי' בשני רובי') אבל המגיד משנה כתב שדעת הרמב"ם שאין חילוק.

כלומר, הח"מ מסתפק האם בתרי רובי מכשירין אותה לכתחילה, כאשר אינה טוענת בברי שלכשר נבעלה.

ובב"ש סקל"א כתב שלגבי הולד חשיב כדיעבד ותמיד מתירים אותו לכתחילה בתרי רובי, וז"ל:

ונראה דכל זה איירי להכשיר אותה אבל להכשיר הוולד אז הוי כדיעבד, ולכן אפילו ברוב פסולים נאמנת להכשיר הוולד. ואם א"א לשאול אותה עיין סימן ד'.

ובשו"ת מהרי"ט ח"ב אהע"ז סימן ט"ו כתב לגבי הוולד הוי כדיעבד משום שאם נחמיר הוולד יהא אסור בישראלית ובממזרת ולכן מתיר אף בחד רובא, וז"ל:

אי נמי היכא דרובא עכו"ם הו"ל רוב כשרים אצל הולד דקי"ל בפ' החולץ עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואפי' א"א כמו שאמר הרמב"ם בפ' ט"ו מה' א"ב אמר האב אין זה בני או שהיה במדינת הים הרי זה ממזר ואם אמרה מעכו"ם ועבד נתעברתי הרי הולד כשר וזהו ברוב פסולי' אצלה  אבל אם רוב עכו"ם או עבדים אפי' לא בדקו את אמו אזלי' בתר רובא, ואף על גב דלכתחילה בעינן תרי רובי לגבי וולד חשיב דיעבד כיון שיהא אסור בישראלית ובממזרת. עכ"ל.

והב"ש סקל"ד כתב וז"ל:

ונראה בפלוגת' אלו יש לחוש לדעת הרמב"ם אפילו באומרת לכשר נבעלתי בעינן תרי רובי וכשאינה אומרת ברי אז אפילו בדיעבד בעינן תרי רובי מיהו אם איכ' תרי רובי מותרת אף לכתחילה דהא לרוב פוסקים הדין הכי ולהמגיד י"ל גם הרמב"ם ס"ל הכי וכשאומרת ברי ונשאת אפילו ברוב פסולים לא תצא ועיין סימן ד'.

כלומר, מדברי הב"ש עולה כי כאשר יש תרי רובי אז מותרת אפילו האם להינשא לכהן לכתחילה.

א"כ במקרה דנן דאיכא תרי רובי, רוב העיר ורוב סיעה כשרין, הרי היא מותרת להינשא.

ויש להוסיף עוד דעת הי"א בשו"ע, שהיא דעת הטור, שאפילו נתעברה בעיר אם הלך הבועל אליה אם יש תרי רובי תינשא לכתחילה, ולפי דברי האשה שהבועל בא לביתה כל דפריש מרובא פריש ובתרי רובי מותרת אף לכהן.

ובפתחי תשובה שם אבן העזר סימן ו ס"ק כב כתב בשם הבית מאיר העלה להקל לכתחילה כדעת הטור, וז"ל:

עיין בספר ב"מ ועיין בתשו' חתם סופר ר"ס י"ח שכ' על נדון השאל' דידיה וז"ל אך באמת לדינא אי היה כאן תרי רובא משום הך דנבעלה בעיר היה ראוי להכריע כהטור להקל וכ"כ בית מאיר במסקנא בסוף הסי' כו' עכ"ל ע"ש):

העולה מכל הפוסקים הנ"ל שהבת מותרת להינשא לכל אדם.

וכן העלה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ח' אהע"ז סימן ט ובחלק י' סימן י' להתיר לה להינשא לכתחילה.

מסקנת הדברים שהמבקשת מותרת להינשא לכל אדם.

פסה"ד מותר בפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ' בתמוז התשפ"ב (19/07/2022).

הרב שלמה תם – אב"ד                   הרב דוד שני                  הרב יעקב מ' שטיינהויז

מסמך זה עלול להכיל שינויי עריכה והגהה