הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

הפחתת מזונות עקב שינויים בהסדרי השהיה / בית הדין אשקלון 1094137/17

הרב מאיר כהנא, הרב שלמה צרור, הרב דניאל גודיס ( בית הדין הרבני האזורי אשקלון)
בתם של בני זוג גרושים החלה לשהות זמן ארוך יותר אצל אביה, לכן הפחית בית הדין את המזונות.

ב"ה

תיק 1094137/17

בבית הדין הרבני אזורי אשקלון

לפני כבוד הדיינים:

הרב מאיר כהנא – אב"ד, הרב שלמה צרור, הרב דניאל גודיס

התובע:           פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רועי ברומר)

נגד

הנתבעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד נתנאל מויאל)

הנדון: הפחתת מזונות במעבר להסדרי שהות שווים

פסק דין

בפני ביה"ד תביעת האב להפחתת מזונות הקטינה.

רקע עובדתי

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תשע"ד (2014), והתגרשו בתחילת שנת תשע"ח (סוף 2017).

לצדדים בת אחת, [א'], ילידת סיון תשע"ו (6/2016).

ביום 20.11.2016 הגיש הבעל תביעת גירושין (תיק 1094137/2), וכרך אליה את מזונות הקטינים. בדיון ביום כ"א בטבת תשע"ז (19.01.2017) אף נתנה האשה את הסכמתה לסמכות ביה"ד בענין מזונות הקטינה. בהחלטה מיום כ"ה בטבת תשע"ז (23.01.2017) קבע ביה"ד [בהרכבו הקודם] מזונות זמניים בסך 2,100 ש"ח, וכתב:

"האשה מתגוררת עם הבת הקטינה בדירה שכורה (שבה גרו הצדדים) ומשלמת שכירות בסך 2,900 ש"ח. בשלב זה אמה מסייעת לה ושומרת על הקטינה בזמן שהיא יוצאת לעבוד.

הבעל מרוויח כ-4,500 - 5,000 ש"ח ומתגורר בבית אמו. האשה מרוויחה כ-4,500 ש"ח (לדבריה).

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בתלושי המשכורת של הבעל, ביה"ד פוסק פס"ד זמני ומחייב את האב לשלם עבור מזונות הבת הקטינה סך של 2,100 ש"ח לחודש החל מתאריך 1.12.16. סכום זה כולל מדור.

ביה"ד מבהיר כי באופן עקרוני האב חייב לשלם מחצית מהוצאות חינוך ומטפלת ומחצית הוצאות רפואיות חריגות. אולם בשלב זה שהוצאות אלו אינן קיימות, ובהתחשב בהשתכרות נמוכה של הבעל, ביה"ד פוסק כנ"ל.

אם יהיה שינוי בנסיבות יוכלו להגיש בקשה לדיון מחודש."

בהסכם הגירושין אשר אושר וקיבל תוקף פסק דין בביה"ד ביום כ"ג באלול תשע"ז (14.09.2017), נקבע:

"הילדה [א'] תישאר במשמורת האם ובהחזקתה, הסדרי ראיה זמניים נקבעו ביה"ד הוציא צו לתסקיר וימשיך לטפל בנושא זה.

מזונות הילדים ע"פ פסיקת בית הדין, יש כבר פס"ד זמני למזונות לפיו האב חייב לשלם עבור המזונות הבת הקטינה 2,100 ש"ח לחודש ובנוסף מחצית מהוצאות חינוך ומטפלת ומחצית הוצאות רפואיות חריגות, אם מי מהצדדים יבקש דיון ייקבע מועד לדיון."

באותה עת, הסדרי השהות היו: ימי ראשון, שלישי, וחמישי אהח"צ, ולינה כל שבת שנייה.

הצדדים התגרשו ביום כ"ה בחשון תשע"ח (14.11.2017).

בהחלטה סמוך לגירושין, מיום ב' בכסלו תשע"ח (20.11.2017), בעקבות המלצת תסקיר העו"ס, נוספה לינה בימי ג' בשבוע שבו האב אינו לוקח את הבת לשבת.

במהלך השנים, התרחבו הסדרי השהות של הבת אצל האב, עד שבדיון ביום י"א באייר תש"פ (05.05.2020) הסכימו הצדדים להסדרי שהות שווים. כמו כן, הסכים האב להעביר לביה"ד את התביעה שפתח בביהמ"ש להפחתת מזונות.

נערך הסכם בין הצדדים בענין הסדרי השהות, והוא קיבל תוקף פסק דין באותו יום. בעניין המזונות נקבע בהסכם כדלהלן:

"מוסכם כי הדיון ייקבע לחודש 9.2020, וכי עד 31.8.2020 לא יהיה שינוי בחיוב המזונות. עוד מוסכם כי הצדדים יגישו את כל המסמכים לתיק זה, כך שבמועד הדיון יישמעו גם טיעוניהם וגם הוכחותיהם, וככל שלא יתגלו דברים בלתי צפויים בדיון זה, ניתן יהיה לגשת לסיכומים מיד אחרי דיון זה."

ביום 12.5.2020 הגיש האב תביעה לביטול/הפחתת מזונות. תביעתו היא לבטל את דמי המזונות והמדור, עקב חלוקת הסדרי השהות השוויונית, ועקב הפער הקטן בהכנסות הצדדים, ולחילופין, להעמידם על סך של 500 ש"ח.

לאחר הגשת מסמכים לביה"ד ולצד השני, התקיים דיון ביום ג' בניסן תשפ"א (16.03.2021).

בהחלטה מיום לאחר הדיון, ד' בניסן תשפ"א (17.03.2021), קבע ביה"ד:

"א. בהסכמת הצדדים ביה"ד קובע כי זמני השהות ימשיכו להתקיים כפי שנקבעו בהחלטות הנ"ל.

ב. ביה"ד מורה על הגשת סיכומים בתביעת האב לקביעת משמורת משותפת [...] וכן בתביעת האב להפחתת מזונות."

התקבלו סיכומי האב ביום 26.04.2021 וסיכומי האם ביום 4.7.2021, וכעת יש להכריע.

בענין התביעה לקביעת משמורת משותפת ניתן פסק דין בנפרד בתיק "החזקת ילדים – הסדרי שהות". בפסק הדין נקבע כי המשמורת תישאר בידי האם, על אף שהסדרי השהות הם בחלוקה שווה בין הצדדים.

טענות הצדדים

טענות האב

  • האב עובד עירייה במחלקת הגינון, ומשתכר כ-5,500 ש"ח בממוצע כחודש. אין לו אפשרות להגדיל את הכנסותיו, כיון שהוא נמצא מחצית הזמן עם בתו, וכן כי מדובר בעבודה קבועה עם תקן של שעות.
  • לאב הוצאות רבות נוספת, כולל אחזקת הבית (ארנונה, חשמל ומים), תשלום פלאפון, תשלום עבור הלוואות גדולות, וכו'. יכולת האשראי שלו מצומצמת, והוא נמצא בהליכים משפטיים עם הבנק בשל חוסר יכולתו לעמוד בהחזרי הלוואה.
  • מזונות ומדור בסך 2,100 ש"ח יורדים ישירות מהמשכורת, אף ללא מחציות. לאחר כל התשלומים והחובות לעיל, לא נותרת לאב הכנסה פנויה כלשהי.
  • האם עובדת כקוסמטיקאית עצמאית בעסק מורשה (לא עסק פטור), שיש בו ללמד כי הכנסתה איתנה ויציבה. הכנסותיה גבוהות משל האב, ובנוסף היא מקבלת גם מזונות בסך 2,100 ש"ח כנ"ל, והטבות מרשויות המדינה כאם משמורנית.
  • זמני השהות שווים לחלוטין, כך שכל צד נושא בהוצאות הקטינה באופן שווה, כאשר גם בביתו של האב כל הנדרש עבור הקטינה, לרבות ביגוד, הנעלה, מוצרי היגיינה, וכלכלה.
  • הקטינה כעת בת 5 (מ-6/2021), כך שתוך שנה יחול עליה בע"מ 919/15. אמנם כעת (מתחת לגיל 6) לאב חובה אבסולוטית בנוגע לתשלום מזונות, אך בקביעת סכום זה כמזונות זמניים, לא התחשב ביה"ד בכך שהכנסתו של האב היא מינימאלית ובכך שזמני השהות יהיו שווים.
  • חובת האב לזון את ילדיו מתקיימת ישירות כאשר הבת אצלו, כך שלחלוקת זמני השהות ישנה השפעה על אופן הנשיאה ביניהם, ויש להביא בחשבון את הצרכים בהם נושא ממילא כאשר הבת שוהה עמו (עפ"י תלה"ם 25329-11-17).
  • לכן, עד גיל 6, יש להשית על האב מזונות ומדור בסך של עד 500 ש"ח, אם בכלל. החל מגיל 6, בהתאם לפסיקה החדשה, יש להורות כי האב לא ישלם דמי מזונות, כיון שהכנסתה הפנויה של האם גדולה משל האב, וזמני השהות שווים. וכן לענין מדור ואחזקת מדור.
  • יש להחיל את פסה"ד מחודש 1/2020, מועד הגשת התובענה להפחתה בביהמ"ש [אשר הועברה אח"כ לביה"ד – מ.כ.].
  • תשלומי מחציות הם בשווה, כאמור בפסיקת המזונות הזמניים, וזאת לאחר קיזוז כל הטבה מרשות כלשהי במדינה, ולאחר הסכמת הצדדים אודות הצורך בתשלום זה.
  • יש להורות כי כל מענק שיתקבל עבור הקטינה יתחלק בשווה בין הצדדים.

טענות האם

  • למרות ההסכמות אשר הרחיבו את זמני השהות, לאורך כל הדרך האמא באה לקראת האב, והסכימה לשמור על הקטינה בכל פעם שהאב "לא הרגיש טוב", היה ב"נופש", או שהיה בשלילת רשיון. בדיון טענה האם, שלא היה שבוע אחד שבו התקיימו זמני השהות כפי קביעת ביה"ד.

נציין כי לטענה זו השיב האב בדיון, כי הביטולים היו רק פעם פעמיים.

  • האם היא שנושאת בעול הקניות של ביגוד והנעלה.
  • גם כאשר הבת אוכלת אצל אביה, הוא מאכיל אותה מאכלים פשוטים, והוא אף טען בהוצל"פ שאין לו אוכל בבית.
  • האב לא שילם את חלקו בעלות צהרון, חוג או קייטנה, ויש לחייבו בתשלום מחציות רטרואקטיבית.
  • על פי מסמכי האב, משכורתו עומדת ע"ס 5,700 ש"ח נטו. עם זאת, הוא יכול להגדיל את הכנסתו ולעבוד בשעות נוספות או במשרה נוספת.
  • לאב אין הוצאות בעבור מדור, שכן הוא מתגורר עם אחיו בבית שהם קיבלו בירושה, וגם הוצאות אחזקת המדור מתחלקות ביניהם (חשבון החשמל אף רשום על שם האח), כך שכמעט כל משכורתו מהווה את הכנסתו הפנויה.
  • ככל שמצבו הכלכלי הנטען הוא נכון, אין לאב אלא להלין על עצמו ועל התנהלותו הכלכלית. אין לו להתלונן על תיק ההוצל"פ שפתחה האשה נגדו, כי זהו חוב שנוצר מכיוון שהוא לא שילם מזונות שהוא מחויב בהם מכוח פסיקת ביה"ד.
  • עוד טענה האם כי חשבון הבנק שלה מצוי ביתרת חובה ממוצעת של כ-25,000 ש"ח. לדבריה היא עושה מאמצים להישאר עם הראש מעל למים. הכנסותיה לשנת 2020 עמדו ע"ס 5,485 ש"ח ברוטו לחודש בממוצע, ובשנת 2019 על 5,667 ש"ח ברוטו לחודש.
  • האשה אינה זכאית לסיוע בשכ"ד, בניגוד לטענת האב (בדיון הבהירה: כאשר הנטו עם המזונות עולה, היא מאבדת את זכאותה).
  • צרכי הילדה עומדים על 4,200 לחודש. הוצאות המדור ואחזקת מדור הקבועות של האשה הן 4,486 ש"ח, וחלקה היחסי של הקטינה (33%) הוא 1,493 ש"ח.
  • האב חייב במזונות הקטינה לפי דינו האישי על פי ההלכה, וכעת הבת היא מקטני קטנים.
  • ביה"ד אינו כפוף לבע"מ 919/15, ובפסיקה של בתי הדין הרבניים אין "שוויון" בחיוב האב והאם אף לאחר גיל 6, כדברי הרה"ג אריאל אדרי בתיק 147728 (ביה"ד באר שבע) מיום 24.7.2017, וכן בתיק 969794/12 (אשקלון). ביה"ד הוא הפרשן המקורי המומחה למשפט עברי, ואין הוא כפוף לפרשנות בית המשפט האזרחי.
  • על פי פסק הדין הנ"ל, תקנת הרבנות הראשית לישראל משנת תש"ד אינה מדין צדקה בלבד אלא תקנה של חיוב, ואף בדין צדקה האב מחוייב יותר מדין "הקרוב קרוב קודם".
  • עוד טענה האם כי בדיון על הפחתת מזונות, יש לבחון האם חל שינוי משמעותי ("שינוי נסיבות קיצוני"). בעת מתן פסה"ד למזונות זמניים, היו קיימים כבר הסדרי שהות שלוש פעמים בשבוע וכל סופ"ש שני (7 בסבב של שבועיים), ולינה אחת בימות החול בכל שבוע. כעת, אמנם נוספו לינות, אך בפועל מספר הסדרי השהות לא השתנו, כך שאין שינוי נסיבות קיצוני.
  • לכן, יש להותיר את חיוב המזונות בסך 2,100 ש"ח לחודש על כנו, תוך הבהרה כי החיוב הוא גם על מחצית כל הוצאה חריגה בגין חינוך ובריאות, לרבות קייטנות, חוגים, צהרון, שיעורי עזר, וכל תשלום עבור טיפול/ בריאות/ חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי.

דיון

נדגיש מראש, בנסיבות תיק זה בפרט, כי אין אנו דנים בשינוי סכום מזונות שנקבע בפסיקה חלוטה, וגם לא בסכום שנקבע באופן חלוט במסגרת הסכם גירושין, שהיה מצריך "שינוי נסיבות" מהותי בכדי לשנותו. כמובא לעיל, מדובר בפס"ד למזונות זמניים אשר ניתן בשנת 2017, והצדדים הסכימו בהסכם הגירושין לאמצו באופן זמני, עד לבקשת דיון ע"י אחד מהצדדים. מעתה, עלינו להתייחס לתביעה זו להפחתת מזונות כתביעה ראשונה לקביעת גובה המזונות, תוך בחינה מחודשת של הערכת גובה מזונות, לפי הנסיבות והעובדות אשר מונחות לפנינו.

עיון בתדפיסים אשר הגיש האב מ-2/2020 עד 2/2021 מורה על סכום נטו של כ-5,500 ש"ח, לאחר ניכוי של 510 ש"ח כהחזר עבור הלוואה מקופת עזר של המעסיק, אשר אמור להסתיים כעת, כך שיש להתייחס להכנסה נטו של הבעל כ-6,000 ש"ח. נכון לעכשיו, סך המזונות 2,100 ש"ח מעוקל ומנוכה ישירות מהמשכורת. מכיוון שהאב גר בבית שירש, הוצאות המדור גם הן אינן גבוהות (ארנונה כ-210 ש"ח לחודש, חשמל כ-250 לחודש, והוא גר יחד עם אחיו). אילו לא היה הבעל בחובות כבדים, יכול היה להתפרנס עדיין בצורה סבירה לאחר תשלום המזונות בסך 2,100 ש"ח.

אולם, ניכר שמצבו הכלכלי של האב גרוע. לפי המסמכים שהציג הצטבר חוב ארנונה בסך כ-5,000 ש"ח, חשבון אחר (לא קריא) בסך כ-7,700 ש"ח, התראת חשמל עבור חשבונות מסוף שנת 2019 בסך של כ-4,000 ש"ח, ופס"ד לטובת בנק הפועלים על סך כ-93,000 ש"ח (בתוספת הוצאות משפט בסך כ-12,000 ש"ח).

לפי מסמכי אישור הכנסה שהציגה האם (על פי נתונים כספיים אשר דווחו לרו"ח על ידה), הכנסות מהעסק בשנת 2019 היו 5,667 ש"ח לחודש בממוצע, ובשנת 2020 היו בסך 5,485 ש"ח לחודש בממוצע. מאידך,  לטענת האשה היא אינה זכאית לסיוע בשכר דירה, אשר מורה לכאורה על הכנסה יותר גבוהה, כפי שאמרה בדיון שכאשר ההכנסה (כולל המזונות) עוברת את הרף של כ-9,000 ש"ח היא אינה זכאית. [יש להעיר כי מבדיקת ביה"ד עולה כי אם חד הורית זכאית לסיוע מלא בהכנסה עד 8,118 ש"ח, ולסיוע חלקי בהכנסה עד סך 10,148 ש"ח, כך שלפי הנתונים שהגישה האם לכאורה היא כן זכאית לסיוע, וראוי לה, לכאורה, לבדוק את הענין שוב.] לדברי האם, יש לה יתרת חובה של כ-25,000 ש"ח, אך היא לא טענה לחובות והלוואות מעבר לכך. היא גרה בשכירות בסך 2,900 ש"ח לחודש, עם הוצאות אחזקת מדור כפי שפרטה.

כאמור, כעת אנו דנים בבת בגיל 5, אשר חיוב האב במזונותיה הבסיסיים היא אבסולוטית (גם לפי בע"מ 919/15 והפסיקה האזרחית), אלא שיש להתחשב במזונות אשר מספק לה האב באופן ישיר בשהותה עמו.

נציין שבפסה"ד הזמני, שניתן כאמור בהרכבו הקודם של ביה"ד, גובה המזונות נקבע מתוך הנחה ששכר האב עומד על כ-4,500 עד 5,000 ש"ח, ושל האשה כ-4,500 ש"ח. כפי האמור לעיל, שכרו של האב עלה לפי הנתונים שבפנינו כיום, אלא שהוא נכנס לחובות מאז, ככל הנראה משנת 2019 (גם בדיון אמר האב שעד סוף שנת 2019 הוא שילם מזונות באופן רציף). יש לשער שהכנסות האם בפועל לא ירדו מאז, ואולי אף עלו.

גם בהתקיים שהות שווה, יש להעריך את הוצאות האם בגין רכיבי ההוצאות שאינם תלויי שהות, בסך 300 ש"ח, ואת המרכיב תלוי השהות (לחודש מלא) ב-1,000 ש"ח. נמצא שהאב חייב במרכיב המזונות ללא מדור, בסכום של 800 ש"ח. לכך יש להוסיף את המדור, ובהינתן שהאב גר בבית ללא שכירות, והאם נדרשת לשלם שכירות [בסכום של 2,900 ש"ח אשר עשוי לפחות ל-1,600 ש"ח אם תזכה לסיוע בשכר דירה] ביה"ד רואה לנכון לחייב את האב בסך 800 ש"ח כהשתתפות בדמי מדור, סה"כ 1,600 ש"ח מדי חודש, וזאת מיום 5.5.2021 עד הגיע הבת לגיל 6 שנים.

על כך יש להוסיף, כפי האמור בפסה"ד הזמני, וכן בטענות שני הצדדים, מחציות חינוך ורפואה, ובכלל זה צהרון ומחזור אחד של קייטנה, בהצגת קבלה.

בהגיע הבת בעוד כשנה לגיל 6, עמדת ביה"ד היא שיש להתחשב גם בהכנסות האם, בפרט כאשר האב מתקשה בתשלום המזונות עקב חובותיו, אך לא באופן שוויוני (בשונה מהפסיקה הנהוגה בביהמ"ש לענייני משפחה), ועל כן יעמוד סכום המזונות והמדור לאחר גיל 6 בנידון דידן על סך 1,300 ש"ח לחודש, בתוספת מחציות כאמור לעיל, כל עוד יימשכו הסדרי השהות השווים.

בסכומים הנ"ל, ביה"ד מתחשב בכך שבפסק הדין בעניין המשמורת, אשר נחתם היום, קבע ביה"ד שהאם תישאר רשמית כמשמורנית, ועל כן היא זו שתקבל את ההנחות וההטבות המגיעות לה מרשויות המדינה, וכן היא תמשיך לקבל את קצבת הילדים.

עוד התחשב ביה"ד בפסק דין זה במצבו הכלכלי הנוכחי של האב. על כן אם מצבו של האב יתייצב, והוא יצליח להשיב את חובותיו, תוכל האשה להגיש תביעה להגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות.

באשר לתביעת האב להחלת פסק דין זה למפרע כבר יום 1.1.2020, שבו נפתח התיק בביהמ"ש לענייני משפחה [והועבר אחר כך לבית דין זה בהסכם שערכו הצדדים ביום 5.5.2021], ביה"ד דוחה תביעה זו. הואיל ומיום הגירושין ועד ליום 5.5.2021 הורחבו הסדרי השהות בהדרגה, ועד אז לא נקבע סופית כי הם יהיו שוויוניים, ביה"ד אינו ראוה לנכון להתחיל לדקדק בכל תקופה שבה נוסף לילה אחד, בבדיקה האם הסדרי השהות הללו אכן קוימו, ומה היתה השפעתם על הוצאות הצדדים. לפיכך, ביה"ד קובע כי פסק הדין יוחל רק מיום אישור ההסכם בדבר הסדרי שהות שוויוניים, 5.5.2021.

במקביל, באשר לתביעת האם לחיוב האב במחצית צהרונים למפרע, ביה"ד מבהיר כי הואיל ובעניין גובה המזונות לא דקדק ביה"ד על החלת פסק הדין לפני יום 5.5.2021, אין הדבר ראוי לחייב אותו על תקופה זו למפרע, ללא בדיקת הוצאות הצדדים בפועל בתקופה האמורה כתלוית הסדרי שהות בפועל. על כן ביה"ד קובע כי גם בעניין הצהרונים, יחול פסק הדין למפרע מיום 5.5.2021. באשר לתקופה שלפני כן, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות פסק הדין למזונות זמניים מיום 23.1.2017, על כל המשתמע ממנו.

מסקנות פסק הדין

לאור כל האמור לעיל, ביה"ד קובע:

  1. מיום 5.5.2021 ועד הגיע הבת [א'] לגיל 6 שנים, ישלם האב לידי האם למזונות הבת ומדורה סך 1,600 ש"ח מדי חודש, בתוספת מחציות חינוך ורפואה, לרבות צהרון ומחזור אחד של קייטנה.
  2. מגיל 6 ועד גיל 18 שנה, ישלם האב לידי האם למזונות הבת ומדורה סך 1,300 ש"ח, בתוספת מחציות חינוך ורפואה, לרבות צהרון ומחזור אחד של קייטנה.
  3. סכומים אלו יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, מיום חתימת פסק דין זה.
  4. כאמור בפסק הדין מהיום בתיק החזקת ילדים-הסדרי שהות, האם היא המשמורנית, והיא זכאית לקבל את כל הזכויות וההטבות כחוק.
  5. אם ישתנה משמעותית מצבם הכלכלי של הצדדים, הן בעניין החובות והן בעניין גובה ההכנסות, יוכל כל אחד מן הצדדים להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות עקב שינוי נסיבות.

פסה"ד ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ"ח במרחשון התשפ"ב (03/11/2021).

הרב מאיר כהנא – אב"ד               הרב שלמה צרור                        הרב דניאל גודיס

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה