הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

בקשת רשות ערעור שעלולה לעכב את הדין / בית הדין הגדול 1178205/11

הרב ציון לוז - אילוז ( בית הדין הרבני הגדול)
אדם בקש לערער על החלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר לו לזמן עדה. הרב ציון לוז הסביר שיש לאזן בין הצורך למנוע עינוי דין לבין הצורך לשמוע את כל הצדדים ולהזמין כל עד. אמנם, כתב הרב לוז, תמיד יש להעדיף את הצורך שלא לעוות את הדין על פני הצורך שלא לענות את הדין. ואולם, יש לשקול את התועלת שבכל צד. וכיון שפסק הדין בבית הדין האזורי עומד בפני סיום, אין הצדקה ליצור עינוי דין, כאשר יתכן שלאחר מתן פסק הדין יתברר שעדות העדה המדוברת לא מעלה ולא מורידה. ואם יתברר שהיא נצרכת - תמיד יהיה אפשר לערער על הפסק עצמו.

ב"ה

תיק 1178205/11

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב ציון לוז־אילוז

המבקש:          פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד טל איטקין)

הנדון: מתי יש ליתן רשות ערעור על החלטה שלא לזמן עד מסוים ומתי נכון לדחותה עד לפסק דין סופי

פסק דין

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה, שלא לזמן עדה שאותה ביקש המבקש לזמן כדי שתעיד בדבר יחסיהם הנטענים של המשיבה ובן זוגה הנוכחי עת הייתה נשואה עדיין למבקש, יחסים שלעמדת המבקש יש בהם, כדי להשפיע על קביעת 'מועד הקרע' שהוא עניינו של ההליך המתנהל בבית הדין האזורי.

עיון בתיק מלמד כי לכאורה מצויים ההליכים בבית הדין האזורי בישורת האחרונה שלהם: המשיבה נכונה להגשת סיכומים, והמבקש אומנם מתנגד לכך כעת, אך מדבריו עולה כי עילת התנגדותו היא בעיקר רצונו בעדות האמורה, וייתכן כי אם תידחה בקשת רשות ערעור זו – לא יתנגד לסיכומים, וכמובן אפשר כי אף אם יתנגד לכך יורה בית דין קמא שלא כעמדתו. כך או כך, יתנגד או לא, מעצם ההתדיינות על הגשת הסיכומים עתה אנו למדים כי לכאורה, אם נתעלם משאלת העדות המדוברת, הרי שמדובר כאמור בישורת האחרונה של ההליך.

עוד עולה מעיון בחומר שבתיק כי העובדות הנטענות נסמכות, לשיטת המבקש עצמו, על ראיות נוספות, ולאו דווקא על העדות המדוברת, ומכאן שייתכן שפסק הדין הסופי לא יושפע משמיעתה או אי־שמיעתה של עדות זו.

בנסיבות אלה נוטה מאזן הנוחות אל עבר הקביעה כי אין ליתן את רשות הערעור. ונבהיר:

רשות ערעור שעניינה בקשה להביא עד זה או אחר, שבית דין קמא לא נעתר לה, עשויה מטבע הדברים להביא לעיכוב – לעיתים עיכוב ניכר ומיותר – של עשיית הדין והצדק. מתן הרשות גורר אחריו את הליך הערעור כולו: הגשת כתב הערעור עצמו, תגובה לו, לעיתים החלטה בדבר הפקדת ערובה להוצאות והמתנה ליישומה, קביעת מועד דיון, שלעיתים אינו יכול להיות קרוב (בפרט במהלך הפגרה, כנסיבות דידן), דיון והכרעה – כשכל אותה העת עשוי ההליך שבבית דין קמא "להיתקע" משום שבהעדר ידיעה אם יוכרע כי יש לשמוע את העדות או לא, אין בית דין קמא יכול להמשיך בניהול ההליך כראוי.

עיכוב זה עשוי גם להתגלות כמיותר, כאמור, כך במקרה שלבסוף נדחה הערעור, וכך במקרה שבו התקבל הערעור, אך העדות עצמה לבסוף הייתה חסרת משמעות.

אכן עשיית הצדק מאלצת אותנו לעיתים להסכין גם לעיכובים בהליך, ואף שאפשר שהללו יתבררו כמיותרים, עינוי הדין עדיף על עיוות הדין. ברם עלינו לשקול תדיר, איזו היא הדרך ילך בה האדם כדי לצמצם את העיכוב והעינוי ככל האפשר ובה בעת למנוע עיוות דין.

בהקשר זה עולה האפשרות כי לא ייעתר בית הדין לבקשת רשות ערעור מהמין המתואר אלא יאמר לצדדים: המתינו עד לסיומו של ההליך בבית דין קמא, ואם לאחר פסק דין סופי יסבור אחד הצדדים כי העדות האמורה הייתה עשויה להביא לפסק דין אחר – יערער על פסק הדין עצמו ויטען בערעורו כי אינו צודק משום שניתן ללא שמיעת אותה עדות. כך לא ייווצר עיוות דין, אך גם יימנע העיכוב ועינוי הדין, והלוא אפשר שלבסוף יתייתר הערעור כולו, שכן פסק הדין הסופי יגלה כי לאי־שמיעתה של אותה עדות לא הייתה כל משמעות.

אלא מאי? דרך זו עשויה להתגלות כ"דרך קצרה שהיא ארוכה" – קצרה באי־עיכובו של ההליך בבית דין קמא, אבל ארוכה, שכן אם לבסוף יוגש ערעור כאמור, ויוכרע בו כי היה מן הדין לשמוע את העדות האמורה יזדקק בית הדין להשיב גלגל אחור – לשמוע את העדות, ולאחר מכן אולי יזדקק להליכים ובירורים ועדויות נוספים שיכולים היו להיעשות זה מכבר לו נשמעה העדות מראש, או לאידך גיסא, יתברר בעקבות העדות כי הליכים כאלה שנעשו כבר היו מיותרים, ושוב תידרש גם הגשת סיכומים מעודכנים בהתאם לנתונים שיעלו מן העדות, תוך שהצדדים פורטים בסיכומיהם גם את עמדתם בנוגע למשקל העדות ותוכנה וכו', ולאחר כל זאת יידרש פסק דין עדכני, שכמובן אפשר שגם עליו יוגש ערעור לגופו.

איזו היא אפוא דרך ישרה שיבור לו האדם?

בהקשר זה יש משקל לאמור לעיל בנוגע לשלב שבו מצוי ההליך שבבית דין קמא. ככל שההליך מצוי בשלבים ראשוניים יותר – סביר יותר להניח כי הנזק האפשרי שבדחיית הדיון בערעור על אי־שמיעתו של עד פלוני עד לאחר פסק הדין הסופי יגדל על הנזק שבעיכוב ההליך בבית דין קמא עד להכרעה בערעור זה. ככל שההליך מתקדם מתאזנים היחסים בין שתי האפשרויות (ואזי תיטה ההכרעה ביניהן להיות תלויה בשאלת סיכויי הערעור הלכאוריים, משך הזמן הצפוי שייארך ההליך במקרה הספציפי וכו'), וכשהוא לקראת סופו, כבענייננו, נוטה הכף בבירור אל דחיית בקשת רשות הערעור תוך שתישמר לצדדים כמובן האפשרות לערער על פסק הדין הסופי, ואם לכשיינתן זה תהיה עדיין משמעות לשאלה, אם עדותו של פלוני נשמעה, אם לאו, יוכל הצד המעוניין להעלות טענה זו במסגרת הערעור.

לפיכך בענייננו נאמר למבקש תבוא ההכרעה השיפוטית הסופית, ואם יבקש המבקש לערער עליה, דלתי בית הדין הגדול לא ננעלו בפניו.

סוף דבר

א.         בקשת רשות הערעור נדחית.

ב.         ההחלטה מותרת לפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום כ"ו באב התשפ"א (4.8.2021).

הרב ציון לוז־אילוז

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה