הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות הסכם קיבוצי

תובעת שמשכה את תביעתה מבית הדין בטענה שחזרה לחיי שלום בית עם בעלה, אך במקביל פתחה תיק בבית המשפט / בית הדין תל אביב 1249878/5

הרב צבי בירנבאום, הרב אריה אוריאל, הרב נפתלי הייזלר ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
התובעת משכה את התביעה בטענה ששבה לשלום בית עם בעלה, אך במקביל פתחה תיק בבית המשפט. לכן קבע בית הדין שהסמכות נתונה לו.

 

ב"ה

תיק 1249878/5

 

 בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בירנבאום – אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב נפתלי הייזלר

התובעת:                  

 

(ע"י ב"כ עו"ד מאיר בר-מוחא) 

נגד

 

 

הנתבע:

(ע"י ב"כ עו"ד ענבל דקל)

 

       
 

הנדון: אימתי מוסמך בית הדין לדון בתביעה לאחר משיכתה על ידי התובע

נימוקים

על פי החלטת ביה"ד הגדול, להלן נימוקי ביה"ד להחלטה הקובעת כי סמכות השיפוט בעניין מזונות אישה נתונה לביה"ד.

  1. סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע כדלהלן:

בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף 51 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 1922-1947" או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

על פי הנימוקים שיובאו לקמן, יש לקבוע כי הסכימה האישה לסמכות ביה"ד לדון בעניין מזונותיה.

ביום 06.05.2020 הגישה האישה תביעה למזונות אישה. זה סיכום כתב התביעה:

לסיכום

58. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, מבוקש מכב' ביה"ד לפסוק כדלקמן:

א. לזמן את הבעל לדיון.

ב. לחייב את הבעל בתשלום המזונות הזמניים והקובעים כמפורט להלן:

    (1) לחייב את הבעל בתשלום מלא בהוצאות אחזקת המדור, בין באופן שהוצאות אלה שולמו על ידו ישירות לידי הרשויות הרלבנטיות, ובין כפי הנוהג והמצב הקיים בהחזקת הבית והמדור כלל שולמו מהחשבון המשותף ועבור כל נותני השרות למיניהם כמפורט לעיל.

   (2) לחייב את הבעל בהשלמת מזונותיה של האישה לצרכיה בלבד מעבר לנ"ל בסך של 10,000 ₪ בחודש.

ג. בנוסף מבוקש לחייב את הבעל לשאת במלוא הוצאת האופר בסך של 6,000 ₪ בחודש, וכן בכל תשלום נוסף שיידרש על פי דין לצורך העסקתה.

ד. לחייב את הבעל לשלם את המזונות בכל 1 לחודש בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של האישה.

ה. לקבוע כי דמי המזונות ישולמו החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ביום 3.12.19 (בהתאם לקבוע בתקנה 15(ב') לתקנות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה).

ו. להורות כי דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום מתן פסה"ד ויעודכן אחת לשלושה חודשים.

ז. ליתן כל סעד זמני ו/או קבוע שיידרש לצורך הבטחת התביעה ו/או למניעת סיכולו של פסק הדין.

ח. לחייב את הבעל בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעורו הריאלי בצירוף מע"מ כדין, לרבות חיוב בשכר טרחת ביניים, לשם מניעת כל פעם וצמצום בין הבעל העשיר ששולט בכל הכספים והמשאבים הרכושים, לבין האישה שהינה שכירה במשכורת רגילה ממוצעת ועקרת בית.

בהתאם לכך נקבע מועד דיון 23.07.2020. לאחר הדיון ניתנה החלטת ביה"ד, הפותחת במילים:

לפנינו תביעת האישה לפסיקת מזונות זמניים לאישה, והוצאת צו מדור ספציפי.

בדיון ראשון שהתקיים נשמעו טענות הצדדים וב"כ.

האשה תובעת מזונות אישה וצו למדור ספציפי. הצדדים נשואים 22 שנים ולהם 4 ילדים, אחת קטינה...

חתימת ההחלטה

על ב"כ התובעת להבהיר האם הוא מעוניין לקיים דיון הוכחות לפני פסיקת בית הדין.

על ב"כ הנתבע להגיש את תגובתו לפירוט המופיע בתביעת המזונות.

ב"כ הצדדים יגישו לבית הדין את כתבי התביעה שהגישו לבית המשפט (ללא הנספחים).

על ב"כ הצדדים להמציא את המסמכים בסעיפים 1-3 תוך 15 יום מחתימת ההחלטה.

לאחר שיתקבלו  המסמכים הנ"ל לבית הדין, ייתן בית הדין את החלטתו בהמשך ההליך בתיק זה.

ביום 23.08.2020 הוגשה בקשת האישה לפסיקת סכום חד פעמי על חשבון מזונות זמניים.

ביום 23.07.2020 פתח הבעל תיק גירושין .

התקיים דיון בתביעת הבעל ביום 20.10.2020 . בתום הדיון ניתנה החלטת ביה"ד:

 

לאחר העיון מחליט בית הדין:

לאור האמור לעיל בית הדין סבור שיש לנסות ולהחזיר את הצדדים לשלום בית. בתקופת הניסיון יוקפאו ההליכים בבית המשפט.

על ב"כ הצדדים להעביר את תגובתם להצעת ביה"ד תוך 10 ימים.

לאחר מכן , ביום 22.11.2020 ניתנה החלטת ביה"ד דלקמן

לשלחן ביה"ד הוגשו תגובות הצדדים להצעת ביה"ד כפי שניתנה לאחר הדיון.

לאחר העיון בתגובות להלן החלטת ביה"ד:

הצדדים מופנים לניסיון השבת שלום הבית, למשך 90 יום, ע"פ המתווה הבא:

האישה תקפיא את ההליכים בבית המשפט.

הוצאות הבית ישולמו ע"י הבעל.

האישה תקפיד על שמירת שבת וטהרת המשפחה.

על הצדדים לפנות למטפל זוגי, שהינו גם רב, ד"ר שמואל גרוסמן שמספר הנייד שלו: 0525802242.

הצדדים ישלמו את שכר המטפל בחלקים שווים.

העולה מן המקובץ הוא, כי האישה פנתה לביה"ד לפסיקת מזונותיה וקבלת סעדים על בסיס חיוב הבעל במזונות אישה. בשום שלב לא העלתה האישה טענה לחוסר סמכות.

  1. ביום 13.09.2020 התקבלה בקשת האישה דלקמן:

כת"ר,

האישה מתכבדת בזאת להודיע לביה"ד הנכבד כי הבעל שב בימים האחרונים להתגורר עימה בבית המגורים המשותף, ומשכך היא מבקשת למחוק את תביעת המזונות שהוגשה על ידה.

זו תביעה עצמאית למזונות אישה ( לפי סע' 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים) ומשכך זכותה של האישה למשוך את התיק באופן בלעדי.

על-כן, מבוקש מכב' ביהמ"ש להורות על סגירת התיק וביטול הדיון הקבוע ליום 16.11.20.

ביה"ד הבין כי בעצם האישה מודיעה על חזרה לשלום בית או ניסיון לשלום בית. שאם לא כן, המשפט הפותח מיותר. ועל כן נענה ביה"ד לבקשה לסגירת תיק ללא שהפנה את הבקשה לתגובת הצד השני, להלן יוסבר מדוע לא נזקק ביה"ד בשלב זה לתגובת הבעל.

לפיכך ניתנה החלטת ביה"ד ביום 24.09.2020 :

סגירת תיק וביטול דיון

האישה מושכת את תביעתה למזונות אישה.

לפיכך, על המזכירות לסגור את תיק מזונות אישה.

דא עקא – ב"כ הבעל פנתה מידית לביה"ד והודיעה כי ב"כ האישה מסרב לשלוח לה את הבקשה, והיא מבקשת את זכות התגובה לבקשה לסגירת תיק.

עוד טענה ב"כ הבעל כי האישה פנתה לביהמ"ש לענייני משפחה באותן בקשות אותן ביקשה מביה"ד ולא נענתה, כגון מדור ספציפי . להלן בקשת ב"כ הבעל מיום 22.02.2021:

 

בקשה זו מוגשת בשל העובדה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב מוחלט, בעניין זה עולה בברור מחוות דעתו של ד"ר גרוסמן, אשר מציין כי התובעת נחשפה בפניו שהיא איננה מעוניינת בטיפול זוגי באם לא די בכל האמור לעיל, האשה לא הקפיאה את ההליכים בבית המשפט-בניגוד להחלטת בית הדין הרבני הנכבד.

כיום, מבקשת האשה שבית המשפט לענייני משפחה יקבע כי יש לו סמכות לדון במזונותיה, וזאת חרף העובדה תוך שהיא מנסה לבצע מחטף של סמכותו של בית הדין הנכבד!!

כב' השופט יחזקאל אליהו, ביקש להמציא לידיו את החלטת בית הדין הנכבד בנוגע לסמכות בעניין מזונות האשה בהתאם להחלטה מיום 18.2.21 כדלקמן.

יוזכר כי האשה פנתה לבית הדין הנכבד בבקשה למחוק את התביעה למזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה.

בנסיבות אלו, ניתנה החלטת ביה"ד כי הסמכות לדיון במזונות האישה נתונה לביה"ד. להחלטה זו ישנו נימוק הלכתי ונימוק פרוצדוראלי.

נימוקים הלכתיים

כתב בשו"ת הרשב"א  (חלק ד, סימן סז):

"תשובה. מה ששאלת אם יש ממש בטענת נפתלי שתובע שיחזיר לו הב"ד שטרו אם לאו, הדין עמו. כי כל מוסר שטרותיו סתם לב"ד אינו מזכה אות' לבעל דינו. ואינו מוסר שיתבטלו זכויותיו לכשיגמרו ב"ד את הדין. אלא א"כ מוסרם ביד ב"ד כן בפי'. כאותה שאמרו בנדרים פרק ארבעה נדרים (כ"ז ע"א)  ההוא גברא דאתפיס זכוותא בב"ד ואמר אי לא אתינא עד ל' יומין ליבטלון הני זכוותאי. אבל מוסר שטרו סתם ביד ב"ד כזה שמסרו שיראו את דינו מתוך שטרו אין לב"ד לעכב את שטרו אלא יחזרוהו לו. ואם ירצה להסתלק מדינו עד שלא נגמר דינו רשאי. ......אם רצה להסתלק מדינו לגמרי ושלא לתבוע עכשיו הרשות בידו. אף על פי שהנתבע תובע שיגמרו את דינו. לפי שאין נזקקין לנתבע תחילה. ומ"מ אם ראובן טוען דזילי נכסיה וראו ב"ד שהוא טוען כן באמת ושלא יהא הערמה במה שהוא טוען נזקקין לו. כדעת מקצת גדולי המורים שפטרו כן בההיא דפעמים שנזקקין לנתבע תתלה. אבל אם ראו ב"ד שאינו טוען כן באמת ושלא יוזלו על נכסיו על זה אין נזקקין לו. שא"כ כל אדם אומר כן. ולעולם נזקקין לנתבע תחילה."

הרי שכתב רשב"א כי העקרון של נזקקין לתובע תחילה, כולל גם את זכותו של תובע "למשוך" את תביעתו ולבטלה, שאם לא כן, בפועל נזקקין לנתבע ולדבריו לפני דברי התובע שאינו מעוניין להשמיע דבריו כעת.

דברי הרשב"א הובאו בבית יוסף  (חו"מ, סימן כב). ופסקם להלכה הרמ"א (סימן כד סעיף א):

"אם התובע רוצה שישמעו דבריו תחלה קודם שישמעו דבריו של נתבע, או שמבקש מהב"ד שלא יפסקו לו הדין עכשיו אלא כשירצה הוא (טור בשם הראב"ד), או שהנתבע חייב לו שבועה ואומר התובע שאינו רוצה שישבע לו עכשיו רק כשירצה (נ"י). וכל כיוצא בזה, כגון שאומר שיש לו הרבה טענות על זה ואינו רוצה לטעון עכשיו, שומעין לתובע, אם לא שזיילי נכסי הנתבע (ב"י בשם הרשב"ץ), או שיש לנתבע היזק בזה כפי ראות עיני הדיינים."

אלא שבדין זה ישנם מספר סייגים ומקרים שבהם לא תתקבל בקשת התובע לבטל את המשפט.

ראשית – הרשב"א עצמו כתב שאם עלול הנתבע להינזק בביטול הדיון, בקשת התובע נדחית: 

"ומ"מ אם ראובן טוען דזילי נכסיה וראו ב"ד שהוא טוען כן באמת ושלא יהא הערמה במה שהוא טוען נזקקין לו."

וגם דין זה נפסק ברמ"א לעיל.

מהו נזק אפשרי? בערעור תשמ"ה – 111 (לא פורסם) פסק ביה"ד הגדול כי כשנאמרו בתביעה דברים שיש בהם להטיל דופי, אם סגירת התיק תשאיר את הנתבע ללא הגנה, אין זכות לתובע לסגור את התיק. 

גם כשהנזק האפשרי לנתבע אינו מידי, אלא רחוק, יש בכך כדי לשמש יסוד לסירוב ביה"ד להפסיק את המשפט. כך פסק הכנסת הגדולה בשם הרש"ך, חושן משפט, סימן כ"ד הגהת ב"י סעיף ג :

 "כתב הרש"ך זכרונו לברכה בחלק שלישי סימן כ"ו, דזיילי נכסי לאו דוקא אלא אפילו אין לו נכסים שיזלו, ויש לו הפסד כגון שאינו מוצא לישא אישה או לא יישאו ויתנו עמו כיון שיש עליו תביעות וכיוצא בזה נזקקין לנתבע תחלה."

שנית – דעת נתיבות המשפט (סימן כד, חידושים, ס"ק ז) שאם החל הדיון וטען התובע את טענותיו, אינו יכול לחזור: "ומשמע דאם כבר טען אינו יכול לחזור".

וכן פסק או"ת, אורים (שם,ס"ק ט').

שלישית – במקרה שביה"ד חושש שבקשת התובע אינה בתום לב, ומטרתו לסכל את הדין, כגון שבינתיים ימותו עידי הנתבע או ילכו למדה"י, ביה"ד יורה על המשך הדיון.

כך פסק שו"ת רדב"ז (חלק ד סימן רי אלף רפא):

"אם הכיר הדיין שהוא רמאי ואינו תובע טענותיו אלא אחת אחת כדי להביאו לידי שבועות הרבה. אם יש רשות לדיין לכופו שיטעון כל טענותיו יחד כדי שיתבע שבועה אחת על כולן או לא:

תשובה. כבר ידעת חומר השבועות ולפיכך יש לדיין להשתדל בכל יכלתו שלא יבאו לידי שבועה כל שכן וקל וחומר לידי שבועות הרבה ממה נפשך. לפיכך אם רואה הדיין שהוא רמאי אומר לו אמור כל טענותיך כדי שישבע עליהם שבועה אחת וכופהו על ככה בדברים. ואומר לו תדע שאם לא תטעון עתה לא אשמע טענותיך.

תשובה זו הובאה בפתחי תשובה (שם ס"ק ד).

ואף שאפשר שכתב כן רק לחומר שבועה, אמנם פסק ביה"ד הגדול בערעור שנת תשנ"ב- 944(לא פורסם), כי ככל שבקשת התובע לבטל את התביעה נובעת מנימוק שאינו ענייני או מטרה שאינה מקובלת, היא תידחה. 

רביעית – כשמבקש הנתבע לבטל את תביעתו בביה"ד כדי להגישה בערכאה אחרת – דין בקשתו להידחות.

עיין בפד"ר י"ב עמוד 194-195. ועיין עוד בפד"ר י' עמוד 338 הובאו דברי הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל שכתב כדלקמן – 'כרכורים' אלו שצד מנסה לעבור מערכאה משפטית אחת לשניה גורמים להרס משפחות.

עוד פסק ביה"ד הגדול בערעור תשנ"ג – 384, כי במקום שניתנה החלטת ביה"ד להיענות לבקשה לסגירת התיק, ולאחר מכן הוברר מהן הסיבות האמתיות לבקשה, ולפיהן לא היה מקום לבטל את התביעה, סמכות ביה"ד לבטל את החלטתו הקודמת:

"הגשת תביעה לביה"ד והקניית סמכות היא פעולה שמקנה זכויות, אולם היא גם מחייבת. אין זה מן הנכון להשתמש בביה"ד לשעה ולאחר מכן, כשנוח, להתנתק ממנו.....

הבקשה למחיקת התביעה באה על מנת לסלול את הדרך להגשת התביעה בביהמ"ש, בקשה זו מכוונת ואינה בתום לב. ביה"ד נענה לבקשת מחיקת התביעה משום שלא נתן דעתו לכך. אולם משהוברר מה כוונת המערער בבקשתו, ראה בהחלטה כמי שניתנה בטעות, ולכן ביטל את ההחלטה והחזיר את התביעה על כנה.... לפיכך יש לדחות את הערעור."

בערעור 025137555-29-1 ביחס להחלטת ביה"ד האזורי לבטל החלטה על סגירת תיק לאחר שהוברר כי הבקשה לסגירת התיק הוגשה תוך מצג שווא באשר לנימוקים האמיתיים, שהיו כוונת המבקשת להעביר את הדיון לערכאה אחרת, פסק ביה"ד הגדול כי בסמכותו של ביה"ד להורות על פתיחת התיק שנסגר. 

כאמור לעיל, בנידון שלפנינו החליט ביה"ד לאחר הודעת האישה כי הבעל חזר לביתם להיענות לבקשה לסגירת התיק.

ביה"ד סבר כי אין צורך לשמוע את תגובת הבעל. הסיבה – ביה"ד סבר כי ישנו סיכוי, אם כי לא גדול, לחזרת הצדדים לשלום בית. לכן גם אם יתנגד הבעל לסגור את התיק, תידחה התנגדותו, וזאת כדי למצות את ניסיון שלום הבית.

החלטה זו מגובה בפסק דין עקרוני שניתן בביה"ד הגדול ע"י הרה"ג הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא והרב ש. מזרחי זצ"ל, בערעור תשמ"א- 38. ביה"ד האזורי החליט לסגור את התיק לבקשת האישה ללא שמיעת הבעל. הבעל ערער על החלטה זו, וביה"ד דחה את הערעור.

בתוך הדברים כתבו הרה"ג :

"למעשה, תוך כדי הטיפול בתיק, נודעו טענות הבעל בהתנגדותו לבקשת האישה, ואעפ"כ החליטו לא לקבל את התנגדותו. למעשה אין הבדל אם תעוכב ההחלטה לשמיעת התנגדותו."

על אף האמור, כשנוכח ביה"ד כי נכון היה לשמוע את תגובת הבעל, וכי האישה הטעתה את ביה"ד, הורה על פתיחת התיק והמשך הדיונים.   

הנימוק הפרוצדוראלי :

גדרה של ההחלטה לסגירת התיק היא החלטה ביניים, ואינה סופית. זו הסיבה שההחלטה ניתנה בדיין יחיד, בהתאם לסעיף 8 (ה) וסעיף 8 (ה1) לחוק הדיינים, התשט"ו- 1955.  וללא שמיעת תגובת הבעל. החלטה על סגירת תיק אינה כהחלטה על מחיקת התביעה. למעשה בהחלטת על סגירת תיק, ביה"ד הקפיא את התיק בהמתנה לתוצאת הניסיון לשלום בית, כפי שהובן מבקשת האישה.

הבחנה זו עולה גם בפסק הבג"ץ 6984/12 סעיף 2.

 

מסקנת הדברים

 ביה"ד קובע כי הסמכות לדון בתביעת האישה למזונות אישה נתונה לביה"ד.

 

הרב אריה אוריאל

מצטרפים למסקנות

הרב צבי בירנבאום – אב"ד

הרב נפתלי הייזלר

לאור האמור, ביה"ד קובע כי הסמכות לדון בתביעת האישה למזונות אישה נתונה לביה"ד.

 

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים

 

ניתן ביום ט"ו באייר התשפ"א (27/04/2021).

 

 

 

 

הרב צבי בירנבאום – אב"ד

הרב אריה אוריאל

הרב נפתלי הייזלר

 

 

 

ייתכנו תיקוני ושינויי עריכה