הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

דחיית בקשת מייצג להשתחרר מייצוג סמוך לדיון ולדחותו עד לאיתור מייצג חלופי / פד"ר 1269824-3

ב"ה

תיק 1269824/3

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

המערער:         פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד לורי גייזלר)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רוברט ליכט פטרן)

הנדון: דחיית בקשת מייצג להשתחרר מייצוג סמוך לדיון ולדחותו עד לאיתור מייצג חלופי

החלטה

לפני בית הדין מונחת הודעתה – בקשתה של עו"ד לורי גייזלר, באת כוח המערער, המודיעה על התפטרותה מטיפול בתיק והמבקשת לדחות הדיון הקבוע למחר, עד שמרשה ימצא בא כוח אחר שייצגו.

לטענתה אין ביכולתה להופיע בפני הרכב שבו מכהן הרב בן יעקב, עקב יחס לא נאות ולא ראוי שקיבלה ממנו, לטענתה, בתיק אחר שבו הופיעה לפניו בבית הדין האזורי בתל אביב. בקשתה לפסילת הרב בן יעקב בתיק הנזכר נדחתה בהחלטת הרב בן יעקב וכן בערעור שהוגש לפני נשיא בית הדין הגדול הגר"ד לאו. יש לציין שהרב בן יעקב בהחלטותיו הבהיר חזור והבהר שאין לו דבר אישי נגד עורכת הדין, התנהלותו בתיק הנ"ל הייתה בנסיבות תיק זה, ואין זה משליך על יחסו כלפיה בתיקים אחרים אם התנהגותה תהיה כמצופה מכל עורך דין ומייצג.

נקדים ונאמר: אין ספק שאין אפשרות להכריח מייצג להופיע לפני דיין או שופט אם לדעתו יש יריבות בינו לדיין או לשופט וכי אם הוא מרגיש כך – זכותו, ואולי גם חובתו, להתפטר מייצוג.

אומנם במה דברים אמורים? כשהתפטרות עורך הדין היא זמן רב לפני מועד הדיון באופן שמרשו יוכל לקבל את הייצוג הראוי. אך במקרים שבהם ההתפטרות היא יום לפני מועד הדיון, כשבמעשה זה רוצה עורך הדין להכריח את הרשות השיפוטית לבטל את הדיון, ומשכך לפגוע בהליך השיפוטי – דבר זה אינו ראוי ואין מקום שבית הדין ייענה לבקשתו להפסיק הייצוג.

סעיף 13(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, קובע: "היה עניין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק."

בענייננו החיקוק הרלוונטי הוא תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת: "[...] אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת."

אחד השיקולים שיש לשקול בדיון בבקשת עורך דין להרשות לו להשתחרר מן ייצוג הוא שיקול הדחייה בהמשך ההליך המשפטי. מערכת המשפט אינה יכולה להרשות לעצמה ביטול מועדי דיונים כשאין אפשרות 'למלא חללים' בהתראה קצרה. ישנו גם אינטרס של הצד האחר להתדיינות, שלא אחת אינו מעוניין שהדיון יידחה. שיקול נוסף הוא השלב בו נמצא ההליך. כך לדוגמה אם ההליך נמצא בראשיתו וטרם נשמעו מרבית העדים, נראה כי הנטייה להתיר את שחרורו של עורך הדין תהיה רבה יחסית. לעומת זאת, במצב שבו הסתיים שלב שמיעת העדים והמשפט עומד על סף סיום, נכונות בית המשפט להיענות לבקשת עורך הדין לשחררו מייצוג תהיה קטנה יותר.

כך גם בתקנות החדשות, תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018:

הפסקת ייצוג של עורך הדין

172. בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד.

אומנם התקנות הנ"ל אינן חלות על בתי הדין הרבניים, אך בית הדין הרבני רשאי ללמוד מהן בדרך היקש. איננו מביעים דעה אם הפסקת הייצוג בבית הדין ללא רשות תהיה בגדר עבירה אתית לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, אך אנו סבורים כי הפסקת ייצוג 'מהיום למחר' באופן המעמיד את בית הדין בדילמה אם לקיים את הדיון בהיעדר ייצוג לבעל דין או לדחות את הדיון מצדיק פסיקת הוצאות אישיות נגד עורך הדין.

לפיכך, אנו מורים כי הדיון מחר יתקיים במועדו. אם עורכת הדין גייזלר לא תייצג מחר את מרשה ולא יהיה למרשה ייצוג בידי עורך דין אחר, עשוי בית הדין לחייב את עו"ד גייזלר בהוצאות אישיות.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום ה' באדר התשפ"א (17.2.2021).

הרב שלמה שפירא

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה