הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

סדרי דין בהליכי ערעור ערובה להוצאות כתנאי לו ובירור טענות קיזוז בנוגע לחיובים קודמים / פד"ר 970523-20

ב"ה

תיק 970523/20

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא

המערער:         פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד רפאל שטוב)

נגד

המשיבה:        פלונית (ע"י ב"כ עו"ד דוד הלפר)

הנדון: סדרי דין בהליכי ערעור, ערובה להוצאות כתנאי לו ובירור טענות קיזוז בנוגע לחיובים קודמים

החלטה

הבקשות שלפנינו

לפנינו צבר בקשות ותגובות של שני הצדדים הדורשות החלטה טרם הדיון בעניינם.

בתמצית נאמר כי המערער מבקש לתקן את כתב הערעור ולכלול בו ערעור גם על החלטתו האחרונה של בית הדין האזורי שדחתה את בקשת המערער לבחון עתה את חידוש הקשר בינו לבין בנותיו, חידוש קשר שייעשה במקביל לוויתור שלו על תביעותיו בענייני המשמורת וכו' ועל הסכמתו להעמדת ערבויות להתחייבויותיו.

עוד הוא מבקש להביא עד לבית דיננו – בקשה שהמשיבה הגישה התנגדות לה שבמסגרתה האריכה בדברים בגנות הליכי הסרק, לשיטתה, שמנהל נגדה המערער ועוד, ורק לאחר הקדמה ארוכה זו שחלק מן האמור בה מיותר הוא בהקשר הנוכחי הגיעה לגופם של דברים ולטענה כי אין מקום לשמיעת עדים בבית הדין הגדול, טענה שלה הביאה סימוכין מן הספרות העוסקת בסדרי הדין ומפסקי דין שונים.

המשיבה מצידה מבקשת כי נחליט לחלט לטובתה את חלק מהערובה להוצאות שהפקיד המערער בשל הוצאות המשפט שטרם שולמו (וכפועל יוצא מכך וכאמור בבקשות קודמות להורות לו להשלים את הערובה), תוך שהיא מציינת כי טענות קיזוז הן טענות שחובת הוכחתן מוטלת על הטוען.

הכרעה

נשיב לבקשות ונחליט בהן עתה על ראשון – לא לפי הסדר הכרונולוגי אלא לפי הסדר דלעיל – ראשון.

א.   לעניין תיקון כתב הערעור

עיון בהחלטת בית דין קמא מלמד שבית דין זה לא שלל את האפשרות לדון בבקשת המערער מכול וכול, אלא קבע כי יהיה מקום לדון בה רק לאחר השלמת הליכי הערעור בנוגע להחלטה הקודמת וההכרעה בהם. בנסיבות אלה אין טעם להתיר את תיקון כתב הערעור הן משום שמדובר בהחלטת ביניים מובהקת שאינה מקימה זכות ערעור אלא לכל היותר מאפשרת מתן רשות ערעור, הן משום שאין תוחלת בערעור (ועל כן גם אין מקום לשקול את מתן הרשות) שהרי אף אם יתקבל הערעור לא תידון בקשתו של המערער בבית דין קמא אלא לאחר שאכן יתקבל ואז – אף אם לא יתקבל הערעור – יהיה נכון בית הדין קמא לשקול את הבקשה ולדון בה. אומנם מדברי בית דין קמא נראה כי גם אז לא תתקיים נכונותו לדון בבקשה בכל תנאי ובכל מצב, אלא שתנאי הסף העקרוני של הצגת שינוי כלשהו בנסיבות הוא אכן מובן כמעט מאליו והחלטות בנוגע לעמידה בו יינתנו גם הן מטבעם של דברים רק לאחר תום הליך הערעור שלפנינו וממילא אין מקום לכוללן עתה בערעור עצמו שהרי טרם נודע בעניינן על מה יהיה נסוב הערעור.

לפיכך הבקשה לתיקון כתב הערעור נדחית.

ב.   לעניין הבקשה לזימונו של עד

סבורני שיש מקום, עקרונית, להיעתר לבקשה זו ושלא כדברי המשיבה. על דרך כלל אכן מקומן של עדויות הוא בבית דין קמא, אלא שבענייננו טוען המערער כי ביקש להעיד את העד בבית דין קמא ונדחה. טענתו בהקשר זה היא למעשה טענה לסטייה של בית הדין מסדרי הדין או לחילופין טעות בשיקול הדעת שבשלהן לא הסכים לשמוע את העדות ושפועל יוצא שלהן הוא טעות בעובדות שעשויות היו להתברר על ידי העדות. כל הללו הן מעילות הערעור האפשריות על פי התקנות ושמיעת העד עשויה, עקרונית, להביא את בית הדין הגדול לקבלן ולקבוע הן כי אכן טעה בית דין קמא בעובדות והן כי אכן משהתברר כי אי־שמיעת העד הביאתו לטעות זו הרי ששגה בהחליטו שלא לשמוע את העד.

ברם האמור הוא במישור העקרוני. במישור המעשי יש בדברים משום הקדמת המאוחר: כדי שנוכל לשקול אם אכן ייתכן שהעדות תביאנו למסקנה מן המסקנות האמורות, עלינו לשמוע תחילה את הצדדים, להיווכח כי ההליך אינו הליך סרק לפחות לכאורה, להתרשם כי קיימות מחלוקות עובדתיות שאכן עשויות להתברר על ידי שמיעת העדות יותר משיוכלו להתברר בלעדיה וכו'. זאת ועוד אי אפשר גם להתעלם מן הרקע שעליו עמדנו מהחלטות קודמות ומן החשש העולה ממנו שגם העדות לא נועדה רק לתכלית המוצהרת אלא גם לפגיעה שאינה ממין העניין במשיבה.

נוכח האמור אני קובע כי בדיון שיתקיים לפנינו כפי שנקבע לא תישמע עדותו של העד, ברם המערער יהיה רשאי לשוב ולבקש את שמיעתו בתום הדיון ובית הדין יחליט בבקשה זו בהתאם לשיקולים הנ"ל וככל שיסבור כי יש טעם בעדות לא יימנע מלשומעה רק בשל היות שמיעת עדים בבית הדין הגדול הליך חריג. על כל פנים, וככל שחורגים אנו מסדרי הדין הרגילים ודאי שאף לכך יש מקום, יידרש העד להגיש לבית הדין טרם שמיעת עדותו, אם נחליט להתירה, תצהיר עדות שאף על בסיסו נוכל להתרשם אם אכן יש תוחלת בעדות ואם לא נועדה אך ורק כדי לפגוע במשיבה בדברים שאינם ממין העניין.

ג.    לעניין הבקשה לפירעון הוצאות המשפט שנפסקו בהליך קודם מהערבות שהופקדה בהליך זה

בהחלטות קודמות עסקנו בשאלת עיקולם של דמי הערבות להבטחת גבייתן של הוצאות המשפט שנפסקו.

הבהרתי בהחלטות קודמות כי אין מקום לטענות המערער כי כלל לא חויב בהוצאות אלה משום שלשיטתו ההחלטות שבהן חויב ניתנו שלא בסמכות, שכן חזקתן של החלטות שניתנו כדין ואין המערער רשאי לעשות דין לעצמו ולקבוע כי ניתנו שלא בסמכות ומשום כך פטור הוא מקיומן.

מכל מקום טענות קיזוז – טענות המצריכות דיון הן. בהחלטות קודמות עמדנו על היות מקומן הרגיל בהליכי הוצאה לפועל והובהר גם כי אין מקום לכפל דיון בהן בבית הדין ובהוצאה לפועל (ושלא כדברי המערער בבקשה קודמת שבה ייחס לבית הדין דעה שונה). עם זאת מהאמור בבקשות קודמות של המשיבה עולה כי טרם ננקטו כלל הליכי הוצאה לפועל בעניין זה ומעיון בחומר שבתיקי הצדדים בכלל עולה גם כי המערער מצידו טען בעבר כי פנייה של המשיבה להוצאה לפועל מנוגדת להלכה – עמדה שלכאורה עולה ממנה כי לשיטתו מוטב שגם טענות הקיזוז יידונו בבית הדין, אף שלא כך נהוג בדרך כלל ואף שכפי שהבהרתי בהחלטות קודמות בדרך כלל להוצאה לפועל יש יותר כלים לבירור טענות אלה וטענות נוספות הנוגעות לגביית החיובים (כגון חקירת יכולת). בנסיבות אלה יש מקום לקבוע כי בעניין זה אכן יתקיים הבירור בבית הדין, אפשרות שלכאורה שני הצדדים מבכרים אותה – אם ככלל ואם בנוגע לחיוב המדובר.

על כל פנים הטענות צריכות להתברר והאמירה כי על המערער חובת הראיה בעניינן אומנם נכונה היא אך אינה פוטרת מבירור טענותיו ואינה מאפשרת להיעתר לבקשה ולהעביר את הסכום המבוקש לידי המערערת.

בנסיבות אלה אני קובע כי בקשת המשיבה להעברת הסכום האמור לידיה כבר עתה – נדחית.

אך בד בבד ובהמשך להחלטות קודמות ולאמור בהן – מה שמקבל משנה תוקף נוכח העולה כי בירור טענת הקיזוז ייעשה לכאורה בבית הדין – כי אכן יש לקבוע כי הסכום האמור יעוקל מתוך כספי ההפקדה לשם הבטחת גביית ההוצאות שנפסקו כבר, ומכאן גם כי לשם המשך ההליך הנוכחי נדרשת הפקדה של השלמה לערובה להוצאות ככל שתיפסקנה גם בהליך זה.

מסקנות ומתן הוראות

לפיכך אני מורה:

1.         סך של 8,397.5 ש"ח מתוך הערובה שהפקיד המערער בקופת בית הדין יעוקל להבטחת גביית ההוצאות שנפסקו כבר ככל שתידחה טענת הקיזוז.

2.         כתנאי להמשכו של ההליך הנוכחי יפקיד המערער סכום זהה בקופת בית הדין שישלים את הערובה להוצאות המשפט שבהליך זה, שעליה הוריתי בהחלטות קודמות ושאומנם הופקדה אך תיחסר עתה בהתאם לסעיף הקודם. הפקדה זו של השלמת הערובה תיעשה עד עשרה ימים לפני מועד הדיון (הקבוע לז' באלול התש"ף – 27.8.2020).

3.         בהעדר הפקדה כאמור יבוטל הדיון ובהתאם לבקשות הצדדים נשקול אם לדחותו למועד אחר – בכפוף להפקדה – או למחוק את הערעור ולסגור את התיק.

4.         בתחילת הדיון – ואם יימחק הערעור ויוחלט על אי־קיום דיון בו, בדיון מיוחד שייקבע אך לצורך עניין זה – יעלו הצדדים את טענותיהם לעניין הקיזוז המדובר ויציגו לבית הדין את האסמכתאות לטענות אלה. אם יידרש ישקול בית הדין לאפשר גם השלמת טיעונים ואסמכתאות בכתב לאחר הדיון.

ניתן ביום ג' באב התש"ף (24.7.2020).

הרב שלמה שפירא

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה