ב"ה

תיק ‏1154922/4

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי

המבקשת:       פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רפי שדמי)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד לירן פרידלנד ועו"ד יוחנן אלון)

הנדון: פרשנות הסכם גירושין

החלטה

הנידון שבפנינו - פרשנות סעיף 28-29 להסכם הגירושין שבין הצדדים שנחתם בתאריך ה' באדר תשע"ח (20.2.18) וקיבל תוקף של פס"ד בתאריך כ"ז באדר תשע"ח (14.3.18). 

בסעיף 28 להסכם הגירושין נכתב: 

הבעל מתחייב בתוך שלשה חדשים ממועד חתימת הסכם זה, לרכוש ולרשום על שם האישה דירה בת 5 חדרים ב[ר'], נקיה מכל חוב או שעבוד, לשפצה ולציידה עבור האישה והילדים ברהוט, מוצרי חשמל ואביזרים בהתאם לרמה ולאיכות של הציוד בדירת המגורים של הצדדים ולפי רצון האם. האב יישא בכל תשלום עבור הדירה, לרבות מיסים, עד העברתה על שם האם. במידה ובעתיד ירחיבו מרפסת בדירה זו, מתחייב הבעל לשאת במלוא ההוצאות. 

ובסעיף 29: 

הוסכם בין הצדדים כי חלקה של האישה באיזון המשאבים הינו 5 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה ישולם לאישה סך 500,000 ש"ח במעמד המעבר לדירה החדשה שתירכש. היתרה בניכוי תמורת הדירה הנרכשת תשולם, כולל כל ההוצאות הכרוכות בכך ורכישת הריהוט והציוד לדירה, תועבר ליד האישה תוך 14 יום מהמועד בו יערכו הצדדים התחשבנות כוללת ביחס למפורט בסעיף זה. 

העובדות עליהן אין מחלוקת: הבעל רכש עבור האישה דירה ברחוב [ל'] ת"א, דירה אשר הייתה זקוקה לשיפוץ. עלות הדירה – 3,775,000 ש"ח, ולזה יש להוסיף: תיווך - 44,168 ש"ח, מס רכישה – 101,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין לחוזה הדירה – 18,875 ש"ח. מדובר בדירה שהייתה זקוקה לשיפוץ, והבעל, שהינו קבלן שיפוצים, שיפץ את הדירה מהמסד ועד הטפחות. 

הבעל טוען כי הערכת שווי השיפוץ, במחיר השוק, צריך להיות מנוכה מהסכום של 5 מיליון ש"ח. אף שבסעיף 29 להסכם לא נזכר השיפוץ כמרכיב אותו יש להחשיב בכלל הסכום שאותו יש לנכות מהסכום הכולל, ודאי שהוא חלק מההוצאות הכרוכות של הדירה. לכן הוא מבקש למנות שמאי שיעריך את שווי השיפוץ של הדירה, וסכום זה ינוכה מחלקה של האישה. 

טוען בא כוח האישה, שלא בכדי לא הוזכר ענין השיפוץ כמרכיב בהוצאות אותן יש לנכות מהסכום של 5 מיליון ש"ח, בהיות הבעל קבלן שיפוצים. יכול היה הבעל לקנות דירה חדשה בסכום שהיה בידו (כ – 4.5 מיליון ש"ח), ואם החליט לקנות דירה ישנה ולשפצה, הרי שלקח על עצמו את עלות השיפוץ, וסכום זה לא ינוכה כאמור.

טענות הצדדים ובאי כוחם מופיעות בכתבי התביעה והתשובה, וכן בפרוטוקול הדיון מיום י"ח בחשון תש"פ (10.11.19).

לאחר שמיעת דברי הצדדים ובאי כוחם, בית הדין יכריע בעניין.

כדי להגיע להכרעה בוויכוח הנ"ל צריך לעיין בסעיפי ההסכם, ולנסות לדעת בהתאם לאמור בו מה הייתה כוונת הצדדים בעניין זה.

סעיף 28 בהסכם מדבר על רכישת דירה. לא מוזכר אם תהיה זו דירה חדשה, ישנה, או מה יהיה מצב הדירה. כן מוזכר שהבעל מתחייב: "לשפצה ולציידה עבור האישה והילדים ברהוט, מוצרי חשמל ואביזרים בהתאם לרמה ולאיכות של הציוד בדירת המגורים של הצדדים ולפי רצון האם". יש התחייבות של הבעל להביא את הדירה ותכולתה לרמה בה הורגלה האישה בחיי הנישואין. 

סעיף 29 מדבר על הדרך בה תקבל האישה את סכום האיזון המוסכם: "תמורת הדירה הנרכשת תשולם, כולל כל ההוצאות הכרוכות בכך ורכישת הריהוט והציוד לדירה". בנוסף סכום של 500,000 ש"ח, שינתנו במזומן בזמן הכניסה לדירה החדשה. והיתרה – 5 מיליון ש"ח בניכוי הנ"ל, תוך 14 יום וכו', במזומן.

מה הן "כל ההוצאות הכרוכות בכך" שעליהן מתיחס סעיף זה?

האם השיפוץ הוא חלק מכל ההוצאות הכרוכות בכך? אם כן מדוע הציוד והריהוט - מפורט, והשיפוץ לא נזכר במפורש. ולהזכיר, את ההסכם ערכה באת כוח הבעל עו"ד פרידלנדר. מדוע דבר כה בסיסי לא פורט במפורש בהסכם? 

יש לנו יסוד סביר להניח שמרכיב זה לא נכלל, והוא ניתן כ"אקסטרה", מחוץ ומעבר ל-5 מיליון ש"ח, עקב היות הבעל קבלן שיפוצים. אין הדברים אמורים על הוצאות שהיו לו באופן ישיר לשיפוץ, כגון תשלומים ששילם לצד ג, אותם ודאי שיש לנכות, וכפי שיבואר להלן.

דבר זה ניתן ללמוד גם מהסיפא של סעיף 28. וכך נכתב שם: "במידה ובעתיד ירחיבו מרפסת בדירה זו, מתחייב הבעל לשאת במלוא ההוצאות".

ברור שהוצאות הרחבת המרפסת זו הינה מחוץ לתחשיב, כפי שמובן ממהותו, שהרי איך אפשר לחשב דבר שלא בא לעולם וספק יבוא לעולם, לאחר שחשבון 5 מיליון ש"ח ישולם. אנו למדים מסעיף זה, שהבעל, שהינו קבלן שיפוצים, מוכן לרתום את מלאכתו, עיסוקו ומקצועיותו, לטובת מקום המגורים של האישה על מנת שירווח לשלושת ילדיו. 

כך גם נראה לנו הפרשנות הנכונה, ובעיקר הצודקת, של סעיף 29 להסכם, בו לא אוזכר השיפוץ כמרכיב אותו יש לנכות מסכום האיזון המוסכם. כל דבר הקשור לעיסוקו של הבעל, אינו כלול ואינו מנוכה מסכום האיזון. הוא ניתן לאישה, אם ילדיו, ולילדיו, מעבר לסכום האיזון. אולם כל סכום ששולם באופן ישיר לצד ג', כמו תשלום עבור אריחי הריצוף וכד', כלים סניטריים, מטבח, מזגנים, איש גבס, אלומיניום, אדריכל, איטום וכד', פרזול ועבודת צבע, ככל שימציא הבעל חשבוניות מס על עבודה שנעשתה בדירה עבור הדירה הנ"ל, ותשלומים ששולמו בעבור שיפוץ הדירה האמורה ויש עליהם חשבונית מס לצד ג', הרי הם בכלל "ההוצאות הכרוכות בכך" האמור בסעיף 29 להסכם. 

[במוסגר, לטענת בא כוח האישה כי הבעל מזדכה במע"מ בחשבוניות אלו. ראשית, לא סביר להניח שניתן להגיש לרשויות המס חשבוניות מס, תוך ציון הכתובת [ל'] ת"א, כאשר קבלן השיפוצים, מגיש הקבלות, לא הוציא חשבונית מס על השיפוץ באותה כתובת. וגם אם יזוכה, לדעתנו אין זה נכון לקזז סכום שבו יזוכה מחישוב ההוצאות]. 

מכאן נגזרה הוראתנו בהחלטה מיום י"ב בחשון תש"פ (10.11.19) בדבר המצאת חשבוניות המס לבא כוח האישה. 

הסכומים שעליהם יש חשבוניות, יצורפו לסכומים האמורים לעיל בעניין רכישת הדירה (מחיר הדירה, תיווך, מס רכישה, עו"ד), ולהם יתווסף סכומים שכבר שילם הבעל לאישה, כמו סכום של 55,000 ש"ח בגין העברות כספיות לתובעת עבור "רכישת דברים לדירה", וסכום של 117,000 ש"ח. 

בנוסף יש להוסיף לצורך חישוב הסכום שכבר שילם הבעל, העברת מזומן בהתאם לסעיף 29 להסכם. הבעל טוען שהעביר 530,000 ש"ח, ואילו האישה טוענת שקיבלה רק 475,000 ש"ח מתוך 500,000 ש"ח שהיה על הבעל להעביר. 

בית הדין נוטה להבין שמדובר בטעות בחישוב. הבעל אכן העביר 530,000 ש"ח. גם האישה מודה בכך. אלא שהאישה טוענת שסכום של 530,000 ש"ח מורכב מסכום של 475,000 ש"ח מזומן + 55,000 ש"ח, העברה עבור רכישת דברים לדירה. לאמור, בפועל כנראה הייתה העברת מזומן רק סכום של 475,000 ש"ח, כשהבעל מוסיף את הסכום של 55,000 ש"ח (שחושב בנפרד ע"י האישה, ושניתן לה לצורך רכישת ציוד לבית). ומכאן שאין לנכות פעמיים את הסכום של 55,000 ש"ח. 

כמו כן הורה בית הדין לבעל לשלם לידי האישה את הסכום שהוציאה בגין בניית מרפסת (56,000 ש"ח), כמפורט בהחלטת בית הדין מיום י"ב בחשון תש"פ (10.11.19). 

לאחר קבלת החשבוניות מהבעל, ישבו באי כוח הצדדים תוך שבעה ימים וינסו להגיע לחשבון מוסכם על הסכום אותו צריכה האישה לקבל, בהתאם להנחיות האמורות לעיל. במקרה של מחלוקת, יתכן ויהיו דברים שיוכל בית הדין להכריע ללא דיון, בהתאם להנחיות האמורות לעיל. במידה ולא, יקבע דיון קצר ומוקדם במעמד באי כוח הצדדים, על מנת להכריע במחלוקת. 

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ד במרחשון התש"פ (12/11/2019).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד                   הרב יצחק הדאיה                 הרב משה בצרי

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה