הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב

הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים

הרב עדו רכניץ
הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.

המאמר פורסם בכתב העת אסיף ו - כאן

תקציר

הרב קוק חי בעידן המהפיכה הקומוניסטית, מהפיכה שיהודים רבים היו שותפים לה. ואכן, הרב קוק היה מודע לטענות הקומוניסטיות השונות, והתמודד איתן.

ראשית, הרב קוק חלק על טענתו של מרקס שהמציאות הממשית היא חומרית, טען שהמציאות הממשית היא רוחנית והחומר מושפע מהרוח.

הרב קוק קיבל את הטענה המרקסיסטית שבחברה יש מעמדות שיש ביניהם מתח, אולם, הוא לא ראה מטרה בביטול המעמדות אלא ביצירת שיתוף פעולה ביניהם. כמו כן, הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות.

אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי.

הפתרונות שהציע הרב קוק למתח החברתי הם:

  1. הגבלת הקניין הפרטי ללא ביטול שלו. דוגמאות לכך ישנן בהלכות השונות, כגון, הלכות שמיטת קרקע ושמיטת כספים.
  2. הגברת הרוחניות שתעדן את התנהגותם של בעלי ההון, ותגרום להם להתייחס יותר בכבוד אל הפועלים שלהם.
  3. קריאה לשיתוף פעולה והערכה הדדית בין המעמדות.

ניתן לסכם ולומר שהרב קוק אחז בתפיסה מורכבת שיש בה מצד אחד, יסוד שמרני החושש משינוי סדרי בראשית וממהפכות, ומצד שני, הוא אחז בעמדות אידיאליסטיות המקוות לייסודה של חברת מופת מתוך רוחניות ורצון טוב.

קשה להעריך מה היה הרב קוק חושב על מדינת הרווחה בת זמננו, שעוצבה בעיקרה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הרב קוק כבר לא היה בין החיים. אולם, הדעת נותנת שהוא היה רואה בחיוב את הניסיון לתת מענה לבעיות החברתיות בדרך מתונה יחסית, המבוססת על הגנת הקניין הפרטי תוך הגבלתו. כמו כן, מסתבר שהרב קוק היה רואה בחיוב את שקיעת השיח על מלחמת המעמדות, והתחזקות הדרך של כריתת הסכמים בין איגודי העובדים והמעסיקים.[1] אולם, מסתבר שהרב קוק היא קורא לפעול במקביל גם לחיזוק הרוחניות ככלי למיתון יצרים ומתחים כלכליים.

 

[1] בהקשר זה ניתן לציין כמה הסכמים בולטים שנכרתו בישראל בשיתוף של המעסיקים, המדינה וההסתדרות: תוכנית הייצוב הכלכלית בשנת 1985, ההחלטה על פנסיה חובה בשנת 2011, ועוד.