הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב דוד ברדוגו
**התחייבות ממונית שניתנה תחת איום בפרסום פרטים מביכים / פד"ר 968569/11
בני זוג התגרשו. תוך כדי הליך הגירושין חתם הבעל על מסמך המחייב אותו להעביר לרשות האשה זכויות ממוניות רבות מאד. התברר לבית הדין שהבעל העביר את הזכויות לאשה תמורת הבטחה שהאשה לא תפרסם עליו עובדות מביכות. עובדות שהתפרסמו בסופו של דבר ואכן הביכו מאד את הבעל. בית הדין פסק שההתחייבות בטלה כי היא ניתנה באונס. ובני הזוג יחלקו ביניהם את הממון המשותף שוה בשוה, כאשר מחלקו של הבעל ינוכו כתובת האשה, המזונות שעדיין חיב לה, ומזונות הילדים עד גיל 18.
פסול חלל במשפחה שנודע להם שהם כהנים אך לא שמרו מצוות ולא נהגו ככהנים / פד"ר 1091028/1
בן למשפחה ששלוש דורות לא שמרו מצוות, שמע מסבו שהוא כהן וגילה שאם ילדיו הייתה גרושה לפני שנישא. בית הדין דן בכשרות הילדים והכריע שאין להתייחס אליהם ככהנים חללים. בית הדין דן באפשרות לפסול את קידושיה הראשונים של האשה כיוון שאחד העדים היה חילוני, אך דחה אפשרות זו. מאידך הוא קבע שאין לקבל את העדות של הסב החילוני על כהונתם, ומשפחה כזאת מוגדרת כאיבדה את חזקתה ואין להם לנהוג כדיני כהנים אלא כדין ישראל.
**סמכות אם לתבוע מזונות בבית המשפט כאשר התיק נידון בבית הדין / פד"ר 1089594/3
בית הדין הבהיר שאם תביעת מזונות נידונה בבית הדין, אין האשה רשאית להגיש תביעה מקבילה בשם הילדים בבית המשפט. גם כי החוק מונע זאת, וגם כי היא אינה אפוטרופסית יותר מהאיש.
מקום הדיון כשהאשה תבעה בבית המשפט, וזכות האשה לתבוע מזונות בשם הבת / פד"ר 1089054/2
זוג בהליכי גירושין ולהם בת. האב תבע ישוב סכסוך בבית הדין והאשה בבית המשפט. בית הדין קבע שהסמכות נתונה לבית הדין. כן הוא קבע שהאשה אינה יכולה לתבוע את האב בשם הבת, כי הוא אפוטרופוס כמוה.
תביעת גט באשה שטוענת שבעלה מתעלל בה אבל נראה שהיא משקרת / פד"ר 1014872/1
אשה טענה, הן בבית הדין והן בבית המשפט, שבעלה מתעלל בה ואונס אותה. שתי הערכאות מצאו את הטענות לא מוכחות, וככל הנראה הומצאו כדי להביא לחיוב גט. בפרט שנודע שלאחרונה האשה התאהבה בבוס שלה. לכן קבע בית הדין שהוא ממליץ להתגרש אך לא מחייב. לאחר מכן נודע שהבעל הכה פעם אחת את אשתו. בית הדין קבע שארוע שארע לאחר הגשת הבקשה אינו מהוה ראיה לטובת האשה. שכן מסתבר שאת הבקשה הגישה לא מפני אלימות הבעל. והארוע נבע מהמצוקה שחש הבעל עקב התנהגות האשה. אין הדבר מצדיק את התנהגות הבעל, אבל האשה לא יכולה לטעון שהארוע הזה הוא הסבה שבגללה היא מבקשת גט.
תביעת גירושין כאשר ידוע הגורם, וצדדים שסותרים את דברי באי כחם / פד"ר 988988/1
בני זוג חיים כבר שנים בחדרים נפרדים. הבעל מעוניין לשוב לשלום בית והאשה מסרבת. הטענות כפי שנוסחו ע"י עורכי הדין מחייבות כפית גט, אבל דברי הצדדים עצמם מעלים תמונה אחרת לגמרי. מסתבר שהאשה סולדת מבעלה בעקבות טראומה שעברה במות הוריה, ובדבריה שבעלה לא היה מספיק רגיש לאבלה. הבעל מצדו מעוניין בשלום בית. הסיכויים לכך נמוכים. ולכן בית הדין ממליץ להתגרש. אבל הוא לא מצא שיש מקום לכפות גט.
**חיוב כתובה כשהאשה בקשה את הגירושין והבעל התנגד תחילה ואח"כ הצטרף לדרישה / פד"ר 915637/4
אשה תבעה גרושין. הבעל התנגד תחילה, אך אח"כ הצטרף לתביעה והזוג התגרש. ידוע שזמן מסוים מרדה האשה בבעלה. האשה תובעת כתובה. בית הדין פסק ברוב דעות שהיא זכאית לעיקר כתובה ולא לתוספת. ושאת עיקר הכתובה יש להעריך במחיה לשנה. 12000 ש"ח.
תביעת אשה לגט כשהיא סותרת את עצמה ואינה מביאה הוכחות / פד"ר 1013762/1
ב"כ האשה תובעת גט בטענות שלא הוכחו, ולכאורה גם נסתרו מדברי האשה. בית הדין פסק שאין לחיב את הבעל בגט, אך המליץ לעשות כן.
**פיצויי גירושין לאשה שתבעה גירושין, ובצדק / פד"ר 968569/9
אשה שבעלה נתן עיניו באחרת תבעה גירושין, וזכתה במלוא כתובתה. כיון שהיא התובעת את הגירושין, והיא זכתה למלוא כתובתה, סבר בתי הדין שאין צורך להוסיף על כך גם פיצויים.
**סמכות בית הדין כאשר לא הוגשה תביעת גירושין / פד"ר 988988/2
אשה הגישה תביעה לגירושין שנסגרה. בעלה הגיש תביעה לשלום בית ולחלופין לגירושין, אך בית הדין קבע שתביעתו לשלום בית כנה ותביעתו לגירושין אינה כנה. משום כך קבע בית הדין שהוא מנוע מלדון בנושא חלוקת הרכוש.
עיכוב גט לצורך השלמת הליכי גירושים בבית משפט אזרחי בצרפת / פד"ר 1024031/1
הבעל טען שהוא גר בצרפת, וע"פ החוק הצרפתי לא יוכר כגרוש עד שאשתו לא תסכים לגירושין אזרחיים. ולכן לטענתו אשתו מעגנת אותו והוא מבקש לא לתת גט עד שיוסדר מעמדו בבית המשפט בצרפת. בית הדין בחן האם אכן הגט היהודי מעכב את ה'גט האזרחי'. ולאחר בדיקת מומחה הובהר לבית הדין שלאחר ביצוע הגט היהודי, אין עוד כל צורך בגט אזרחי, כלומר: אין עוד כל צורך בהסכמת האישה להתרת הנישואין האזרחיים בצרפת, ולכן הדיונים המשפטיים הממוניים בהם פתח הבעל בצרפת אינם רלוונטיים לשאלת העיגון. לאור זאת בית הדין פסק שכל עיכוב בביצוע הגט נחשב כעיגון לאישה, והבעל המחויב לתת גט ואין באפשרותו לעגן את האישה אפילו לא זמן קצר בלבד. בנוסף נעתר בית הדין לבקשת האישה וחייב את הבעל ב"מזונות מעוכבת" בסך ארבעת אלפים ש"ח. האישה זכאית לגבות זאת אף מתמורת חלקו של הבעל בדירה המשותפת.
**דירות שקנתה אשה בזמן נישואיה לבעלה / פד"ר 998983/1
פלוני מת. אלמנתו ובניו קבלו על עצמם שבית הדין ידון בירושה לפי חוקי המדינה. בית הדין חילק את דירת הזוג, חציה לאלמנה וחציה לבניו של המנוח. אלא שמתברר שהיו לאשה דירות נוספות הרשמות על שמה, והיורשים מבקשים את חלקם גם בדירות אלה. בית הדין קבע שדירות אלה אינן חלק מהירושה, ואין ליורשים בהן חלק.
**דירה הרשומה על שם שני בני הזוג אע"פ שאחד הצדדים השקיע בה יותר / פד"ר 938828/10
בני זוג התגרשו. צד האשה השקיע בדירה יותר מצד האיש, א היא רשומה על שם שני בני הזוג. ביה"ד הכריע ברוב דעות שהיא תחולק שוה בשוה.
בני זוג שחתמו על הסכם ממון בעודם חיים יחד ללא נישואין / פד"ר 862930/4
בני זוג חתמו ביניהם על הסכם ממון וחיו יחד ללא נישואין. נולדו להם שלשה ילדים. כעבור כמה שנים נישאו השנים, וכעת הם מתגרשים. ההסכם שביניהם לא אושר בבית דין. בית הדין פסק שההסכם ביניהם חל גם ללא אישור ערכאה שיפוטית, כי הוא נחתם ביניהם שלא במסגרת נישואין. ודינו ככל חוזה.
חישוב דמי כתובה שנכתב בה 200 זקוקים
תחילה הכריע בית הדין כי הבעל לא הוכיח את טענותיו כנגד אשתו ועל כן הוא חייב בכתובה. כיוון שבכתובה נכתב 200 זקוקים וכיוון שרבו הספקות בנוגע לשיעור הנכון של הזקוקים, פסקו בדעת הרוב כי עיקר כוונת תקנת חז"ל היתה לדאוג לפרנסה עבור שנה לאישה. ומטרת תקנת הזקוקים היתה לקבוע שיעור כפול משיעור הכתובה דהיינו 400 זוז. בית הדין שיער שפרנסה לשנה היא 12 אש"ח ואם כן הזקוקים הם 24 אש"ח. הדיןן שבדעת המיעוט קבע כי אין זה עיקר תקנת חז"ל אלא רצו לקבוע שיעור של 200 זוז ממש ולא פרנסה לשנה, אלא כיוון שיש ספקות כה רבים נהגו גדולי הדיינים לפשר תמיד ולא להכריע מהן זקוקים. אם הפשרה לא אפשרית יש לבחור שיעור ממוצע בין דעת החזו"א שאמר שהשיעור הוא 57 קילוגרם כסף ובין הנחלת שבעה. זאת משום שיש להוסיף למערכת השיקולים פיצויים שמגיעים לאישה שבעלה פשע בה כך ופירק את ביתם.
סמכות לדון בתביעות האישה – דיון במועדים שבחוק המהו''ת / פד"ר 1199931/8
כתובה בשקלים ישנים, הצמדה ופיצויי גירושין / פד"ר 993518/6
כתובה וכפל הטבות / פד"ר 989527-4
חיוב גט וכתובה בבעל ואשה שמאסו זה בזה / בית הדין ירושלים 1117521/6
בני זוג מסוכסכים. שניהם אינם רוצים זה בזה אלא שנחלקו על הכתובה. בית הדין פסק שעליהם להתגרש מיד. בעניין הכתובה, כיון שדיין אחד סבר שיש לפטור את הבעל, דיין אחד סבר שיש לחייב במחציתה, והשלישי סבר שיש לחייבו בכולה, נפסק כדעת הדיין האמצעי.
דיון בשאלות שאין להן השלכה מעשית / בית הדין ירושלים 1317412/1
בית הדין דחה את בקשתו של גבר לקיים דיון בטענות שיש לו כנגד אשתו, כיון שגם ללא טענות אלה הצדדים מורדים זה בזה וחייבים ורוצים להתגרש, וממילא האשה מחלה על כתובתה.
צו של בית משפט לבית הדין לגילוי מסמכים / בית הדין ירושלים 1162787/20
משטרת ישראל בקשה מבית המשפט שיוציא צו המורה לבית הדין לדון במסמכים חסויים. בית הדין קבע שבית המשפט אינו מוסמך להוציא מולו צו. אבל המשטרה רשאית להגיש בקשה לבית הדין. המשטרה הגישה בקשה כזאת.
פסיקה לאור אומדן שהבעל רעה זונות, וכשהבעל טוען לתלונות שוא מצד האשה / בית הדין ירושלים 945805/18
האיש הגיש כמה תלונות נגד אשתו במהלך נישואיהם, לא הוכח שהיו תלונות שוא. בית הדין מתרשם שלבעל היה קשר עם נשים אחרות. בית הדין מחייב את הבעל בכתובה.
חיוב מזונות במקרה ניכור כאשר נטענת הטענה שהאב פגע מינית / בית הדין ירושלים 1351427/9
בנות אינן מעוניינות בקשר עם האב וטוענות שפגע בהן, טענתן לא הוכחה. בית הדין קבע שאין לחייב את הבנות לקיים קשר עם האב, אך כיון שהטענות לפגיעה מינית לא הוכחו, גם לא לאחר סקירה ובדיקה של אנשי מקצוע, קבע בית הדין ברוב דעות שאין לחייב את האב במזונות.
