הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב אריאל ינאי
חלוקת רכוש בנסיבות של דין מרומה / בית הדין הרבני 765289/2
בית הדין קבע ששתיקת הנתבע בשל חוסר רצונו להשיב לטענות התובע הן בגדר 'דין מרומה'. במקרה כזה, יכול בית הדין כדברי הסמ"ע (חו"מ טו ס"ק יג) בשם הרא"ש לפסוק "כאילו השיב לו ונתברר לו השקר". במקרה זה, הנתבע כלל לא הגיע לדיונים, ולא המציא מסמכים, ועל כן, כל שכן שזהו בגדר 'דין מרומה'. כמו כן, בירר בית הדין שעל פי ההלכה טענות הנתבע שנאמרים על ידי בא-כוחו אינם בגדר טענות אם לא נטענים על ידי הנתבע עצמו. על כן, קיבל בית הדין את טענות התובעת במלואם וחייבו את הנתבע בסך סכום התביעה - 175,000 דולר.
כתובה לאשה שנסעה לחופשה בחו"ל עם גבר אחר / פד"ר 1044396/1
אשה נסעה לחו"ל כאשר רכשה כרטיס טיסה עם גבר זר ואף הזמינה חדר במלון עם הנ"ל. האשה טוענת שעשתה זאת כדי להוזיל את המחיר אך לא ישנו יחד. אלא ישנה עם אשה אקראית שפגשה במלון ואינה יודעת את שמה וכתובתה. בית הדין פסק שהנסיבות מראות שנעשה מעשה כיעור, ופטר את הבעל מתשלום הכתובה.
היתר נשיאת אשה שניה למי ששהה עם אשתו 26 שנה ולא ילדה / פד"ר 765725/1
זוג בקשו להתיר לבעל לשאת אשה נוספת כי הם חיים יחד 26 שנה ואין להם ילדים. בית הדין התיר, לאחר שהבעל ידאג לכל צרכי אשתו.
**זוג שכבר 18 שנה אין ביניהם יחסי אישות / פד"ר 1098104/2
אדם תבע גירושין. שני בני הזוג מודים שכבר 18 שנה אין ביניהם יחסי אישות. הבעל טוען שבתחלת התקופה הוא ביקש מאשתו, אבל לאחר זמן הוא למד שאין טעם לבקש ולכן הפסיק לבקש. האשה טוענת שאין יחסי אישות כי הבעל לא מבקש. האשה מבקשת שלום בית. בית הדין קיבל את תביעת הבעל.
**איזון פנסיה מוקדמת למי שיצא לפנסיה מוקדמת בגלל אובדן כושר עבודה / פד"ר 1115144/5
אדם איבד את כושר עבודתו ויצא לפנסיה מוקדמת בגיל צעיר, אשתו עדיין עובדת. היא דורשת לקבל מחצית מכספי הפנסיה של בעלה. בית הדין דחה את בקשתה.
חיוב כתובה לאישה שטענה כי אינה יכולה לדור יחד עם בנותיו של הבעל מנישואיו הקודמים / פד"ר 1080750/3
אדם נשא אשה. בני הזוג חתמו על הסכם שבו נאמר שהאשה תגור בביתו של הבעל יחד עם בנותיו מנישואיו הקודמים. האשה לא הסתדרה עם הבנות ועזבה את הבית, בטענות שונות בין היתר שהבעל מרד ובגד בה. הבעל הגיש תביעת גירושין. האשה תובעת את מלוא כתובתה. בבית הדין הוסכם ששני הצדדים מעוניינים בגירושין והשאלה היא מי מוגדר כמורד. הדיינים נחלקו כיצד להתייחס לאי יכולת האישה לדור עם בנות בעלה. לדעת הרוב: האישה איבדה תוספת כתובתה ויש לה עיקר כתובה בלבד (לדעת אחד הדיינים שבדעת הרוב יש לה גם תוספת, ולדעת המיעוט: איבדה עיקר כתובה ותוספת.
***חשש קידושין בהצעת נישואין עם נתינת טבעת
גבר הציע נישואין לאישה באומרו: 'התינשאי לי', ונתן לה טבעת. בית הדין התיר את האישה להינשא ללא צורך בגט. הסיבה לכך היא, שכדי שקידושין יחולו יש צורך במעשה קידושין ובעדים כשרים, ושני הדברים הללו לא היו במקרה שלפנינו. מצד מעשה הקידושין- אפילו היה אומר 'הרי את נשואתי' זה היה תלוי במחלוקת הפוסקים, ורק אם דיבר עימה קודם בעסקי קידושין היא ספק מקודשת, במקרה זה אין אמירת התנשאי לי נחשבת כעסקי קידושיה. בנוסף המבי"ט הסתפק אם בעל האומר לאישה בלשון עתיד התנשאי לי חייב להוסיף: "בטבעת זו" ואם לא הוסיף את המילים הללו האם אין בכך חשש קידושין, והספק הזה ראוי להצטרף לשאר הספיקות. מצד העדים- במעשה שלפנינו היה רק עד אחד, ובקידושין כאלו נחלקו הפוסקים האם חוששים לקידושיו. מה עוד שעד זה היה מחלל שבת לפי דבריו ולפי דברי הזוג. סיבה נוספת העלה בית הדין, שמלבד העד הנ"ל היו שם רק קרובי משפחה ולדעת חלק מהפוסקים במקרה כזה אומרים ש'נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה'.
השפעת טענת אלימות על חיוב גט / פד"ר 1125041/2
האשה מרדה על בעלה בעקבות טענות לאלימות מצידו, ושנה וחצי לאחר מכן הגישה תביעת גירושין. במשך הזמן שחלף האשה היתה מטופלת במרכז לאלימות במשפחה, שם ייעצו לה להתגרש, אך עדיין חיו הצדדים באותה דירה. הבעל טען שהוא רוצה בשלום ובשיקום הנישואין. בית הדין פסק שטענת הבעל הוא רוצה בשלום אינה כנה, כיון שבדיון בבית המשפט הוא הסכים לפירוק שיתוף ומכירת הדירה כשהיא פנויה. כיון שכך בית הדין חייב אותו במתן גט. מצד שני בית הדין אינו רואה את הבעל כבעל אלים ומכה כיון שבית המשפט הגדיר את מעשיו כ"עבירות אלימות ברף נמוך" וגזר עליו עונש הרתעתי בלבד. בית הדין רואה את תביעת האשה כטענה שבעלה מאוס עליה (מחמת האלימות) באמתלא מבוררת, טענה המחייבת מתן גט אך אינה מזכה בתשלום הכתובה.
