למרות שבני האב חייבים לכבד את אשתו, אין להם חובה לפרנסה מממונם אלא כחלק מדיני צדקה. במקרה בו לאישה יש ילדים משל עצמה החובה מוטלת על ילדיה ולא על בני האב.
ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.
לקוח ראה דירה על ידי מתווך, והעביר את המידע לחברו. אע"פ שהמידע הגיע ללקוח בעקיפין מהמתווך, לא מגיע לו תשלום דמי תיווך, כיוון שההנאה לא נבעה ישירות מהמתווך. אולם הלקוח שהעביר את המידע פעל לא כראוי.
נחלקו הפוסקים מהו מעמדו של וועד הבית, האם כמנהל של חברה או כשליח הדיירים. נפקא מינא במחלוקת זו היא האם הוועד יכול למחול על חובות הדיירים. לכן במקרה כזה כדאי שהדיירים ישלמו כדי לצאת ידי כל הדעות.
חברת קרטידפלייס מציעה למשקיעים לרכוש חשבוניות של ספקים לחברות במחיר מופחת. אם החברה החייבת תשלם את החוב בזמן- המשקיע לא הרוויח, אך אם החברה תשלם לספק באיחור, המשקיע ירוויח מההפרש ככל שהאיחור בתשלום יהיה גדול יותר. כיוון שהמשקיע קונה את החשבונית (=החוב) לגמרי, אין בדבר זה ריבית.
מי ששכר רכב ובמהלך הנסיעה התקלקל הרכב, יש מקרים בהם יהיה פטור מתשלום כיוון שקלקול זה נחשב כמתה מחמת מלאכה. אולם אם חתמו על חוזה שכירות, החוזה מחייב, וברוב החוזים מחייבים את השוכר בתשלום אם הרכב התקלקל גם אם השתמש בו שימוש רגיל.
אישה שעזבה את הבית, האם צריכה להשתתף בתשלומי שכירות הדירה
אדם שראה כסף בתוך הכספומט לא יוציאנו כי אחרי כמה זמן הכסף נבלע אוטומטית חזרה ולא מחייבים את החשבון של המושך. אבל אם כבר הוציא אין אפשרות לחייבו להחזיר לבעלים, ועליו להשתדל לברר מי הוא.
כאשר בעל חוייב בתשלום מזונות והוא לא עומד בהתחייבות שלו, האישה פונה להוצאה לפועל ושם גובים מהבעל ריבית והצמדה על החוב. אם הבעל לא משלם בזדון ולא כיוון שאין לו לשלם- אין בכך איסור ריבית. אך אם הבעל לא משלם בגלל שאין לו נראה שיש בכך בעיה של ריבית.
האם מותר לבנות בית כנסת על שטח המיועד להיות שטח ציבורי ירוק ולא שטחי ציבור?
הרישום בטאבו מעיד מי הוא הבעלים האמיתי על השטח, ולכן אסור לבנות בית כנסת על שטח כזה. מכאן עולה שאסור לכתחילה להתפלל בבית הכנסת כזה, כיוון 'שאין קטגור נעשה סנגור'.
גם לפי דין תורה מגיעים לעובד פיצויי פיטורים, או כיוון שכך המנהג או מדינא דמלכותא דינא (http://dintora.org/publication/38). עובד שהתחיל לעבוד אחרי גיל פרישה לא זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, ולכן גם לא לפי דין תורה.
מה מעמדו של תצהיר כאשר הרישום בטאבו סותר אותו? תצהיר נחשב להודאת בעל דין, וחלק מהפוסקים סוברים שבמקרים מסויימים הוא נחשב לקניין. במקרה של סתירה בינו ובין הרישום בטאבו נחלקו הדעות, דעת החזון אי"ש היא שהקניין גובר, ודעת פוסקים אחרים שהרישום בטאבו גובר.
האם מותר לעובד להתחרות במעביד שלו? אם מדובר על תחרות בתוך בית העסק של המעביד הדבר אסור, אבל אם מדובר על תחרות במקום אחר, תחרות זו תהיה מותרת ברוב המקרים, אם לא תגרום למעביד לפשיטת רגל.
אישה הסתירה מבעלה שעברה התעללות מינית לפני החתונה. לאחר זמן האישה תובעת גירושין. הבעל רוצה לתבוע תביעת נזיקין מכל מי שהסתיר ממנו את המידע- האישה, ההורים, השדכנית ורב הקהילה. אע"פ שבכל פעולת קניין הסתרת מידע עלולה להיות אונאה או גניבת דעת, בשידוכין נחלקו הפוסקים איזה מידע מותר להסתיר. יש פוסקים שאסרו להסתיר כל מידע רפואי או אחר, ויש פוסקים שהתירו אם לא מדובר במידע שיוביל למקח טעות, כיוון שפעמים אנשים נמנעים מהיכרות בצורה לא מוצדקת. אפילו לפי הפוסקים שסוברים שאסור להסתיר מידע אין באפשרות הבעל לתבוע תביעת נזיקין כי מדובר על פחות מנזקי גרמא.
בית הדין לדיני ממונות פועל במרחב המשפטי בישראל מכוח חוק הבוררות. לכן אם נתבע לא מגיע לדין לפני שחתם על שטר בוררות לא ניתן להפעיל מולו סנקציה חוקית. לעומת זאת פסק הדין של בית הדין לאחר אישרורו תקף ככל פסק דין אחר ומכובד ע"י חברות האשראי.
האיסור לפנות לערכאות שאינן דין תורה קיים כבר בעצם הגשת התביעה וההתדיינות בפניהם ולא רק בשלב הכרעת הדין. לכן אין להגיש תביעה לבית משפט על מנת לאיים על הנתבע, ולגרום לו לבוא לדין תורה. אך לאיים עליו בלבד ללא הגשת תביעה ממש כדי לגרום לו לבוא לדין תורה, מותר.
כיצד בית הדין יכול לעזור במקרה של אדם קנה רכב משומש ולא שילם את מלוא הסכום?
האם עיכוב בתשלום על רכב משומש יכול להוות עילה לביטול המכירה? כאשר הקונה רק מתעכב בתשלום, אין דבר זה מהווה עילה לביטול מכירה, אבל אם סביר להניח שהוא לא ישלם כלל, ניתן לבטל את המכירה. במקרה בו המוכר לא רוצה לבטל את המכירה, החוב יגבה ע"י פסק דין, ובעזרת הוצאה לפועל.
האם די ברוב יהודי או שיש צורך ברוב יהודי של 61 חברי כנסת?
בתי הדין בארץ ישראל נוהגים לחייב במקרים מסויימים כפל כתובה, ופיצויי גירושין. יש דיינים שמצמצמים את התשלום מאוד, ויש כאלו שמרחיבים יותר ומחייבים את התשלום הנ"ל אפילו במקרים שבהם אין הגירושין ביוזמתו של הבעל.
ראובן קנה דירה משמעון. לאחר זמן תבע אותו שכנו החדש בבית משפט אזרחי על בעיית איטום שנובעת מדירתו. לאחר מכן התברר שהעניין נדון בבית דין ושם יצא המוכר- שמעון, זכאי. אין באפשרותו של הקונה- ראובן לתבוע את המוכר שישלם את הפסדיו.
לפי החוק חנות שאינה נוהגת לפי חוק הפיקדון ניתן להתלונן עליה לפני המשרד לאיכות הסביבה. לפי ההלכה ניתן לעשות כך רק אם היא נעשית על פי ההגבלות הנובעות מהלכות לשון הרע.
רבים מפוסקי ההלכה פסקו כאפשרות השניה, שלמדינת ישראל יש את המעמד והסמכות של מלך ישראל. כעת (בשנת תש"פ) מדינת ישראל מקיימת רק חלק חשוב מהחובות התורניות שלה, כגון, הגנה צבאית על אזרחי ישראל, קיום מערכת צדקה ציבורית, קיבוץ גלויות, תמיכה כספית בתלמידי חכמים, יישוב הארץ, שיפוט על פי ההלכה בתחום הגירושין, וקביעת יום השבת כיום מנוחה. על השאר עלינו להתפלל.
מותר לקונה לקנות דירה הנמצאת בתיווך, אם נודע לו עליה ללא שום עזרה מהמתווך. אם יש הסכם בלעדיות בין המוכר והמתווך, על המוכר לסדר את ענייניו מול המתווך, ואין זה קשור לקונה.
יורשים שירשו דירה וכולם רוצים לגור בה ולקנות את חלק האחים אחרים, עליהם להגיע להסכמה בדרך של גוד אואגוד. כלומר, אחד האחים יציע סכום שבו הוא מוכן לקנות את הדירה ויאמר לאחרים- קנה אתה במחיר זה או שאני אקנה במחיר הזה.
ניתן לתבוע קופאית על חוסרים שנוצרו בקופה, אע"פ שלפי החוק לא ניתן לגבות את החוסרים מיידית מהמשכורת של העובד.
במקרה ומעסיק לא שילם כראוי פנסיה והחוב ברור ניתן לתפוס מהמעסיק את הכסף ששייך לעובד.
מוצרים שנשלחו בטעות יש להחזיר לשולח. אך אין חובה לטרוח ולשלוח אותם על חשבונו אלא יש להודיע על כך לשולח.
האם ניתן לחייב משרד אדריכלות שדווקא עובדת בכירה תעבוד, ותביעה על טעויות ונזקים
כששוכרים משרד שוכרים את כל העובדים של המשרד ולא ניתן לדרוש שדווקא עובד מסויים יטפל בענייני השוכר.
מאידך, אם היו טעויות שגרמו לנזקים לשוכר על עובדי המשרד מוטלת האחריות לפצות על הנזקים הללו.
במקום מסוים המנהג הוא לשלם שכר דירה לפי גודל הדירה. המשכיר אמר לשוכר שגודל הדירה הוא 130 מ"ר. כעבור זמן התברר שהדירה קטנה יותר. במקרה זה יש אונאה למרות שמדובר בקרקע. אבל אם המשיך לגור בדירה אחרי שנודע לו על כך, ואחרי זמן רוצה לקבל את ההפרש לא יוכל לעשות כך.
בניגוד לחוק הנוהג, על פי ההלכה יש תוקף הלכתי מחייב להסכמים פוליטיים ולא ניתן להפר אותם, למעט מקרים בהם יפסוק בית הדין שההסכם נוגד את טובת הציבור. פורסם בעלון שבת בשבתו, פרשת משפטים תש"פ
גנן נוהג לכבד את ידידו בפירות מגינה שבה הוא עובד. הגנן טוען שבעל הגינה מרשה לו לקחת פירות מהגינה כרצונו. ההלכה אוסרת ליהנות משומרי פירות שיש חשש שגנבו מהמעסיק שלהם. אך שם מדובר על אנשים שהם בחזקת גנבים, אך גננים בימינו בשדה פרטית לרוב אינם גנבים אלא קיבלו רשות ליטול. בנוסף, יש מקום לומר שחז"ל אסרו לקנות מהגנב והגזלן, אך לא לקבל מתנה.
האם יש איסור ריבית בנתינת הטבה למשלמים במזומן במקום באשראי?
נכה זכאי לקבוע מוטבים שיקבלו קצבה מביטוח לאומי לאחר מותו בגין הנכות שלו. הנכה רשאי לרשום זם אנשים שאינם יורשים לפי דין תורה (ללא צוואה) כיוון שהמענק מוענק ע"י המדינה ואינו רכוש של הנכה ולכן לא קשור לדיני ירושה.
כחלק מעבודתו של עובד סוציאלי עם נוער, הוא צריך להיעזר בבית המשפט, למשל, כאשר הנער או הוריו מסרבים לשתף פעולה. במקרה כזה אין צורך בהיתר מבית דין כיוון שבתחומים אלה בית הדין אינו עוסק וכן יש בהם משום הצלת נפשות או הצלת ממון ואז מותר לפנות לבית המשפט מיד.
מותר למנות שליח שיופיע ויסייע לנתבע בדיון, וע"פ המנהג הנתבע לא חייב להיות נוכח בדיון. אעפ"כ לרוב בית הדין דורש את נוכחות שני הצדדים על מנת לברר את האמת בצורה הטובה ביותר.
ככלל, מוכר דירה צריך לגלות לקונה את המומים שידועים לו. אם המומים הם כאלו שהאנשים מקפידים עליהם- עליו לספר מה הם הפגמים. אם אנשים לא מקפידים עליהם אך הם מורידים את ערך הדירה- עליו להוריד את המחיר אך הוא לא חייב לספר מדוע.
מתפלל תרם כסף עבור פתיחת ההיכל, ובסופו של דבר אחר פתח. הרב המשיב ציין שאין חובה לשלם על גזל של מצווה מעין זו. אך מצד שני אין לו חובה לשלם את התרומה שהוא תרם.
האם מותר לפנות לבית המשפט ללא פניה לבית דין בחובות ברורים?
כאשר יש לאדם חוב ברור, לדוגמא שיק שחזר, או משכיר שרוצה לגבות משוכר את החשבונות שלא שילם, מתעוררת השאלה האם יש צורך לפנות קודם לבית דין או שזה הליך פשוט של גביה ואין צורך בהיתר. למעשה נחלקו בדבר הפוסקים ולכן יש להחמיר ולתבוע את החייב לבית דין.
ההלכה אומרת שכאשר שליח לקנייה קיבל מתנה מהמוכר היא מתחלקת בין השליח והמשלח. אך אם השליח הוא פרילנסר והמתנה נתנה עבור שירותו האדיב, היא שייכת לעובד ולא לחברה.
פירק ארון על סמך מידות לא נכונות, האם חייב להרכיב?
אדם רצה לקנות ארון בגובה 1.90 כי תקרת דירתו נמוכה. הוא בירר על ארון שהמוכר אמר שגובהו מתאים. לאחר הפירוק התגלה שגובה הארון הוא 2.30. הקונה לא חייב להרכיב מחדש את הארון כיוון שלא היה צריך להעלות על דעתו שהמוכר נותן לו מידות כה שגויות.
משפחה הזמינה חדרי אירוח. שלוש מבנות המשפחה לא הגיעו, מחמת אונס. אם הם שילמו מקדמה, עליהם להשלים את מלוא הסכום. אלא אם כן ישנו מנהג שונה או נחתם חוזה אחר.
מי שמיקם דירה במחסן עבר על חוקי התכנון והבנייה. השוכר את המחסן לא עבר שום עבירה לפי חוקי התכנון והבנייה, ולכן מותר לו לשכור את הדירה. בנוסף, אין לחייב משום לפני עיוור את מי שהכשיל אחרים בדינא דמלכותא דינא כאשר המלכות עצמה אינה אוסרת זאת.
אדם מועד לעולם וחייב לשלם על נזקיו. אם הזיק למחשב ולא ניתן לשחזר את הקבצים שהיו בו, גם אם אין להם שווי בשוק, חובה על המזיק לשלם עבור שעות העבודה שיצטרכו להשקיע כדי לחדש את העבודה.
דייר לא רשאי למנוע מועד הבית לבצע תיקונים בדירתו הנדרשים לטובת שאר הדיירים והבניין, ואם יש לו טענות על כך עליו לדון בהם בבית דין. מצד שני ועד הבית לא רשאי לנקוט באלימות ולפגוע ברכוש הדייר כדי לבצע את התיקון הדרוש.
נערה בת 15 עבדה כמודלית עבור מאפרת. המאפרת לא אמרה לה מראש מה השכר והיא שמעה מחברה שהשכר הוא 500 שקלים. בסוף העבודה המאפרת רצתה לשלם רק 100 ש"ח. הנערה סירבה לפרסום התמונות הן בגלל המחיר והן בגלל שלא היתה מרוצה מהופעתה. בנוגע לגובה השכר- המאפרת לא אחראית למה שנאמר ע"י החברה לנערה, והיא יכולה לשלם רק את הסכום הפעוט יותר. ואם הנערה מסרבת לפרסם את התמונות (המאפרת לא מנסה לחייבה לכך) לא מגיע לנערה כלל שכר, ויש מקום למאפרת לתבוע על אובדן זמנה וטרחתה.
תשלום דמי תיווך כאשר הודיע לפני סגירת העסקה שאינו מוכן לשלם דמי תיווך
מתווך ביצע את עבודתו נאמנה ורגע לפני סגירת העסקה טען המזמין שלא ישלם לו דבר כיוון שאין לו צורך בתיווכו והוא יכול להשיג אחר. למתווך מגיע שכר מלא. ואפילו אם לא נחתם חוזה ביניהם ולכן באופן פורמאלי לפי חוק המתווכים ייתכן שלא מגיע לו שכר, נראה שבמקרה כזה אין לחוק תוקף בדין תורה.
עסקה בשוק המניות על ידי שליח לעניין ריבית וזיכוי מס
אומן התקין דלת ונפלה כעבור כמה שנים וגרמה נזק. הלקוח היה חייב לדווח בזמן לאומן שיבוא לתקן את הדלת. אם עשה כך והתיקון לא הועיל יש מקום לחייב את המתקין בגלל דיני גרמי, ובגלל שידע שמסתמכים על מומחיותו.
שוכר יזם פרסום של הדירה המושכרת לו ותבע לאחר מכן דמי תיווך. אין לו זכות לתבוע דמי תיווך. ראשית, ישנם פוסקים שאין מקום לתבוע דמי תיווך אלא אם כן ברור ואנן סהדי שהנהנה היה שוכר את שירותיו של המתווך. בנוסף, כיוון שחוק המתווכים תקף לפי דין תורה, וחוק זה נועד להתמודד בדיוק עם מציאות כזאת אין לו זכות לדמי תיווך.
(א) אסור להזמין תור לקבלת חיסון ולבטלו, מתוך כוונת זדון, משני טעמים: משום איסור גרימת נזק, ומשום איסור הפרת הבטחה - 'מחוסר אמנה'.
(ב) יש בסיס הלכתי לחייב בתשלום את מבטל התור בזדון, במקרה שלא ניתן להשתמש עוד במנת חיסון שנשמרה עבורו.
כדי להפסיק הסכם שכירות יש צורך בטענות מהותיות ולא כל טענה עשויה להתקבל. בשאלה שלפנינו העלו השוכרים טענה שתמיד צריכה להיות הדדיות בין השוכר והמשכיר, אך המשיב העלה שאין הדבר כן, ובכל אופן טענותיהם להפסקת השכירות אינן מתקבלות.
שכן יכול למחות על רעש בשעות המנוחה. אם הרעש מגיע מדירה בבניין משותף או חצר משותפת- הוא רשאי למחות מצד הלכות שכנים, ואם זה מבניין מעבר לרחוב- מצד המנהג.
ישנם מקרים מסוימים בהם יחויב המשכיר לשלם לשוכר אם השאיר בחצר עץ המשיר ענפים ועלול לפגוע. כגון, אם השוכר אמר למשכיר שהעץ עלול ליפול ואכן כל אחד היה אמור להבין את זה, ונגרם נזק לרכוש של השוכר ניתן לחייב את המשכיר בתשלום לצאת ידי שמיים, ולדעת חלק מהפוסקים בתשלום מדינא.
בית כנסת שהוקם ברשות בבניין מגורים, ודיירים חדשים לא רוצים לקנות דירה מתוך חשש לדברי הט"ז, אפילו אם הוא מוריד את ערך הדירה אין אפשרות לפנותו. אולם אין סיבה לחשוש לגור בבניין זה גם לדעת הט"ז.
אישה היתה נשואה לגוי. כאשר החלה בתהליך התחזקות היא התגרשה ממנו. במסגרת פירוק השיתוף היא רצתה למכור את חצי הדירה לבעלה הנכרי. בתשובה נכתבו מספר סברות להקל במקרה זה ולמכור את הדירה לשותף הנכרי.
נחלקו הפוסקים האם כספי מעשר חייבים להימסר לצדקה ממש או גם למצוות אחרות. עמדת המכון היא שניתן לתת מעשר כספים גם למצוות אחרות ולכן ניתן לתרום לארגון לסיוע משפטי.
אסור לקרובי משפחה לשבת בוועדה הממנה רב, כיוון שלוועדה יש דין של בית דין ועליה לשמור על כללים אלו. זאת בניגוד לעמדת כמה פוסקים שראו בוועדה שותפות בעלמא שלא צריכה לעמוד בקריטריונים של בית דין.
כאשר דייר טוען ששילם דמי וועד הבית ויו"ר הוועד טוען ומסתמך על הפנקס שהדייר לא שילם- ידו של הוועד על העליונה, כיוון שהוועד הוא גוף ציבורי. אולם אם וועד הבית מאמין לדייר, זה חלק מסמכותם והם רשאים למחול על החוב הזה.
חשמלאי נתן הצעת מחיר של 800 שקל עבור עבודה. הלקוח חשב שאמר 1800 וביקש הנחה של 200 שקלים והעובד הסכים. המחיר נקבע על ידי המוכר בהסכמת הקונה, ובנוסף מותר לבקש הנחה אפילו אם יש בזה אונאה ובתנאי שההנחה ניתנת מרצון.
גובה התשלום לועד הבית אמור להיקבע ע"פ מידת ההנאה של הדיירים וע"פ עצם השתתפותם בנכס. אולם במקומות מסוימים בארץ נקבעו מנהגים אחרים, שמשלמים וועד הבית לפי מספר יחידות הדיור, ומנהג עוקר הלכה.
חלק מההליך של פינוי בינוי הוא חתימה על הסכמה להתדיין בפני בית משפט. אם רוב מוחלט של הדיירים כבר חתמו על כך מותר לחתום על הסכם כזה, אולם אם עדיין לא חתמו, יש לאסור חתימה כזאת. בנוגע לעצם חוק פינוי בינוי- חל בנוגע אליו הכלל של דינא דמלכותא דינא בהגבלות מסויימות.
מעמד שגה וגרם נזק גדול לסידור שהתבקש להוציא לאור. כדי להשיב לשאלה זו נדרת מומחיות ולכן המשיב נתן לשואל כיוון כללי בלבד מהן השאלות שבית הדין צריך לשאול כדי להשיב על שאלה זו.
האם יש ריבית בתשלום עמלה יותר גבוהה לבנק ממה שהבנק גובה?
בדרך כלל השרטוט בעירייה יכול להוכיח למי שייך שטח מסוים. במקרה בו השרטוט לא נותן מענה ולא ניתן לגלות זאת על ידי מודד מוסכם אזי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים הגובלים בשביל.
בדרך כלל כאשר פועל היה אנוס ולכן לא הצליח בעבודתו מגיע לו שכר. אבל אם ברור שלא נגרמה שום הנאה למעסיק- אין לו זכות לשכר. כמו כן אם העובד הודיע מראש למזמין שהואלא בטוח בתיקון על המזמין לשאת בעלות התיקון.
תלמידים שאלו רשת למשחק טניס שולחן, מתחו אותה מעבר לראוי והיא נקרעה. במקרה בו שיקול הדעת שלהם היה סביר, אין מקום לחייבם כיוון שמעשה זה נחשב כ'מתה מחמת מלאכה', אך אם היה שיקול הדעת לא היה סביר יש לחייבם.
לפי דין תורה יש הגנה על זכויות יוצרים. ולכן מי שפתחה רעיון עסקי מסויים לא ניתן להעתיק את הרעיון ולעשות אותו בלי לקבל את רשותה של היוצרת. אולם לא כל דבר מוגן בזכויות יוצרים ורק ככל שצורת הביטוי היא דומה לרעיון המקורי ישנה הגנה על זכויות אלו ואם צורת הביטוי אינה דומה אין הגנה לא מצד החוק ולא מצד ההלכה.
נוסע בתחבורה ציבורית ששילם על כרטיס רשאי להחליף כלי תחבורה במשך 90 דקות והוא פטור מתשלום. במקרה והוא לא יודע אם עברו 90 דקות והמכשיר מקולקל הוא פטור מתשלום כיוון שלא מוטל עליו לדעת האם עבר הזמן.
בדיני הנזיקין הדיינים בודקים מה הנזק שהתרחש ולא מה הנזק שכמעט התרחש. ולכן אם סועד במסעדה כמעט נהרג אך לא נגרם לו נזק ממשי אין למסעדה חובה לפצותו. אולם בית הדין רשאי לקנוס את המסעדה אם הוא רואה שמדובר על רשלנות פושעת ונפוצה שיש צורך לגדור את הציבור מהתנהגות כזו או דומה לה.
החוק אוסר על מעסיק לנקות משכר הקופאית את החוסרים שהתגלו בקופה. אולם המעסיק רשאי לתבוע את העובדת על חוסרים אלו. מצד דין תורה העובדת אחראית על חוסרים ועליה לשלמם. לכן, המעסיק לא יכול לנקות לעובדת ישירות משכרה אך העובדת צריכה להשיב למעסיק את החוסרים במידה וידוע לה עליהם.
האם שואל שלא מדעת ששאל כדי לעשות טובה לחברו והזיק חייב לשלם על הנזק?
קבלן מיזוג עשה עבודה לא טובה ובעקבות כך הלקוח היה צריך להוציא הוצאות ולהפסיד ימי עבודה כדי לתקנה. הלקוח יכול לדרוש את תיקון הנזקים ולגבות את התשלום מהקבלן. אולם אם הקבלן הועיל לו במעשיו- עליו לשלם לו עבור התועלת. הוצאות עקיפות שנגרמו לללקוח אינן בתחום אחריות הקבלן.
נזק שנגרם לפועל במקום העבודה, האם המעסיק חייב לשלם לפי תנאי חברת הביטוח גם אם הוא לא מבוטח?
פועל ניזוק במהלך עבודתו והמפעל לא היה מבוטח (לא ברשלנות אלא בגלל סירוב חברת הביטוח). המעסיק חייב לפצות את העובד לפי האחריות המורחבת המוטלת עליו בחוק, אולם דרך שומת הפיצויים תהיה על פי שיקול דעת בית הדין עד שיעור שיראה להם שהעובד מתפייס בו.
מי קובע באיזה בית דין יהיה הדיון, הלווה או המלווה?
מעסיק התחייב לעובדת בע"פ להעסיק אותה עד הפרישה ואחר כך מכר את העסק לאחרים. התחייבותו מחייבת את עצמו כל עוד הוא מעסיק את העובדת, אך ברגע שמכר את העסק אין עליו שום חיוב כלפי העובדת.
עורך דין העוסק בתחום הנדל"ן עלול לעבור על כמה איסורים (לדוגמא איסור ריבית). בתשובה זו אנו מפרטים מה הן הבעיות שבהן עורך דין העוסק בתחום עלול להיתקל וכיצד עליו להתמודד עימן.
האם ישנה חובה להמשיך לשלם למי שהגה רעיון למקורות לקבלת תקציב לבית כנסת?
רשות המיסים מעניקה לתושבים החזרי מס על תרומות. אם הבקשה הוגשה זמן מה לאחר התרומה הסכום נושא ריבית והצמדה. האם מותר לקבל את הריבית? התשובה לכך היא שאכן מותר לקבל את הריבית מכיוון שלא מדובר על הלוואה אלא על החלטת המדינה לשלם סכום מסויים וקביעתה שאם עבר זמן היא תוסיף לכך סכום שנקרא ריבית.
האם חובה לקזז את דמי השכירות בעקבות שיפוצים נרחבים של השכנים?
שיפוצים הממררים את חיי השוכר אינם עילה להורדת דמי השכירות כיוון שברחבי הארץ המנהג הפשוט הוא שמשפצים. אולם אם בעל הדירה ידע על השיפוצים המתוכננים והעלים את המידע, ניתן לתבוע אותו ולדרוש החזר שכר דירה.
האם מותר לישיבה לקנוס את התלמידים על אי עמידה בסדרים?
ישנן ישיבות הנוהגות לקנוס את התלמידים על אי עמידה בסדרי הישיבה. קנס זה אינו מוצדק אלא אם כן הדברים הוגדרו במפורש בעת קבלת התלמידים למוסד או הם ידועים ומוכרים כמנהג בכל הישיבות של אותו המגזר.
מי חייב לשלם על נזק שאירע לסאפ מושאל על ידי צד שלישי?
ילדי השכנים הזיקו לסאפ מושאל. השואל חייב לשלם למשאיל על הנזק, אך ילדי השכנים צריכים להחזיר לשואל את הכסף שהוא שילם. ואם הם מתחת לגיל בר מצווה על הוריהם לשאת בתשלום חלקי.
באתר דין תורה יש חוזים המתאימים לדין תורה להרבה מהנושאים הממוניים. אולם פעמים לא ניתן לשכנע את הצד השני לחתום על חוזה כזה. למקרים אלו נכתבה תשובה זו ובה מוסבר בקצרה מהם הדברים המרכזיים עליהם יש להקפיד בעריכת חוזה כדי שיהיה תקף גם לפי דין תורה.
זריקת מגבונים לשירותים נחשבת כשימוש לקוי בדירה השכורה. לכן שוכר שעשה כך, ובחוזה שלו כתוב שעליו לשלם על כל הנזקים הנובעים משימוש לקוי, חייב לשלם על הנזקים שנבעו מהשימוש שלו. זאת בהנחה שמוכח שהוא אכן הזורק.
רטיבות שנוצרה בזמן שדירה היתה בידי מוכר ראשון - האם מוטל על המוכר הראשון לתקנה או על המוכר השני?
אם יש על החפצים סימן צריך להכריז. אך אם מדובר במקום שהמאבד לא היה יכול להניח שלא יטלו אותו עוברים ושבים ועבר זמן רב מאז שהחפץ הונח שם, הדיירים יכולים לעשות בחפצים כרצונם.
האם צריך לשלם לשכן עבור בניית יסודות, והאם ניתן לחזור בו ממחילה?
אם יש סימן צריך להכריז בקרבת מקום של האבדה שנמצאה אבדה ואת הפרטים שלך. ככה אולי כאשר יבואו פעם הבאה לקנות בחנות הזאת יראו את הפתק ויתקשרו אליך. ואם עבר זמן רב ואיש לא פנה, ניתן לרשום את הסכום בפנקס ולהשתמש בעופות.
ב. אם אין סימן, יכול להשתמש על סמך זה שבדעתך להשיב אם המאבד יביא עדים שהבשר היה שלו.
התשובה לשאלה זו היא שאין להערים על פלטפורמה שנועדה לתווך בין אנשים ואם הערים עליה חייב לשלם. אולם אם יש חלק בפלטפורמה שהוא חינמי מותר להשתמש בו ואפילו לסגור עסקה בעקבות הפרסום תוך עקיפת הפלטפורמה.
משכיר קיבל על עצמו לשלם ארנונה. לאחר זמן הוטלו מיסי יישוב על התושבים. במקרה זה המשכיר לא יהיה חייב במיסים אלו, הן משום שבלשון בני אדם מיסי יישוב אינם נקראים ארנונה ואינם חלק ממנה ולכן אין זה חוב המוטל על המשכיר., והן משום שישנם הבדלים רבים בין מיסים אלו ובין הארנונה.
במקרה בו ירשו בהסכמה ניתן לקנות את הדירה אפילו שיש חשש שמא ירשו אותה שלא כדין. רק כאשר ידוע שהיה סכסוך בין היורשים ובית המשפט הכריע יש מקום להחמיר באיסור גזל.
אם לא כתבו תאריך סיום בחוזה אלא רק קבעו סכום לתשלום מותר לסיים את השכירות לפני הזמן. אםאך אם כתבו בחוזה תאריך שבו השכירות מסתיימת לא ניתן לסיים את השכירות לפני הזמן שלא בהסכמת הצדדים.
כאשר יש אפשרות להציל או את עצמו או את חברו, את מי להעדיף?
הרב קוק לא הכריע בשאלה האם יש חובה להקדים את חיי עצמו לחיי חברו או שזו רשות. כמו כן אין הבדל בין בנו ובין אחרים לעניין העדפה זו, תמיד על האדם מוטל להציל קודם את עצמו.
המשכיר יכול לומר לשוכר שייטול את התוספות שלו ולא חייב לשלם לו עליהם. אם המשכיר בוחר שהתוספת תישאר בשטח שלו ורוצה שהיא תהיה שלו עליו לשלם לשוכר את המחיר הזול של התוספת.
שוכר שהוסיף תוספות במושכר ונטילתם מהמושכר לא יפגע במושכר- יכול לקחת אותם איתו. ואם לא רוצה ליטלם- לא יכול להכריח את המשכיר לשלם. ואם המשכיר מבקש מהשוכר להשאיר את התוספת במושכר- משלם לו הוצאות.
קבלן שנתן הצעת מחיר אינו יכול לחזור בו ולטעון שטעה בהצעה והמחיר הוא גבוה יותר. אולם יש מספר יוצאים מהכלל: א. התגלו נתונים חדשים שלא היו ידועים לקבלן. ב. המזמין העלים פרטים מהקבלן והקבלן סמך על דבריו של המזמין. ג. חריגה הגבוהה בחמישית מהמחיר המקובל בשוק.
אדם הזמין מסופר ספר תורה, והסופר התחיל לכותבו. לאחר זמן נחתם הסכם ביטול, והמזמין נפטר. למרות שספר התורה לא הושלם היורשים לא זכאים לקבל את מלוא כסף המוריש בחזרה.
בהשקעה בשוק ההון עלולות להיות כמה בעיות הלכתיות, כגון ריבית, השקעה בחברה המחללת שבת או עוסקת בשיווק איסורים. לכן, מספר גופים חידשו מסלולים כשרים בהם יש ניסיון להתמודד עם הבעיות הללו. לפי רוב הפוסקים בחירה במסלולים אלו היא חובה ולא רק מידת חסידות. יחד עם זאת, הבוחרים במסלולים הרגילים יש להם על מי שיסמכו.
עובד חייב בתשלומי נזיקין שנגרמו עם רכב של העבודה, אלא אם כן הוא לא אשם כלל בתאונה. העובד לא יכול להכריח את המעביד לתבוע את הביטוח, ודאי לא במקרה בו הרגילות היא לא לתבוע.
מנהג המדינה לשלם פיצויי פיטורים אפילו אם העובד מועסק ב'שחור'. פיצויים אלו ישולמו לפי החוק, ולכן אם העובד התפטר בגלל שינוי מקום המגורים שלו, אין לו זכות לקבלת דמי פיצויים.
לפי ההלכה לא ניתן לצוות לתת מתנה אחרי המוות, וצוואה הלכתית היא צוואה שבה המתנה ניתנת מחיים. לכן במקרה בו יש צוואה חוקית שהיא נתינת מתנה לאחר המוות, צריך להוציא צו ירושה בבית דין ושם יעשו קניין על הצוואה. אם הדבר לא אפשרי, ניתן להשתמש ברכוש אף ללא קניין, אך על הקרקעות שהתקבלו בירושה חייבים לעשות קניין.
מותר ליישוב דתי לפתוח ברכה שיהיו בה שעות רבות יותר לשחייה נפרדת, גם אם ביישוב סמוך ישנה ברכה אחרת, שאין בה שעות רבות לשחייה נפרדת, והיא עלולה להיסגר בשל כך.
אם אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראל או אם יש להם זיקה לארץ ישראל כגון משפחה וכדומה, ואח"כ שהו בחו"ל במשך מספר שנים סביר שבית הדין בארץ ידון בגט משום שלבית הדין הרבני בארץ יש יכולת אכיפה בענייני אישות בשונה מבית דין בחו"ל.
זכותו של הציבור לעשות ברכוש הציבורי כרצונו, ולכן יכולים רוב תושבי הבניין להתקין מצלמת אבטחה, אמנם הם לא יכולים בהכרח לכפות על כולם לשלם על כך. כדי להבטיח שלא יהיה היזק ראיה אפשר לדרוש שרק אדם חיצוני, יהיה רשאי לבדוק את התיעוד במצלמה, וגם זאת רק אם יש חשד להתנהגות בלתי ראויה בשטח המשותף.
במקרה בו האשה קיבלה כחצי מהרכוש המשותף במסגרת 'איזון משאבים' אשר שוויים עולה על סכום הכתובה, לא תקבל האשה את הכתובה. במילים אחרות, האשה תקבל חצי מהרכוש ולא פחות מסכום הכתובה
ישנה מחלוקת כיצד לקבוע את מחיר השוק: לדעת הרב אשר וייס אם המחיר הוא בגבול הסביר ולא חורג באופן קיצוני ממנו - אין אונאה. לדעת הרב ז"נ גולדברג מחיר השוק צריך להיות מחיר ממוצע בין החנויות בסביבתך שדומות לך. ישנם פוסקים שקובעים כי מחיר השוק הוא המחיר של רוב החנויות.
במקרה של חברה המתאמת בין לווה למלווה, לא די שהחברה תהיה חתומה על היתר עסקא, ויש צורך בהיתר עיסקא עליו יהיו חתומים שני הצדדים להלוואה. במידה ובמסגרת ההסכמים והמסמכים שבאתר החברה שהצדדים חותמים עליהם באופן מעשי או וירטואלי ישנה גם הסכמה וחתימה על היתר עסקא, אז ניתן לסמוך עליה כדיני היתר עסקא.
ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.
ככלל המניח את הרעל פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים, אולם ברוב בתי הדין מקובל היום לחייבו לפי הסכמי הבוררות המאפשרים פעמים רבות לחייב בגרמא או מכוח פשרה במקרה של חוב מדיני שמיים.
במידה ואין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.
בצוואה הלכתית מקובל להוסיף נוסח המאפשר שינוי הצוואה בעתיד. לגבי ההבטחה - אם מדובר על מתנה מועטת אסור לחזור ממנה, אך אם מדובר על מתנה גדולה מותר לחזור ממנה, אך מצד מידת חסידות אין לחזור, ויש מקרים שאף מחייבים לקיים את ההבטחה.
בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.
רופא שקיבל מתנה מחולה שעבר ניתוח מבלי שידע שהניתוח מיותר - חייב להחזיר את המתנה, כיוון שמתנה בטעות אינה מתנה, ואף הוא חייב להתנצל על הסבל המיותר שגרם לחולה.
המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.
על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.
תביעת ביטוח על החזר עלות שכפול מפתח שאבד ואחר כך נמצא
אם חברת הביטוח הורתה למבוטח לשכפל את המפתח ואחר כך המפתח האבוד נמצא - המבוטח זכאי לקבל מהחברה את עלות השכפול. במקרה שהשכפול נעשה לפני הוראה מפורשת מסתבר שהדבר תלוי במשך הזמן שלקח משעת איבוד המפתח ועד למציאתו.
הגשת הצעה למכרז בשם קרוב משפחה זכאי כדי לקנות ממנו
במילוי טפסים לבגרות במוזיקה ביצועית נדרשים להצהיר על וותק ופרטים שונים, הנוהג בבתי הספר לוותר על חלק מהדרישות. האם ניתן לסמוך על נוהל בית הספר במקום שבטפסים מוצגת הצהרה רחבה יותר של ניסיון ויכולת?
לכתחילה עדיף שבית הספר יבדוק את העניין מול משרד החינוך, אולם באופן עקרוני, אם אכן כולם נוהגים כך, ומשרד החינוך מודע לכך, ואף לא מייחס חשיבות מיוחדת לנתונים הללו, אין איסור של גנבת דעת או שקר כי הרי אף אחד לא מרמה וכל האמת נמצאת 'על השולחן'.
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות - מהן ההנחיות ההלכתיות למועמדים ולבוחרים? תשובה זו נוגעת בתמצית במספר נקודות חשובות: מי כשיר להתמודד, היחס למועמדות של נשים, וכיצד יש ליישם את דיני לשון הרע במערכת הבחירות.
לשאלה זו יש היבט משפטי והיבט מוסרי ורגשי. בהיבט המשפטי באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו מהבטחה שנתן ובמיוחד עם על סמך הבטחה זו הצד השני נקט פעולות. בהיבט הרגשי יש להיזהר מאד כאשר באים ב'תביעות' להורים ויש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון
המשכיר הוא שחייב לתקן את הבית, ולהעמידו לשוכר שיהיה ראוי לדירה, והשוכר נחשב "שומר שכר" של הבית ולכן הוא חייב לתקן נזקים שגרם על ידי שימוש חריג אך לא על נזקים שנגרמו משימוש שוטף.
על אף שאין דין תשלומי ריפוי בבהמה, כתבו אחרונים רבים שהתורה פטרה מתשלום על ריפוי בהמה רק אם הבהמה תחזור לאיתנה מאיליה. ולכן במקרה בו הכלב לא יבריא ללא ריפוי חייב המזיק לפצות את הניזק על הוצאות הריפוי.
שימוש בשטח המשותף דורש הסכמת כל השותפים, אלא אם כן מדובר בדבר המקובל לעשותו, אשר נקבע לפי נסיבות העניין. לאור זאת, מותר לשותף לשים ריהוט בשטח המשותף, וכן להזמין אורחים למרות התנגדות חבריו, אם כך אכן מקובל.
במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד.
במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.
מותר לכתוב ביקורת על מסעדה אם מדובר על אתר שבעל העסק בעצמו פרסם את עצמו שם, והוא יודע שיש אפשרות למתן ביקורת טובה או רעה, ולדרג אותו, וכן אתר של החברה המאפשר מתן תגובות הן טובות והן רעות, מותר לפרסם. למקרים אחרים - ראו את התשובה המלאה
כדור נמצא לאחר כחודש, והמאבד התייאש: אם המאבד פחות מגיל בר מצווה, יש להשיב את הכדור מן הדין. ואם הוא מעל גיל בר מצווה, מן הדין הכדור שייך למוצא, ולפנים משורת הדין יש להחזירו למאבד.
לחברי הקיבוץ שמורה הזכות להחליט את מי לקבל כחבר בקיבוץ שלהם, ולא ניתן באופן עקרוני להתערב בשיקולים שלהם. לכן קשה להפעיל את "דינא דבר מצרא" כגורם המכריח את חברי הקיבוץ לקבל אתכם כחברים בו.
ניתן לעשות היתר עסקה גם לאחר ההלוואה על ידי ביצוע מעשה קניין. אם מראש התכוונו לתת ריבית באיסור אין לגבות את הריבית עד לרגע העסקה (הקניין), אך אם ההלוואה מראש הייתה ללא ריבית ורק רוצים להוסיף את העסקה הדן קל יותר ודינה ככל הלוואה בהיתר עסקה.
האם מי שקונה מוצר והמוכר לא ידע ששווה הרבה יותר צריך להודיעו? ומה הדין אם זה גוי? מצורף תקציר עיקרי דיני אונאה ומקורותיו. אכן על אף ש"גוי אין לו אונאה" יש שפסקו שעדיין מדובר באיסור אך ללא חיוב. ובמקרים רבים יש להחיל אותו באופן מלא על גויים כדי לקדש את ה'.
מותר לאדם להתנות עם קבלן שלא יבנה עבור אדם שלישי, כדי להפעיל לחץ על האדם השלישי לשלם את חובו לראשון ככל תנאי שבממון. אולם יש לשים לב שלא מדובר על קניין דברים כיוון שאז התנאי לא יחייב את הקבלן.
אם הדיין שבעל הדין בחר בו חלה- בעל הדין רשאי לחזור בו, ואין הצד השני או הדיינים יכולים להכריח אותו לקבל דיין בניגוד לרצונו. ואם הדיין השלישי או הדיין שנבחר ע"י הצד השני חלה- בעל הדין השני אינו יכול לחזור בו.
סועד שבויש על ידי בעל מסעדה וכתוצאה מכך עזב את המסעדה בלי לאכול
אורח במסעדה שבויש על ידי בעל הבית אינו צריך לשלם על המנה שהוגשה לו כיוון שהיה כאן מקח טעות. אעפ"כ, במידה ואכל את האוכל, נכון לחייבו לשלם תשלומי הנאה שהם שני שליש מעלות המנה שאכל.
למנהל גמ"ח יש אחריות כלפי מפקידים שאמורים לקבל את כספם חזרה, ולכן אם יש כאן אכן פשיעה: חייב לשלם מדיני אדם כפי החלק של כספי הפיקדון. ועל החלק של הכסף המקורי- פטור, אך מדיני שמים חייב לשלם על הכל. אולם אם אין פשיעה - הוא פטור הן מדיני אדם והן מדיני שמים.
במקום שיש חשש הברחת נכסים ולמשכיר אין ספק שהשוכר לא עמד בהתחייבויותיו עפ"י ההסכם, ובנוסף ברור לו שאין ולא יהיו לשוכר טענות נגדיות מכוח ההסכם, הוא יוכל לפנות להוצל"פ לגבות את חובו.
האם מותר לקבל מקונה המאחר בתשלום סכום כסף מעבר למה שסוכם מראש?
אם הקונה מציע מרצונו הטוב להוסיף כסף לאחר שאיחר בתשלום - לרוב הדעות מותר לקבל, ובלבד שלא יאמר שהתשלום הנוסף הוא פיצוי עבור המתנת המעות.
אולם לכתחילה הדרך הטובה היא להתנות בתחילת העסקה שכל הסכמי המכירה ותנאי הקנסות על פיגור בתשלומים יהיו על פי היתר עסקה
לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.
כיוון שההלוואה נתנה לשני בני הזוג, אפילו שהיא לא היתה כתובה- על האישה מוטל לשלם חצי מהסכום, ועל בעלה לשעבר מוטל לשלם חצי מהסכום. אולם יש לשים לב שכאשר זוג מתגרש, בית הדין או בית המשפט מסדירים את כל ענייני הממון ביניהם במסגרת איזון משאבים, וגם החוב הזה צריך להיכלל במסגרת זו.
כיצד לממש חוזה במקרה של שוכרים שלא עמדו בחוזה של דין תורה? מי שחותם על חוזה מאתר דין תורה, מחתים גם על סעיף בוררות בבית הדין, ממילא השוכרים לא יכולו לסרב לבוא לדין.
במהלך המו"מ לרכישת הבית הסכים המתווך לוותר על 1% מדמי התיווך. לאחר זמן המתווך תבע את שכרו, אך הקונה מתמהמה מזה חודשיים וטרם שילם את חובו. האם המתווך יכול "להתחרט" על ההנחה בטענה שהיא הייתה על תנאי שהקונה ישלם בזמן?
תשובה בקצרה: הנחה בדמי התיווך אינה מוגדרת כמתנה אלא כקביעת שכר נמוך, ולכן לא ניתן לדרוש שכר מלא גם אם הקונה אינו שילם במועד.
יש לערוך הגרלה נוספת במקרה של הגרלה שנעשתה ללא חלק מהכרטיסים, ויש מי שאמר שהדבר נצרך רק אם יש מי שיתבע הגרלה חוזרת (אך יש לידע את האנשים על הטעות). במידה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, יש להשיב את הכסף של הכרטיס לאלו שלא שותפו בהגרלה, ובמקרה של ארגון חסד אם גם זה לא אפשרי כגון שלא יודעים מה שמם ניתן להשתמש בכסף.
ישנו "אנן סהדי" שלא אכפת לשכן שמישהו אחר חונה בחניה שלו ובלבד שהיא תהיה פנויה כשיחזור, התנגדות לחניה היא ביטוי מובהק של "מידת סדום". לכן נראה שכל עוד השכן אינו מוחה, ניתן לחנות בחניה זו ולהקפיד לפנותה לפני שהוא חוזר.
על פי ההלכה הסכם עבודה אינו דורש הסכם כתוב אלא די במעשה קניין כגון התחלת עבודה, אולם, יש תועלת רבה בהעלאת הסיכומים על הכתב כדי להבהיר את פרטי ההסכם וכדי למנוע מחלוקות
מתווך יצר את הקשר בין הפועל והמעסיק לצורך עבודה זו, אף שהיא נמשכת כמה ימים, יש לשלם לו את חלקו על התיווך של כל העבודה, כיון שהיא מוגדרת כעסקה אחת. אולם, אם שמעון יעבוד בשנה הבאה אצל אותו מעסיק, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך. מתוך שו"ת משפטי ארץ א, עמ' 149
הכל תלוי מה התנאים של החוזה בין מיקרוסופט למשרד החינוך, ונראה בפשטות שמורה שרוכש את התוכנה מוגבל לחוזה זה. וכיון שהרישיון מעניק זכות שימוש בלבד והוא אוסר העברה לאדם אחר.
מעיקר הדין כאשר צד אחד מבטל את השידוך ללא הסכמה הצד שביטל את החתונה אמור לשאת בעלויות הביטול, עם זאת מקובל לעשות פשרה בין הצדדים וסביר להניח שבית הדין לא יחייב את הצד שביטל בכלל ההוצאות.
בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.
אין להדליק בנרות גזולים אלא אם היה יאוש וקניתם אותם אחרי היאוש. ואף אם היה יאוש - אסור לברך, אלא אם כן החפץ עבר יד נוספת לפני שהגיע לידי האדם שרוצה לקיים את המצווה. יש לדווח לרשויות על הגנב אם ידוע בוודאות שהוא הגנב.
המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה.
לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה. לפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים.
הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם.
לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור.
תביעה בבית דין לעבודה וזכויות העובד בבית דין לממונות
ברוב המקרים אסור להוציא קבלה על שם אדם אחר שאיננו התורם לצורך פטור ממס, כיוון שיש כאן שקר בדבר שנוגע לממון. וכן רשויות המס לא מסכימות להעביר את הזיכוי מאדם לאדם. אולם נראה שבסכומים קטנים שאין עליהם אכיפה וניתן להעבירם מיד ליד אין בעיה וכן בסכומים גדולים ניתן במקרים מסויימים להקנות את הכסף בצורה מסודרת.
מה דין נאמן צוואה שהתרשל ומנע רווח, ושאר היורשים מפחדים ממנו? רק בית דין יכול להכריע בשאלה זאת. אולם, ככלל הסכמה של היורשים לנאמנות מכוח פחד מוגדר בפשטות כ"אנוס דנפשיה" שאינו מפגיע את סמכות הנאמן. נחלקו הפוסקים האם ניתן לתבוע נאמן שהתרשל על נזקים של מניעת רווח, ותנאי בעל פה שמבטל צוואה ולא נכתב בטל.
אם ברצונך לתרום את הכיסא לתלמוד תורה ואפילו אם תעזוב את עבודתך שם תשאיר את הכיסא בידי המוסד, מותר לך להשתמש לצורך כך בכספי מעשר, כי תלמוד תורה היא מצווה.
מה תשובתו של מי שעבד כאזרח עובד צהל והוציא תעודת מחלה פיקטיבית כשלא היה חולה ולא הלך לעבודה? איזה דוגמאות יחשבו בימינו לצרכי רבים? והאם צריך לומר להם שזה החזרת גזלה?
במקרה שהמעסיק אינו דורש עבודה בלתי פוסקת וגם אין מנהג מקובל בעניין, נראה שאין לחייב את העובדים בעבודות יזומות. מאידך העובד צריך להיזהר שלא ליצור זמן פנוי, ועליו להשתדל ככל הניתן לסיים את המטלות בצורה הטובה ביותר בזמן המוקדש לכך
אין לאסור לחתום על חוזה כזה, למרות זאת אם ישנה אפשרות כדאי לנסות לשנות את הסעיף ולהסתפק בציון המקום בו נחתם החוזה (על פי החוק הדיון יהיה בבית משפט שבאותו מקום)
במקרה של מטפלת צהרון שנעדרה מסיבה לא מוצדקת, ניתן לשכור על חשבונה עובד אחר יקר יותר, ואם לא שכר ניתן לנקות את שכר אותו היום. ברם, המעסיק לא יכול להרוויח כסף מהיעדרות העובד שלו.
אף כאשר התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, בדין תורה אין הדבר מועיל כיון שיש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים וכל אחד יכול למחות. אולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.
מפקח הוא ידו הארוכה של בעל הבית לוודא שאכן העבודה נעשתה כראוי, ולא בורר בין בעל הבית והקבלן. ולכן, אפילו אם היה תנאי מפורש שרק אחרי שהמפקח מאשר הכסף יעבור, לא ניתן לעכב תשלומים על סמך תנאי זה.
אדם שקנה טלפון סלולרי הבהיר למוכרת שהוא מוכן לחכות אם עתיד להגיע לשוק טלפון חדש, ואכן כעבור חודשיים הגיע לחברה מכשיר חדש יותר. כדי לבטל את העסקה יש להוכיח שהיא היתה מותנית או שמדובר בתנאי מכללא המובן לכל.
ילדים ששילמו משכנתא עבור הוריהם אינם הופכים להיות בעלים של הדירה, אולם, ההורים חייבים להחזיר להם את החוב. לאחר פטירת ההורים יצטרכו היורשים להחזיר את החוב, אולם, הדירה תהיה שייכת לכל היורשים.
אם טרם שולם על שכירות האולם - אין חובה לשלם, ואם שולם כבר כל הסכום או חלקו - אין להוציא מבעל האולם. אך אם חתמו על חוזה, יש לבדוק אם יש סעיף ביטול ותוקפו ההלכתי
אין לקחת ציוד צבאי העומד לזריקה כאשר ישנה פקודה האוסרת כך. ראשית כיון שהלכתית יש תוקף לפקודות הצבא, ובוודאי כשהפקודה עליה אתה מדבר נשענת על מציאות עגומה מאוד של לימוד זכות "לשאול" ציוד מהצבא כפי שרואים במציאות. מעבר לכך יש לראות את דרישת הצבא לזריקת הציוד כדרישה להשמדתו ולא כהפקר וממילא יש איסור גזל בלקיחתו. זאת לצד זה שראוי שהצבא ימצא דרכים למנוע בל תשחית.
על פי החוק התפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. כדי לקבל שכר על זמן התפילה יש צורך בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר
כאשר לא נחתם חוזה שכירות ע''פ ההלכה ובו סעיף על קנסות במקרה של הפרת חוזה, אין לחייב את בעל הצימר בקנסות, אלא לפצות על הוצאות ונזקים בלבד. מלבד זאת במקרה שמדובר ברשלנות עליו לפייס אתכם על עגמת הנפש שנגרמה לכם.
האתר כולו עוסק ביישום דיני ממונות בזמן הזה. ניתן למצוא באתר חומר רב שניתן ללמוד ממנו על הרצון לחזק את בתי הדין ועל התנהלות בתי הדין והסמכות שלהם למעשה. כבר לימד אותנו ר' טרפון ש"לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". גם בנושאים אלו אנו נמצאים בתהליך של התחדשות מחד אם דרך ארוכה מאידך. ולצד העשייה אנו מתפללים שלוש פעמים ביום "השיבה שופטיך כבראשונה".
ישיבה קבלה שקים עבור שכר לימור והעבירה אותם לאנשים אחרים ללא רישום. כעת ההורים העבירו את התלמיד לישיבה אחרת והישיבה אינה מצליחה להחזיר את השקים שקבלה. במקרה כזה ניתן לתבוע את הישיבה.
אסור לפצל דירה אחת לשתי דירות ולהשכיר או למכור את הדירה לאחרים אא"כ קיבל אישור מרוב הדיירים ומהרשויות באופן המועיל לפי החוק.
מותר למכור או להשכיר דירה לאדם מאוכלוסייה מוחלשת.
הפחתת תשלומים לוועד בית כאשר הוועד לא מבצע את מלאכתו נאמנה
א. דיירי בנין משותף חייבים לשלם מיסי ועד בית, הן לפי דין תורה והן לפי החוק הישראלי המהווה מנהג מדינה.
ב. אין זכות לדייר להימנע או להפחית תשלומים על דעת עצמו אא"כ התקבלה החלטה באספת דיירים, גם אם ישנם כשלים מסוימים בתפקוד ועד הבית.
המקל לתרום כספי מעשר לעמותת חסד שאוספת כסף באמצעות 'מכירה סינית' שהיא בעצם הגרלה, יש לו על מה שיסמוך, ובקניית מוצר מעמותה, אם לא היה קונה את המוצר כלל וקונה אותו רק בגלל שרוצה לתת צדקה, מותר, ואם ייתכן שהיה קונה את המוצר והוא מועיל לו - יש להחמיר.
חייל הנוסע חינם בשל"ת יכול לקבל ממקום העבודה את דמי הנסיעה לפי תעריף האוטובוס גם אם הוא לא משלם אותו בפועל. אולם במידה והמעסיק דורש קבלות, יש לראות בכך תנאי בחוזה העבודה, ויש להביא לו את הקבלות האמתיות.
מסתבר שבעל האולם צריך לגבות מכם תשלום נמוך יותר. אלא שיש מקום להתלבט בין שתי אפשרויות: האם המחיר יהיה כמחירו של אולם בלי מזגן, או מחיר נמוך עוד יותר ('מה שנהנה')
אדם קבע פגישה עם חברו וביטל אותה. אם חברו הוציא הוצאות כדי להגיע לפגישה, המבטל חייב לפצות אותו על ההוצאות הישירות. זאת, למעט במקרה שהמבטל היה אנוס. לאור זאת, גם רופא שביטל תור, אם עשה זאת באופן שרירותי, יהיה חייב לפצות את המטופל.
מה דינו של אדם שמצא אבדה, פרסם אותה ללא הועיל, ולאחר מכן הניח אותה במקום בולט ברשות הרבים.
בסופו של דבר המאבד פנה אליו, אלא שבינתיים האבדה נעלמה מהמקום בו הונחה?
על פי ההלכה תפילה בזמן העבודה תלויה בסיכום עם המעסיק, ע"פ החוק עובד זכאי להתפלל אולם לא יקבל שכר על זמן התפילה. לפיכך, רצוי להגיע לסיכום מפורש עם המעסיק
כלב שרט דלת של השכנים, וגרם לה נזק מסוים בחלק התחתון שלה. בעל מקצוע שהוזמן למקום אמר שהוא יכול לתקן את מקום השריטה עצמה - אבל אם רוצים שהדלת תחזור להיות כפי שהייתה...
שלום רב. ברצוני לפרוע את חובי המלא לשני שכנים בשתי קומות תחתיי, עבור יסודות של הרחבה שהרחיב. כעת אני נהנה מההרחבה בתור מרפסת. האם יש נוסח של שובר / קבלה עבור התשלום שאוכל להחתים אותם, או לחילופין מרכיבים מסויימים שכדאי להכליל בשטר?
למעשה בעל הדירה צריך ולהציע את הבית למכירה קודם לשוכר, ביחוד במקרה שהשוכר גם בעל הדירה המקורי. מאידך, לכל הדעות דין בר מצרא לא מקנה זכות לקבוע מהו ערך הנכס אלא רק זכות ראשונים בקניין.
בימינו נהגו בתי הדין לחייב את כל הדיירים בתיקון וזיפות הגג בבית משותף מכמה סיבות: א) הדיירים נכנסים על דעת התקנון המצוי ב) זהו המנהג ג) כיון שכל הדיירים משתמשים בגג
לכל אדם יש חזקת כשרות, על כן בדרך כלל אין לחשוש שהפועל עושה שלא כדין בסחורתו של בעל הבית ובפרט בדבר שאין לו ריווח ממנו ''אין אדם חוטא ולא לו'' אלא אם כן יש סימנים ניכרים לרמאות
אם הנזק נגרם משימוש רגיל ולא חריג אזי חובת התשלום חלה על המשכיר. אולם, אם הנזק נגרם משימוש חריג אזי החובה חלה על השוכר. בנוסף, יש לבדוק האם חלוקת האחריות על נזקים הוגדרה במפורש בחוזה.
