הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

הוצאות חתונה בביטול שידוך באשמת צד אחד

הרב יוני רוטנברג
מעיקר הדין כאשר צד אחד מבטל את השידוך ללא הסכמה הצד שביטל את החתונה אמור לשאת בעלויות הביטול, עם זאת מקובל לעשות פשרה בין הצדדים וסביר להניח שבית הדין לא יחייב את הצד שביטל בכלל ההוצאות.

שאלה

שלום, אחרי האירוסין שלי ושל כלתי היה ביננו ריב ומאז היא והמשפחה שלה החליטו לבטל את החתונה, יש לנו קנסות לאולם, תקליטן, ודירה ששכרנו אמרו לי שעל פי דין תורה אם היא מחליטה לבטל כל הוצאות הביטול והקנסות חלים עלייה רציתי לשאול אם יש אמת בדבר.. אודה אם יחזירו לי תשובה לגביי זה.. תודה

תשובה

המנהג בבתי הדין לחייב את מי שביטל את האירוסין בהוצאות, אך הדבר תלוי במקרה המדובר ובפרטיו. זאת ועוד, גם אם יחייבו את האישה, סביר להניח שלא יהיה החיוב בגובה כל הסכום, אלא בסכום נמוך מזה - עליו יתפשרו הצדדים. על מנת לקבל תשובה הלכה למעשה עליך לפנות לבית הדין. אנו בתשובה זו נפרוס את השיטות השונות והמנהג המקובל, אך אין ביכולתנו להכריע בלי לקבל את מלוא הפרטים ולשמוע את שני הצדדים.

תשובה בהרחבה

מתנות וסבלונות של החתן לכלה

בגמרא ובפוסקים ישנו דיון בעניין החזרת מתנות וסבלונות ששלח החתן לבית הכלה. (ראה בבא בתרא קמו.: שו"ע אבן העזר נ) ואכן מוטלת על האישה חובה להחזיר את אשר קיבלה לכבוד החתונה. הבחנה זאת מוצאת ביטוי בלשון הגמרא (ב"ב קמו:): "הדרא בה איהי – אפילו כישא דירקא הדר הוא", כלומר שבמקרה בו חזרה בה היא מהנישואין עליה להשיב כל שקיבלה מבעלה.

הוצאות שהוציא הבעל לגורם שלישי

אמנם, הגמרא עוסקת במצב הרווח בזמנם, בו הבעל היה שולח משלו, בין אוכל ובין תכשיטים ומתנות, לבית האישה, שם התקיימו הנישואין. אך הנידון שלנו, בו כסף שולם לגורם שלישי, הוא בעל אופי שונה לחלוטין. אין ברשות האישה דבר מן הבעל, שנאמר שעליה להשיבו לו.

בשאלה מן הסוג הזה נחלקו הראשונים. הרמב"ם (זכיה ומתנה ו, כד) סובר כי האישה חייבת לשאת בכל ההוצאות אם היא גרמה לביטול החתונה בגלל 'דינא דגרמי'. וכן כתב הרי"ף בתשובה (קפ"ה). אך הראב"ד (שם) חולק עליו, וסובר שאין לחייבה כי "אבוד ממון שבעל הממון עושה אותו אף על פי שגרם לו זה פטור". וכן כתב הר"י מיגאש, (שו"ת סימן נ"ח),  אך מטעם שונה "שלא הוציאו אלא לעצמו". כלומר היות וההשקעה של כל אחד מהצדדים נעשתה לטובתו והנאתו האישית, אין לחייב את הגורם להוצאה בתשלומים. אמנם כבר כתב רע"א (קמא סימן קלד) שהראב"ד מודה לרמב"ם במקרה בו הכלה אמרה לחתן במפורש להוציא הוצאות.

פסיקת ההלכה

השו"ע בסימן קנ,ג פסק כרמב"ם, שאישה שביטלה חייבת לשלם. אך בספר פסקי הגר"א טוען שמלשונו של הגר"א בס"ק ט נשמע שנוטה לפסוק כראב"ד.

 

האחרונים נחלקו כיצד לפסוק: יש אומרים לעשות פשרה (ערוה"ש נ,טז שהמנהג הפשוט שהצד העובר מחזיר לשני הוצאותיו ועל פי רוב עושים פשרה), ויש אומרים להוציא הכל מהאישה (שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' רלד, ובעוד הרבה אחרונים), ויש הפוטרים אותה לחלוטין (שארית יהודה דף נט).

בפסקי דין רבניים חלק ג עמוד 63, מביא את דברי ערוך השולחן שהמנהג הרווח בבתי הדין הוא אמנם לחייב את האישה, אך על פי רוב בדרך פשרה ולא חיוב גמור. בנוסף, יש להעיר כי אם הביטול של הכלה היה מתוך רצון להזיק לחתן אזי יש לחייבה יותר, אך אם הביטול היה מתוך אונס או בתום לב ישנן שיטות ראשונים הפוטרות מתשלום (תשו' הרמב"ם הוצ' פריימן סי' שלט).