הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

נרות חנוכה שהתבררו כגזולים

הרב יובל חסיד
אין להדליק בנרות גזולים אלא אם היה יאוש וקניתם אותם אחרי היאוש. ואף אם היה יאוש - אסור לברך, אלא אם כן החפץ עבר יד נוספת לפני שהגיע לידי האדם שרוצה לקיים את המצווה. יש לדווח לרשויות על הגנב אם ידוע בוודאות שהוא הגנב.

השאלה

אדם קנה ממוכר בשוק פתילות, כוסיות ושמן לנרות חנוכה, לאחר כמה שעות הסתבר לו שהסחורה גנובה, כלומר אותו מוכר שמכר לו את הפתילות וכו' גנב אותם.

א) האם מותר להדליק בפתילות אלו?

ב) האם צריך לחזר אחר הנגנב ולהשיב לו את הדברים?

ג) האם צריך לדווח לרשויות האכיפה על הגנב?

תודה רבה אורי (מחנך כיתה ה') ותלמידי הכיתה

התשובה

תמצית התשובה

א) אין להדליק בנרות אלו אלא אם היה יאוש וקניתם אותם אחרי היאוש. ואף אם היה יאוש - אסור לברך, אלא אם כן החפץ עבר יד נוספת לפני שהגיע לידי האדם שרוצה לקיים את המצווה.

ב) אם היה יאוש ואז קנה את החפץ – אין חובה להחזיר את החפץ לנגזל, ואם לא אירע כך – צריך להשיב לו, מדין השבת אבדה.

ג) יש לדווח לרשויות על הגנב אם ידוע בוודאות שהוא הגנב.

וכעת לתשובה בהרחבה

א) הדלקה בנרות גזולים

א) באופן כללי אסור לקיים מצוה על ידי גניבה, כיוון שזו 'מצוה הבאה בעבירה', ולא יוצאים ידי חובה (שו"ע או"ח סי' כה' סעיף יב', משנה ברורה שם ס"ק נד), אך אם אדם אחר גזל והקונה קנה מהגזלן אחרי שהבעלים התייאשו – אין בעיה של מצווה הבאה בעברה, כיוון שיאוש הבעלים בצירוף עם הקניה מהגנב מקנים לקונה את החפץ.

לגזלן עצמו ישנו איסור נוסף – לברך על חפץ גזול. נחלקו האחרונים האם למי שקנה מהגזלן אחרי שהתייאשו הבעלים מותר לברך (מגן אברהם או"ח סי' תרמ"ט) או שגם אז אסור (ט"ז או"ח כ"ה, י"ב) וכן נראית מסקנת המשנה ברורה (שם). אמנם אם החפץ עבר יד נוספת לפני שהגיע לידי האדם שרוצה לקיים את המצוה אזי לכל השיטות מותר לברך (המשנה ברורה שם).

לכן, במקרה של פתילות גזולות יש לברר האם היה יאוש בעלים:

1. אם קנה מגזלן, שהבעלים יודעים שהוא גזל מהם, מן הסתם אין יאוש (שו"ע חו"מ סימן שסא' ס"ג), ולכן הקונה לא זכה כלל בנרות, בשמן ובפתילות וחייב להחזיר הכל לבעלים, וודאי לא יצא ידי חובה אם הדליק אותם.

2. אם קנה מגזלן, ונודע לו שהבעלים התייאשו בפירוש, וקנה את הנרות אחרי שכבר היה יאוש – יכול להדליק ללא ברכה כשיטת הט"ז. (ואם קנה מהגזלן לפני יאוש ואז היה יאוש – נחלקו הראשונים האם זכה, עיינו בחו"מ שנ"ג סעיף ג' ובנושאי כלים שם).

3. קנו מגנב – בסתם גנבה יש ייאוש, ויכול להדליק ללא ברכה. 

ב) חובת השבת הגזלה לנגזל

אם ידוע מי הנגזל – אם קנה אחרי יאוש הבעלים, אין הקונה חייב להחזיר לבעלים.

אבל אם קנה לפני יאוש, חייב להשיב את הגזלה. חז"ל תיקנו "תקנת השוק", שמי שקנה מגנב שאינו מפורסם בגנבותיו, הבעלים מחזירים לו את מה ששילם לגנב. זאת, כדי למנוע מצב שאנשים יחששו לקנות חפץ, שמא אח"כ יתברר להם שהוא גנוב ויפסידו את כספם. לכן, תקנו חכמים שהקונה מקבל החזר כספי על מה שהוציא (שו"ע חו"מ סי' שנו' ס"ב). ויש אומרים שאפילו כשהגנב מפורסם אבל לא היה ידוע שחפץ זה שקנו ממנו הוא גנוב – גם אז קיימת תקנת השוק והקונה זכאי להחזר מהנגזל. (הרמ"א שם).

אם אינו יודע מי הנגזל – חייב להחזיר כמשיב אבדה שחייב להכריז, אך לא יותר מזה, (ראה מאמרו של הגאון הרב זלמן נ. גולדברג, תחומין כרך כ' עמ' 58, שכתב שיכול לנהוג בזה כמו מוצא אבידה ששם דמיה ומשתמש בה).

ג) דיווח לרשויות

הנגזל צריך לתבוע את הגזלן לדין, ואז מצוה על מי שיודע עדות בוודאות להעיד (עיינו בפרטי הדין בשו"ע חו"מ סימן כ"ח ונו"כ). אם אין ידיעה וודאית, פעמים מותר להעיד ופעמים אסור וכיוון שהפרטים רבים אין כאן המקום לבארם.

בנוגע לדווח לרשויות נחלקו הפוסקים - ה'אגרות משה' (או"ח, חלק ה', סימן ט', סעיף י"א) אסר כיוון שלפי דין תורה העונש המוטל על גנב אינו מאסר וע"י הדיווח למשטרה הגנב ייענש שלא כדין. אך כמה מגדולי פוסקי דורנו כתבו שמותר ואף חובה לפנות למשטרה ולדווח על הגנב (עיינו בספר 'משטר ומדינה בישראל ע"פ התורה', הרב בר אילן, כרך ג' עמ' 968-969 ובהערות 50, 54), וכך מסתבר. יש להעיר, שעונש המאסר עצמו יכול להינתן ע"פ דין תורה במקרים מסוימים (עיינו מאמרו של הרב  קמינר, תחומין ט' עמודים 134-156).

 

התשובה נכתבה ע"י הרב יובל חסיד