הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

נאמן על צוואה שהתרשל

הרב עמוס ראבילו
מה דין נאמן צוואה שהתרשל ומנע רווח, ושאר היורשים מפחדים ממנו? רק בית דין יכול להכריע בשאלה זאת. אולם, ככלל הסכמה של היורשים לנאמנות מכוח פחד מוגדר בפשטות כ"אנוס דנפשיה" שאינו מפגיע את סמכות הנאמן. נחלקו הפוסקים האם ניתן לתבוע נאמן שהתרשל על נזקים של מניעת רווח, ותנאי בעל פה שמבטל צוואה ולא נכתב בטל.

השאלה

שלום וברכה לדיינים שליט"א השאלה:

המנוחים ז"ל השאירו צוואה בכתב ובעדים ונתנו- חילקו את עיזבונם בין ילדיהם הבוגרים: 2 בנים ו -2 בנות . העיזבון ניתן במתנה וחולק באופן שווה. בצוואה יש את הסעיף המפורסם שהצוואה נכתבה על פי חוק המדינה ודיני ההלכה. את העיזבון מחלק האח הבכור "כנאמן", רק בגלל בכורתו ובהסכמה בע"פ בין היורשים.

לימים התברר שהאח הבכור התרשל, לכאורה, ומזה למעלה מחמש שנים הוא מעכב את חלוקת העיזבון: הדירה בעיזבון עומדת ריקה ללא השכרה או מכירה, משולמת עליה ארנונה מכספי העיזבון המשותפים ליורשים כאשר הוא מפיל את אימתו על אחיו היורשים. והם מבועתים ולא רוצים להגיע למחלוקת, ונאלצים להסכים בשתיקה עד שכבודו יואיל לחלק.

א. האם ההסכמה שבשתיקה שלהם מהפחד נחשבת כהסכמה לכל דבר וענין - או האם ניתן לתבוע אותו על 60 חודשי ההפקרות שהתרשל בהם באי- השכרת או מכירת הדירה ? ב. מאחר הצוואה תקפה הלכתית: האם לבעלה של אחת היורשות יש זכות לתבוע אותו על כך שמנע מהם כמשפחה את פירות נכסי המלוג מהשכרת הדירה שבעיזבון לאשתו היורשת? ג. האם תנאי שנאמר בע"פ מאחד המנוחים ז"ל לאח הבכור ביחס לאחת היורשות, לאחר חתימת הצוואה בכתב, ואין לו אסמכתא בכתב כנספח בצוואה, תופסת הלכתית? בברכות התורה והארץ.

 

התשובה

חשוב לדעת שלא ניתן לפסוק במקרה זה ללא שמיעת כל הצדדים הנוגעים בדבר, לכן אנחנו נתייחס רק לשאלות העקרוניות העולות משאלתך.

תשובה בקצרה:

  1. הסכמה של היורשים לנאמנות מכוח פחד כמו במקרה שלפנינו - תקפה.
  2. נחלקו הפוסקים האם ניתן לתבוע נאמן שהתרשל על נזקים של מניעת רווח, ועל בית הדין יהיה להכריע בעניין.
  3.  בדרך כלל בצוואה נכתב כיצד ניתן לבטלה, ואם לא נכתב- אזי התנאי בטל.

א. הסכמה לנאמנות מכוח איום

כאשר טוענים שההסכמה לנאמנות הייתה מכוח איומים ופחד צריך להוכיח טענה זו היטב, ולא כל הרגשת אי נוחות מוגדרת כאונס. הדוגמא לאונס שאינו תקף בגמרא ובראשונים היא "תליוהו ויהיב" שתלו את האדם עד שייתן מתנה, ואז אנו אומרים שהמתנה אינה תקפה, וכן גם איום בתקיפה פיסית או איום על הפסד ממון (עיין מאמרו של הרב ש. ורהפטיג 'תקפו של הסכם כפוי' סיני סז קעד-קעט). ובמקרה שלכם הדבר מוגדר כ"אנוס דנפשיה" שאינו מבטל (עי' למשל שו"ע חו"מ רה, יב).

ב. תביעת נזקים מנאמן שהתרשל, ונכסי מילוג

התרשלותו של הנאמן נוגעת לשני תחומים. האחד, הוא לא חילק את הנכסים בזמן סביר, והשני  הוא לא הפיק רווחים מהנכסים. לא ברור מהשאלה האם תחום אחריותו היה רק בתחום הראשון או בשני התחומים גם יחד.

בנוגע לנזק של מניעת השכרה, נחלקו הראשונים האם ניתן לחייב על כך. לדעת הרא"ש, אין זה אלא 'גרמא' ולא ניתן לחייב על כך (רא"ש ב"ק ב' סי' ו) הטור (חושן משפט סי' שסג) מביא דין זה כמחלוקת בין הרמ"ה הסובר שחייב, ובין הרא"ש. הרמ"א פוסק כדעה הפוטרת (שסג,ו). ולכן לכאורה אין מקום לחיוב.

הפסד דמי הארנונה אין זה הפסד, כי חיוב הארנונה מוטל על בעל הנכס ולא על השוכר, אלא שהמשכיר מגלגל את החיוב על השוכר (עיינו פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ד פס"ד בעמוד סג).

אמנם, יש מקום לבדוק האם יש כאן חיוב מדיני שמים מדין גרמא. ונחלקו האחרונים בדבר: יש אחרונים המחייבים אפילו במניעת רווח לצאת ידי שמים (אבני נזר חלק יורה דעה סימן קלג) ויש  שפוטרים אף מכך (בית אפרים חו"מ כח).

אפשרות נוספת לחייבו בתשלום היא לומר שנאמן על נכסי אחרים מעמדו כשומר (עיינו חושן משפט סימ' רצ סעי' כ) וחייב לשלם מצד חיובי שומר אפילו על מניעת רווח או מדין ערב (ריטב"א בבא מציעא עג:). אך כיוון שאין שמירה בקרקע לא ניתן לחייבו על פשיעתו בנוגע לדירה (ואף המחובר לקרקע דינו כקרקע עיינו רמ"א חושן משפט סימן צה וש"ך שם סעיף קטן ח וקצות החושן שם ס"ק ג), ובנוגע לחיובו כערב נחלקו הפוסקים בדבר (חתם סופר חלק ה חושן משפט סימן קעח ולעומתו האמרי בינה דיני הלואה סימן לט), ועל בית הדין יהיה להכריע בדבר. חשוב להדגיש שכל חובת התשלומין מדין ערב תהיה רק אם עבודת הנאמן הוגדרה כאחראי גם להפקת רווחים מהנכסים ולא רק חלוקת הנכסים גרידא.

ג. תנאי בעל פה

בדרך כלל בצוואות עצמן מפורט היטב כיצד ניתן לחזור מהן. ולכן צריך לדעת מה היה נוסח הצוואה וכיצד אפשרו לחזור, ואם התנאי שנאמר בע"פ עומד בקריטריונים שנקבעו בצוואה.

אם לא נאמר בצוואה כיצד ניתן לחזור ממנה, והיא מתנה מעכשיו ורגע אחד קודם מותו, לא ניתן לחזור ממנה בכלל ולכן גם לא ניתן להוסיף תנאים.