הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

*אחריות מפקח בניה

הרב עמוס ראבילו
מפקח הוא ידו הארוכה של בעל הבית לוודא שאכן העבודה נעשתה כראוי, ולא בורר בין בעל הבית והקבלן. ולכן, אפילו אם היה תנאי מפורש שרק אחרי שהמפקח מאשר הכסף יעבור, לא ניתן לעכב תשלומים על סמך תנאי זה.

שאלה

בעה"ב העסיק קבלן בבניה. בחוזה נאמר כי יש מפקח על הבניה שיכול להפסיק את העבודה. עד כה התנהלו באופן שגם המפקח אישר תשלום (זה לא כתוב בחוזה, אינני יודע מה מנהג המדינה).

לאחר שהעבודה נגמרה נותרו עוד כמה דברים קטנים אבל המפקח לא יוצר קשר ומתעלם מבקשות הקבלן כך שהתשלום האחרון 50000 ש"ח מתעכב.

האם הקבלן יכול לדרוש מבעה"ב שישלם חלק ניכר מסכום למרות זאת או שבעה"ב יכול לומר שעד שהמפקח לא מאשר הוא לא חייב לשלם?

בקיצור, מי בעל דברים של מי? הקבלן עם המפקח, בע"הב עם המפקח או המפקח עם בעה"ב.

(השאלה היא עקרונית עבורי ולא לצורך פסק דין)

תודה רבה

ופורים שמח

 

תשובה

שאלתכם מתחלקת לשני חלקים:

א) האם יש מנהג מדינה היכול לפרש את הסעיף שנכתב בחוזה אחרת ממשמעותו הפשוטה, ובפרט שבמשך כל התקופה נהגו לפי הפרשנות השנייה.

ב) אף אם נפרש את הסעיף שמשמעותו שהמפקח צריך לאשר, האם במקרה והמפקח מתרשל הקבלן צריך לדון עמו או בעל הבית.

 

א) למיטב ידיעתנו ומברור שערכנו אכן נהוג שהמפקח מאשר ולא רק מודיע על הפסקת עבודה. אבל יש מקום רב לדון האם מנהג מדינה זה ישנה את הסעיף המפורש הנ"ל. כיוון שלמעשה אין בכך נפק"מ כפי שיבואר בסעיף ב', אז רק נציין בקצרה שישנה שאלה האם מנהג מדינה ישנה את נוסח הסעיף המפורש במקרה שלכם (שו"ע חו"מ סא, ה; ש"ך שם, ס"ק ט, נתיבות המשפט ס"ק ח; שו"ע חו"מ קג, ז).

ב) מברור שערכנו עולה, שהגדרת המפקח היא ידו הארוכה של בעל הבית לוודא שאכן העבודה נעשתה כראוי, ולא בורר בין בעל הבית והקבלן. ולכן, אפילו אם היה תנאי מפורש שרק אחרי שהמפקח מאשר הכסף יעבור, לא ניתן לעכב תשלומים על סמך תנאי זה. אם בעל הבית אינו בטוח שנעשתה עבודה ראויה עליו לפנות למפקח בניה אחר שיראה ויבדוק שאכן העבודה ראויה. הגע  עצמך, אם מפקח הבניה ח"ו נפטר, האם בעל הבית יהיה פטור מתשלום? ודאי שלא, וכן הדבר הזה, השליח אינו מבצע את תפקידו מאיזו סיבה שהיא, ועל בעל הבית לשלם על עבודה שנעשתה עבורו, ואת הבירורים האם נעשתה כראוי עליו לברר באמצעות מפקח אחר, אם הוא רוצה בכך. (היה מקום לעיין אם המפקח מונה כנאמן, המכונה בהלכה: שליש, או אם היה סעיף המגדיר שרק המפקח הוא הדן עם הקבלן, אבל כיוון שלא זה המצב אין לדון בכך).

 

התשובה נערכה על ידי הרב חיים בלוך