הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

פיצול דירה

הרב אסף מישור
אף כאשר התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, בדין תורה אין הדבר מועיל כיון שיש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים וכל אחד יכול למחות. אולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.

שאלה

האם מותר לפצל דירה לשתי דירות?

תשובה

במשנה (בבא בתרא פ"ג מ"ז) נאמר:

בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו.

בגמרא (ב"ב ס ע"א) מוסבר שהסיבה לאיסור היא 'משום שמרבה עליהם את הדרך', כלומר על ידי בניית העלייה מתרבים הנכנסים והיוצאים בחצר, ויש לשכנים טרחה יתרה.[1] הגמרא מתקשה: אם הסיבה לאיסור פתיחת פתח חדש לחצר היא 'ריבוי הדרך', מדוע כאשר העלייה פתוחה לביתו מותר? ומתרצת: 'אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי'.

בביאור הגמרא והמשנה נאמרו שתי שיטות מרכזיות בראשונים:

א) הרשב"ם[2] ביאר שמותר להכניס דיירים חדשים לתוך ביתו, ומותר להוסיף קירות בביתו, אך אסור לו לעשות תוספות בנייה משום סוג שהוא. בנוסף לכך, אסור בשום מקרה לפתוח פתח חדש לחצר.

ב) הרמב"ם[3] ביאר שאסור לאדם להכניס דיירים חדשים אפילו לתוך ביתו. אך מותר לעשות תוספות בנייה למשפחתו ולסמוכים על שולחנו. לשיטתו, אסור לפתוח פתח חדש לחצר אפילו בעבור משפחתו.

ה'שולחן ערוך'[4] פסק כשיטת הרמב"ם, ומכאן שאסור לפצל דירה ולהכניס דיירים חדשים, אפילו אם לא עושה שום תוספת בנייה ולא פותח פתח חדש לחצר. והרמ"א[5] פסק כשיטת הרשב"ם, שמותר להוסיף דיירים חדשים (ובעמק המשפט [6]העיר שזאת בתנאי שאינו מרחיב את הבית כלל). לכאורה, לפי שיטת הרמ"א אם לא פותח פתח חדש לחצר ולא מרחיב את גבולות הבית, כגון במקרה בו הדירה החדשה והדירה הישנה נפתחות שתיהן למסדרון שנפתח לחדר המדרגות, יהיה מותר לפצל דירה, אולם הרמב"ן[7] אסר לפתוח פתח למסדרון כזה, ולא רק לפתוח פתח חדש לחצר השותפים. ולדעתו מותר להוסיף דירה נוספת רק כאשר הכניסה אליה היא אך ורק מתוך הדירה הראשונה.[8]. . יש שהעלו[9] טענה שבימינו מותר לפצל דירות בבניין. החצר, שבזמן הגמרא שימשה לצרכים ביתיים כגון כביסה ובישול, וריבוי הדיירים הפריע לתשמישים הללו. לשיטה זו 'ריבוי הדרך' משמעותו פגיעה בצניעות, כמו שעולה מדברי הרשב"ם[10]. בחדרי המדרגות בזמננו לא משתמשים לצרכי צניעות, , ולכן הם דומים יותר למבוי, שבו אין טענת ריבוי בדיורין. אמנם הרבה פוסקים[11] סוברים שריבוי הדרך אינו מוגבל לפגיעה בתשמישים צנועים אלא לפגיעה כוללת בשכנים. כך עולה מדברי הרשב"ם עצמו[12]: 'הוסיף דיורין בחצר ומטריח על בני החצר שמרבה עליהן דריסת הרגל'.  אף אם התקבלו אישורים מהעירייה לפצל דירה, והתקבלה הסכמה של רוב הדיירים, אין הדבר מועיל, לפי שבדין תורה יש צורך לקבל את הסכמת כל הדיירים ואפילו שכן אחד יכול למחות. ואולם, אם הבניין נבנה אחרי התיקון בחוק המקל על פיצול דירה, ניתן לסמוך על כך שרוב הדיירים מסכימים, מכיוון שעל דעת כן בנו את הבניין ונכנסו לדור בו.[13]

 

התשובה נערכה ע"י הרב עמוס ראבילו והרב חיים בלוך, ופורסמה ב"אמונת עתיך" 112

 

[1] רשב"ם, בבא בתרא נט עמ' ב ד"ה לא יפתחנה.

[2] רשב"ם, בבא בתרא ס ע"א ד"ה פותחה.

[3] רמב"ם, הל' שכנים פ"ה ה"ח וה"ט.

[4] שו"ע, חו"מ סי' קנד סעי' ב.

[5] שם.

[6] עמק המשפט, ח"ג סי' ח אות ז.

[7] בבא בתרא נט ע"ב ד"ה ומפרקינן.

[8] וכן פסק בשו"ת מנחת אשר ח"א

[9] בכתבי העת פעמי יעקב נה (תשס''ד), עמ' פו; מבית לוי יח (תשס''ה), עמ' רד.

[10] בבא בתרא ס ע"א ד"ה שמרבה

[11] פעמי יעקב, שם בשם ספר משכן שלום.

[12] בבא בתרא נט ע"ב ד"ה לא יפתחנה.

[13] מעין זה בספר עמק המשפט, ח"ג סי' נז.