הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

שיק שאבד

הרב עמוס ראבילו
העמדה המקובלת רואה בשיק שטר חוב. ולכן אם השיק אבד יש לתת שיק חדש במקומו. במקרה זו יש חשש שכותב השיק יידרש לשלם פעמיים, על מקבל השיק להעמיד לו בטוחות.

שאלה

נתתי צ'ק לאדם והצ'ק לדבריו התכבס והושמד האם אני חייב לשלם לו?

אין לו הוכחות שהצ'ק הושמד אך הוא מציע לי לקבל ממנו צ'ק שלו כבטחון או ערבים מוסכמים. האם אני חייב להיענות לו?

ומה הדין אם הצ'ק שנתתי כתשלום התגלגל והתכבס לאדם שקיבל אותו האם אני חייב לאותו אדם שאינני מכירו?

 

תשובה

שלום רב.

ראשית יש לברר מבחינה הלכתית מהו צ'ק, ובשאלה זו יש כמה דעות:

א. צ'ק הוא כמו כסף מזומן. (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

ב. צ'ק הוא כמו שטר חוב רגיל (פתחי חושן הלוואה פרק י הערה כא על פי מנהג המדינה והסוחרים).

ג. צ'ק הוא הוראה ופקודה לבנק לשלם לפלוני (הגר"ש קרליץ זצ"ל בשו"ת עטרת שלמה ח"א סי' סה).

 

לפי הגישה הראשונה - צ'ק שאבד כמוהו ככסף שאבד, והלווה פרע את חובו, והעובדה שהצד השני איבד את הצ'ק אינה מעניינו של כותב הצ'ק (בדיוק כמו אם היה מאבד כסף מזומן) והלווה נפטר מתשלום.

לפי שתי הגישות האחרונות שהן דעת רוב הפוסקים - הלווה חייב עדיין לפרוע את חובו. אלא שישנו חשש אמיתי: יתכן שבשוגג או במזיד יגבו מכותב הצ'ק את הכסף פעמיים. כעת השאלה היא האם ניתן לחייב את נותן הצ'ק לסמוך על ערבויות שמציע מקבל הצ'ק?

בשאלה זו נחלקו האחרונים (הובאו בפתחי תשובה חושן משפט סימן נד ס"ק א, האחרונים חלקו בנוגע לשטר למוכ"ז= למוסר כתב זה, מעין צ'ק פתוח):

דעת שו"ת צמח צדק (קדמון סימן י') היא כי ניתן לסמוך על ערבויות, ואם מקבל הצ'ק יקבל על עצמו לפצות את נותן הצ'ק על כל נזק שעלול להתרחש, נותן הצ'ק חייב לכתוב צ'ק חדש.

לעומת זאת, נתיבות המשפט (נ, ס"ק ה) סובר שנותן הצ'ק לא חייב לסמוך על ערבויות: "גם מה שכתב דבנאבד שטר כזה דמחויב הלוה לשלם כשעושה לו ערבות שלא יבוא לו היזק משטר כזה. לא ידעתי מנא ליה, כיון דלא אמרינן רק כותבין שובר (קבלה), וכיון שאי אפשר לכתוב שובר על שטר כזה, מנא ליה שמועילה ערבות, הא הלוה יכול לומר אינו בטוח לי".

כיון שהדבר שנוי במחלוקת, לכאורה עומדת לנתבע טענת "קים לי" כדעת נתיבות המשפט, הפוטרת אותו מלתת צ'ק חדש אפילו תמורת קבלה וערבויות לפיצוי וכן כתב בשו"ת בית יצחק (שמלקס, חושן משפט סי' טו).

אולם, לפי החוק נותן הצ'ק חייב לסמוך על ערבויות (סעיף 69 לפקודת השטרות [נוסח חדש]: "אוחז לשעבר" שטר שאבד). במקרה זה יש מקום לומר שמנהג המדינה יקבע שאנשים סומכים על הערבויות הנ"ל, ועל דעת כן קיבל ממנו את הצ'ק והסכים לעסקה (עיינו בבא בתרא נד, ב, רשב"ם ד"ה האמר שמואל, שזו הסברא לכך שדינא דמלכותא דינא, ועיין סברה כזאת בחישוקי חמד בבא בתרא שם).

עוד ניתן לומר שכשיש מחלוקת אחרונים וחוק המדינה הוא כאחת השיטות בהלכה אומרים במקרה כזה דינא דמלכותא דינא (שו"ת מהרש"ם ה, מה).

לכן, המסקנות העולות מהדברים הם:

א) אם נתת צ'ק למוטב בלבד - עליך לתת למקבל צ'ק חדש, ולבטל את הצ'ק הקודם. על חברך לחתום לך שהצ'ק החדש הוא תמורת הצ'ק שאבד. על חברך לשלם לך את עלות הצ'ק החדש, וביטול הצ'ק הקודם. באופן זה נותן הצ'ק מוגן לחלוטין (הבנק לא ישלם עבור הצ'ק כיון שהוא בוטל, ואם יפנה להוצאה לפועל יוכל להראות את חתימת המקבל שהחוב כבר נפרע).

ב) אם נתת צ'ק סחיר - ביטול הצ'ק יועיל לכך שהבנק לא יפרע את הצ'ק, אבל עדיין צד שלישי שקיבל את הצ'ק יוכל לתבוע אותו בהוצאה לפועל. במקרה זה באנו למחלוקת האחרונים הצמח צדק קדמון ונתיבות המשפט, ומסתבר שיש לפסוק כצמח צדק. 

ולכן, עליך לתת למקבל צ'ק חדש, ולבטל את הצ'ק הקודם. על חברך לחתום לך על הצהרה שהצ'ק החדש הוא תמורת הצ'ק שאבד וכן להתחייב שהוא יישא בכל הנזקים שעלולים להיות לך מכך, ולהעמיד לך ערבים או צ'ק נגדי על אותו הסכום כבטוחה. על חברך לשלם לך את עלות הצ'ק החדש, וביטול הצ'ק הקודם.

ג) אם הצ'ק הגיע לאדם שלישי ואבד אצלו – האדם השלישי יוכל לתבוע את חברך וחברך יבקש ממך לכתוב צ'ק חדש, היות ואינך מכיר את הצד השלישי. אם חברך יעמיד לך ערבויות כנדרש, תצטרך לתת לו צ'ק חדש והוא יעשה בו כטוב בעיניו. כמובן, שמורה לך הזכות לתת לו הפעם צ'ק למוטב בלבד, והוא ייתן צ'ק שלו לאדם השלישי.

 

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך