הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

פיצוי בעל אולם עקב ביטול אירוסין

הרב עמוס ראבילו
אם טרם שולם על שכירות האולם - אין חובה לשלם, ואם שולם כבר כל הסכום או חלקו - אין להוציא מבעל האולם. אך אם חתמו על חוזה, יש לבדוק אם יש סעיף ביטול ותוקפו ההלכתי

שאלה:

האם ביטול הזמנת אירוע של חתונה באולם עקב ביטול אירוסין כחודש לפני האירוע מחייב תשלום פיצוי על מניעת רווח ?

תשובה בהרחבה:

הערה: בתשובתנו נתייחס לשכירות האולם במנותק משכירת קייטרינג. על שכירות קייטרינג יש לדון בנפרד.

חוזה לשכירות אולם

היחסים בינכם ובין בעל האולם הם יחסי שוכר ומשכיר. חוזה שכירות אולם הוא 'חוזה עתידי' (= התחייבות להשכיר ולשכור את האולם בעתיד), ולכן ישנה בעיה בכל חוזה כזה של 'קניין דברים' (ב"ב ג.) שאינו חל.

אולם, אם הנוסח של החוזה הוא: 'אנו מתחייבים לשכור', להלכה אין בכך 'קניין דברים', וכל שכן אם נתנה מקדמה (נתיבות המשפט סימן ל"ט,יז החולק על קצות החושן סימן ר"ג,ב ועיין בעמק המשפט חלק א' סימן ו' שהלכה כנתיבות המשפט).

חוזה שכלל נוסח אחר, המועיל לפי החוק והמנהג, יש לו תוקף (מדין 'סיטומתא' עיינו שו"ת משפטי ארץ חלק ב' עמוד 204, ועיינו עמק המשפט חלק א סימן ב' שיש נוסח שאינו מחייב, ובחלק ה' עמוד ד').

ביטול חוזה שכירות מחמת ביטול אירוסין

בביטול חוזה שכירות בגלל אונס, לדוגמא, אם השוכר נפטר, נחלקו הפוסקים. דעת הרשב"א (חלק א' אלף כ"ח) שחייב לשלם את השכירות, כי שכירות זהה לקניין, וכשם שמי שקנה דירה ואח"כ נאנס ולא יכול לדור בה לא יכול לבטל את העסקה, כן גם השוכר לא יכול לחזור בו. ודעת המהר"ם (הובא במרדכי ב"מ רמז שמ"ה) שפטור מלשלם על מה שלא השתמש. אך אם כבר שילם על השכירות, אין להוציא מידי בעל הבית, כי מן הסתם שילם לו על דעת זה שהכסף יהיה שלו בכל מצב, ואם לא כן היה עליו להתנות (ש"ך סימן של"ד סק"ב). אולם, בעל הבית חייב להחזיר את מה שנהנה בכך שהאולם היה ריק ולא נעשה בו שימוש ולא היה בלאי וכדומה (כ'פועל בטל').

הרמ"א (סימן של"ד,א) ציין את שתי הדעות, והכריע לבסוף באופן עקרוני כמהר"ם, שאם עוד לא שילם על התקופה שטרם השתמש- פטור מלשלם, ואם שילם- אין להוציא מידי בעל הבית כלום (אפילו לא את דמי ההנאה של 'פועל בטל', ובזה חולק על מהר"ם- ש"ך סק"ב).

השיטה המרכזית בין הפוסקים היא להכריע כרמ"א וכמהר"ם, וכן פסק הגר"ע יוסף זצ"ל במקרה דומה (שו"ת יביע אומר חלק ט' חו"מ סימן י"א).

יש פוסקים המחלקים בין מקרים שונים של תשלום מוקדם. אם נתן את כל כסף השכירות מרצונו- לא ניתן להוציא מידי בעל האולם, אך אם "הקדים לו שכרו מפני שלא נתרצה בעה"ב רק באופן זה, צריך להחזיר עבור מה שלא נהנה" (ערך ש"י סימן של"ד סעיף א' ועיינו דעת פד"ר ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י פס"ד בעמוד תנח). ולכאורה כיוון שלדעת הרשב"א השוכר חייב תמיד לשלם על כל תקופת השכירות, אין להוציא מידי המוחזק על סמך סברת הערך ש"י (עיינו עמק המשפט שכירות בתים עמוד תרי"ג).