הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

השתתפות בהגרלה סינית מכספי צדקה

הרב עמוס ראבילו
המקל לתרום כספי מעשר לעמותת חסד שאוספת כסף באמצעות 'מכירה סינית' שהיא בעצם הגרלה, יש לו על מה שיסמוך, ובקניית מוצר מעמותה, אם לא היה קונה את המוצר כלל וקונה אותו רק בגלל שרוצה לתת צדקה, מותר, ואם ייתכן שהיה קונה את המוצר והוא מועיל לו - יש להחמיר.

שאלה

שלום,

זה כבר כמה שנים שאני נחשפת לחוברות שמונפקות מטעם עמותות חסד/צדקה, שבאמצעותן  מגייסים כספים בצורת `מכירות סיניות`.

במכירות אלו כ``א יכול לרכוש מוצרים/שירותים שונים בעלויות מועטות לפי בחירה, כשהתשלום מוקדש כתרומה.

השאלה היא אם ניתן לשלם מכספי מעשרות כבתרומה?

תמצית התשובה

כבר כתבנו בעבר שהרבה פוסקים סוברים כי מעשר כספים אינו חיוב גמור, כך שאם לא קיבל על עצמו בתור חיוב ונדר, לא חייבים כ"כ לדקדק לאן הולך הכסף, העיקר שהולך למטרות של צדקה. אמנם אם אדם כבר שם כסף בצד לצורך צדקה, גם אם לא קיבל על עצמו חיוב של מעשר כספים, הרי שעל הכסף הזה חלים הדינים של צדקה, ואז צריך לבחון מה מותר לעשות בכסף זה.
ובכל זאת, למעשה המקל לקנות בכספי מעשר כרטיסי הגרלה יש לו על מה שיסמוך, ובקניית מוצר מעמותה, אם לא היה קונה את המוצר כלל וקונה אותו רק בגלל שרוצה לתת צדקה, מותר, ואם ייתכן שהיה קונה את המוצר והוא מועיל לו - יש להחמיר.

תשובה מפורטת

'מכירה סינית' היא בעצם  הגרלה, אלא שבשונה מהגרלה רגילה בה קונים כרטיס וזוכים בפרס שהעמותה מציעה, ב'מכירה סינית' התורם בוחר את הפרסים שבהם הוא רוצה לזכות, ורוכש עבורם כרטיס, ואם יזכה בהגרלה יקבל את הפרס שחפץ בו. כדי להכריע בנוגע להגרלה סינית יש להקדים ולדון בשאלה האם מותר לקנות מכספי צדקה מוצרים מעמותה המייעדת את ההכנסות לצדקה.

עמותה המוכרת מוצרים

אם עמותה מוכרת מוצרים וההכנסות לצדקה, אזי אסור לקנות מכספי מעשר. הדבר דומה למי שרוכש בית מהקדש בכספי הקדש, ודר בו. זאת, כיון שלפני המכירה גם הבית וגם הכסף היו שייכים להקדש, ולכן לא ייתכן שאחרי המכירה הכסף יהיה של ההקדש ואילו הבית יהיה של הקונה, שהרי ההקדש הפסיד מהמכירה (שו"ת משנה הלכות (ח"ו,ר)). אבל אם מדובר על תרומה גמורה והעמותה מעניקה מתנות לתורמים - מותר (שם).

נראה שהדרך לברר האם מדובר על מתנה או קנייה היא, האם היה קונה את המוצר גם לולא התרומה. אם התשובה חיובית, אזי מדובר על מכירה ואסור להשתמש בכספי מעשר, ואם לא- מותר.

כך עולה מדברי הגר"ח קנייבסקי ב'דרך אמונה' (ביאור ההלכה הלכות מתנות עניים פרק ז הלכה ה ד"ה ואחד): "נראה דמותר לקנות ספר ממחבר עני ממעות מעשר אם בלאו הכי לא היה קונה את הספר הזה ואח"כ מותר להשתמש בו גם כן דהוא הנאה דממילא ואין חייב לכתוב עליו שנקנה ממעשר דזה דוקא בספר שרוצה לקנותו בלאו הכי". ומבואר, שכל ההיתר לקנות ספר ממחבר עני הוא העובדה שאין לקונה שום צורך בספר, אבל אם יש לו צורך הרי זה כאילו רוכש לעצמו בכספי מעשר ועושה קניין מכספי מעשר.

קניית כרטיסי הגרלה מעמותת צדקה

נחלקו הפוסקים האם מותר לקנות כרטיסי הגרלה של עמותות צדקה מכספי מעשר:

בספר 'דרך אמונה' (שם) אסר וכתב שאם זכה, הזכייה שייכת לצדקה ולא לשימושו הפרטי כיוון ש"קנה הספק (=הסיכוי לזכות) וזה שוה כסף. נמצא שהוציא מעות צדקה לצורך עצמו וצריך להחזיר לצדקה אפילו לא יגריל. ואפילו אם לא היה קונה כלל את ההגרלה אם לא משום מצות צדקה, כיון שקנה דבר ששוה כסף לעלמא [אם לא שבאמת אין שוה לאף אחד הספק הזה סכום הזה ורק כולן נותנין משום צדקה אז יתכן שיכול לנכות הסכום שיותר ממה ששוה הספק (=הסיכוי לזכות) למכור בשוק] וצ"ע", וכן כתב בספר 'הלכות מעשר כספים' (פי"ט סי"ב) בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל, והגרי"ש אלישיב.

לעומת זאת, בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן ר) התיר, כיוון שאינו מחסר דבר מכספי מעשר כספים  "אלא שרוצה להינות שיעלה לו מזה ספק ריוח של לזכות בהגרלה ונתנו על מנת כך, לא ראיתי בזה שום פגם". בנוסף, לדעתו אין לדקדק כל כך בכספי מעשר כספים שאינו אלא חומרא לדעת כמה פוסקים.

 בספר 'צדקה ומשפט' (פ"א הערה פ"ז) הלך בדרך אמצעית וכתב שאם זכה בהגרלה עליו להחזיר את כסף הכרטיס לצדקה, והזכייה שייכת לו. בפרט במקרה בו כל הפרסים נתרמו וממילא הצדקה אינה מפסידה דבר אלא יש ריווח צדדי לתורם.

בשו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ד עו) חילק בין מקרה בו ניתן למדוד ולהעריך את הסיכוי לזכייה בהגרלה (כגון כשמוכרים מספר מוגבל של כרטיסים אז הסיכוי ידוע והשווי שלו ידוע), לבין מקרה בו לא ניתן למדוד ולהעריך (כגון, אם מוכרים מספר בלתי מוגבל של כרטיסים). במקרה הראשון הוא בעצם קונה את הפרס על צד הספק (כמו שאישה יכולה למכור את כתובתה על צד הספק וזה מוצר ממשי) - ואז אסור לרכוש מוצר בכספי צדקה. לעומת זאת במקרה השני אינו קונה את הפרס על הספק, אלא נותן צדקה ואח"כ מקבל מתנה.

נעיר שחילוקו צריך ביאור שכן למה לא נחשיב את הכרטיס עצמו למוצר, ואז אין הבדל בין שני המקרים ולמה להחשיב דווקא את הפרס כמוצר ולא את עצם הכרטיס, וצ"ע.

למעשה נראה, למיטב ידיעתי, שהמנהג להשתתף בהגרלה של עמותות צדקה כדעת 'שבט הלוי'. ועדיף שבשעה שמפריש את הכספים יאמר שעושה כן כדעת שבט הלוי וכשיטתו.

ויותר יש להתיר במקרה שלא היה רוכש את כרטיס ההגרלה, ורק בגלל הצדקה עושה כן. כיון שיש מקום לומר שדומה לקונה מוצר מעני כשאין לו שימוש (צדקה ומשפט פ"א הערה פ"ז).

כל האמור לגבי הגרלות בכלל נכון גם לגבי השתתפות בהגרלה סינית מכספי מעשר כספים. בפרט אם כל הפריטים במכירה הסינית נתרמים למטרה זו ואפשר שעל דעת כן תורמים אותם.

נספח: מכירת מוצרים לדעת שבט הלוי

לכאורה לפי שיטת 'שבט הלוי' יש להתיר לעמותת חסד למכור מוצר, כי אין מקום לחלק בין כרטיס הגרלה ובין מוצר או שירות אחר. אך יש מקום לומר כי כרטיס הגרלה אינו דומה למכירת מוצר, כיוון שבכרטיס "רוצה ליהנות שיעלה לו מזה ספק ריוח של לזכות בהגרלה" (שבט הלוי שם) ולא לרכוש ממש מוצר, מה שאין כן במקרה שרוצה לרכוש מוצר ובוחר לעשות זאת מקרן צדקה. עוד ניתן לומר, שיש הבדל בכוונת הרוכש, ואם כוונתו לצדקה ממש אפילו אם נהנה מותר, ואם דעתו לרכוש מוצר ממש אסור (ולא כשיטת 'דרך אמונה' שהבאתי לעיל).

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך