הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

פיצויים על ביטול קבלה לעבודה

הרב יובל חסיד
האם אדם זכאי לקבל פיצוי בגלל מעסיק שחזר בו מהסכמתו להעסיק אותו כיון שהוא מעדיף להעסיק אשה שתהיה נאמנת יותר למקום העבודה?

שאלה

שלום לכבוד הרב

הודיעו לי על קבלה לעבודה ונאמר לי שלאחר שיפטרו את מי שנמצא כרגע בתפקיד יתאמו איתי את תחילת העבודה . לאחר שפיטרו את אותו עובד, המעסיק חזר בו מקבלתי לעבודה  שכן המעסיק שינה את פרופיל המועמד והוא מעוניין באישה מנהלת חשבונות ולא רו``ח . הסיבה העיקרית הינה בטענה שהוא  מעוניין לקבל אישה ולא גבר שכן לשיטתו אישה תהיה נאמנה יותר למקום העבודה ותישאר בו זמן רב.

יש לציין שמזה מספר חודשים אני לא עובד. כמו כן מאז ההודעה על קבלתי עד להודעה שדוחים אותי עבר חודש, שבמהלכו סירבתי לשתי הצעות עבודה וכן הפסקתי לחפש עבודה, ומשכך איבדתי זמן רב.

האם מגיע לי פיצוי על כך שדחו אותי בטענה לא מוצדקת (אפליה) ?

האם מגיע לי פיצוי על כך שחודש שלם לא חיפשתי עבודה ודחיתי הצעות?

האם מגיע לי פיצוי על עוגמת הנפש? שכן הודעתי לאנשים בסביבתי שהתקבלתי לעבודה ובסוף אני לא מתחיל לעבוד, מדובר על צער רב שכן גם כך זוהי תקופה לא פשוטה.

תשובה

אי אפשר לענות בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, וללא בירור מדוקדק של כל הפרטים הנוגעים לתביעה, כגון במקרה שלפנינו, עד כמה הצעות העבודה שקבלת היו על סף סיכום, ועד כמה לא היתה אפשרות למצוא עבודה אחרת, ולא שמענו כלל את טענות המעביד ואת הסיבה שבגינה החליט לא להעסיק אותך, וכל מה שנאמר להלן הוא באופן כללי, עד שהעניין יובא לבירור מסודר בפני בית דין.

חיוב המעסיק לשלם על חזרתו מהעסקת עובד

הגמ' (ב"מ עו' ב') חייבה מעסיק לשלם לעובדים שהוא פיטר, או הבטיח להעסיק וחזר בו. התשלום הוא- שכר מלא, בניכוי מה שהפועל היה מוכן להפחית על מנת לנוח ולא לעבוד ("פועל בטל").

בגמרא מדובר על מקרה שהעובדים הלכו כבר לעבודתם. במקרה בו העובדים לא הלכו, יש שתי גישות מרכזיות בראשונים לחייב את המעסיק:

א) חיוב מדין מזיק- התוס' (ד"ה אין) כתבו שיש חיוב מדיני נזיקין (גרמי). החיוב נובע מכך שנגרם להם הפסד כאשר דחו הצעות עבודה נוספות (ועיין קצות החושן (שלג,ב) ונתיבות המשפט (שלג,ג)) וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' שלג' ס"ב): "בד"א שאין להם עליו אלא תרעומת בשלא הלכו- דווקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם בעה"ב, אבל אם היו נשכרים אמש ועכשיו אינם נשכרים כלל הרי זה כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל".

ב) חיוב מדין ערב- מהריטב"א (בבא מציעא ע"ה,ב ד"ה להביא) והמהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ה) עולה שחל על המעסיק חיוב לפועל כיוון שסמך עליו, בדומה למה שמצאנו בדין ערב המתחייב למלווה כיוון שסמך עליו. 'פתחי החושן' (שכירות פרק י הערה י) הסביר שאף התוספות מודים למהרשד"ם, במקרה בו הייתה עבודה מזומנת לפניו ממש, והוא נמנע מלקחתה בגלל בקשתו של המעסיק.

ניתן להעלות נפקא מינא בין ההסברים: אם החיוב הוא מדין ערב המעסיק יצטרך לשלם שכר שלם, בעוד שאם החיוב הוא מדין נזק יצטרך לשלם רק כפועל בטל. אך ניתן לדחות ולומר שערבות המעסיק הייתה רק על ההפסד שיגרם לו, וההפסד שנגרם הוא מצומצם להפסד כפועל בטל וכך עולה מדברי הריטב"א שבמפורש דיבר על חיוב כפועל בטל.

לכל השיטות חיוב התשלום קיים רק אם לא מצאו חלופת העסקה, אבל אם מצאו כזו- אין עילה לתביעה.

משך הזמן שצריך לשלם עליו

חיוב התשלום הוא על זמן משך השכירות, אם שכרו ליום- תשלום יומי, ואם לשנה- תשלום שנתי. אם לא קבעו זמן, כתב החזו"א (ב"ק כג,ב) שאם השכר הוא חודשי התשלום צריך להיות עבור חודש, ואם יש מנהג למקום הולכים אחריו. לעומת זאת באגרות משה (חו"מ סימן ע"ה) כתב שאם לא קבעו זמן הרי זה כמי ששכרו לעולם, ועיין דיון על כך בפתחי החושן (שכירות י הערה א). כמובן, אם ביכולתו למצוא עבודה – אזי המעסיק פטור.

חיוב על עוגמת נפש

בדרך כלל אין חיוב על עגמת נפש, אלא על צער הגוף, כגון- תשלומי צער בחובל בחברו, או בושת במבייש חברו, ואפילו על דברים אלו, אין דנים בימינו (חו"מ סימן א',ב). אמנם, עיין תחומין (יד עמ' 152) מאמר של הרב יועזר אריאל; תחומין (כ עמ' 388) מאמר של הרב צבי ליפשיץ; שורת הדין (ו עמ' קעד) מאמר של הרב חיים שאנן, מקרים ששייך חיוב על עוגמת נפש, אך במקרה דנן לא  נראה לחייב, ואכמ"ל.

מסקנה

א. דחיית העובד בטענה שאינה מוצדקת היא עילה לתביעת תשלום כפועל בטל.

ב. אם הייתה הצעת עבודה קונקרטית שדחית יש לחייב לדעות מסוימות תשלום מלא. אמנם יתכן לומר, שגם המהרשד"ם הדן שם במקרה של עובד שעבד בכל מקרה, ובכל אופן לא היה בטל אלא נמנע מלקבל עבודה בשכר יותר גבוה בגלל הבטחת המעסיק הנוכחי שיעלה את שכרו, ולכן משלם לו את מלוא השכר שהפסיד, אבל מי שלא עבד, הערבות הייתה רק על ההפסד שנגרם, והוא מקבל שכר כפועל בטל, ולא יותר מכך.

ג. על עוגמת נפש אין לחייב.

 

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך והרב עמוס ראבילו.