הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

מי שסייע לחבירו להיכנס למקום ללא תשלום, חייב לשלם עבור החבר?

הרב עמוס ראבילו
המסייע לחברו לגנוב חייב לשלם, כיוון שהוא גרם נזק למפעילי המקווה וכיוון שיש לו דין של מסייע לגנב.

הכניס בחור שלא אמור להיכנס למקווה

אדם הלך לטבול במקווה בערב שבת, בכניסה למקווה ביקש ממנו מישהו, שכשהוא משלם והדלת נפתחת שייתן לו להצטופף איתו בפתח ולהיכנס. הוא יודע שהבחור לא מתכונן לשלם, אבל לא היה נעים לו להעיר לו על מעשיו, ולכן שילם ונכנס ויחד איתו נדחף למקווה. לאחר מיכן הבחור נעלם האם חייב לשלם על כניסתו של הבחור?

תשובה

אדם שנכנס בלי לשלם למקווה הוא לכאורה גנב כי שכר את המקווה לצורך טבילה ורחצה ולא שילם, ואם אי אפשר להשיג את הגנב, הבחור שהכניס אותו בדרך כזאת חייב לשלם.

א) מסייע לגנב באופן שבלי הסיוע שלו לא היה יכול לגנוב- בשולחן ערוך חו"מ שמח, ח נפסק שמי שסייע לחברו לגנוב, חייב לשלם. להיכנס למקום ללא תשלום זה סוג של גניבה באופן שלא יכול היה לעשות זאת ללא הסיוע שלו, והדין הוא שהנגנב יכול לדרוש את התשלום מהגנב או מהמסייע.

ב) חיוב מדינא דגרמי- בתרומת הדשן (שטו, הובא בדרכי משה חו"מ שמח, ובש"ך שמח, ה) שאל מה הדין במקרה בו חתן רב עם חותנו, והחתן ידע שיש מחתרת המובילה לחנות של החותן, ומסר את המידע לגנב מפורסם שניצל את ההזדמנות ורוקן את החנות של החותן. החותן תבע את חתנו, ותרומת הדשן טען שהחתן חייב בגרמא אך אין זה בדרגת גרמי. ולכן חייב החתן בדיני שמים אך לא בדיני אדם. הסיבות של תרומת הדשן היו:

1. לפי התוספות בבבא בתרא כב ע"ב (ד"ה זאת) ההבדל בין גרמא וגרמי נעוץ במיידיות ובעובדה שהנזק בא ישירות מידי המזיק. לכן במקרה זה שהנזק לא הגיע מידי המזיק אלא מידי אדם אחר וגם הנזק לא קרה מיד אין זה גרמי.

2. אין זה דומה למוסר ממון חברו לגוי, כיוון ששם ברור הדבר (ברי היזקא) שהנזק יתרחש אבל במקרה בו אין וודאות כמו במקרה של יהודי שתמיד עשוי לחזור בתשובה אין זה ברי היזקא, ובנוסף היהודי תמיד חושש שמא ייתפס על ידי הנגנב, אבל הגוי לא חושש מדבר ולכן ברי היזקא טפי.

3. לפי ריצב"א שאין הבדל בין גרמי וגרמא ובמקרים שכיחים קנסו ובמקרים פחות שכיחים לא קנסו, המקרה שלפנינו אינו שכיח כל כך.

ומסיים תרומת הדשן: "וא"כ לפי כל הטעמים מיהו נראה דשמעון אף על גב דחטא והחטיא מ"מ פטור מלשלם".

מדברי תרומת הדשן עולה, שיש מקום לחייב את המכניס בידי שמים בגלל גרמא, ובבית הדין מחתימים את הצדדים על שטר בוררות בו הם מתחייבים לשלם במקרה של גרמא ולכן ברור שאם היה מגיע לבית דין היה חייב. (ועיין טור חו"מ קנז מחלוקת הרמ"ה והרא"ש במי שלא גדר גדר בינו ובין חברו ונכנסו גנבים).

בנוסף יש מקום רב לומר שמדובר על גרמי כיוון שמדובר בנזק מיידי ומדובר בדבר המתרחש בו במקום ואין להעלות על הדעת שיחזור בתשובה כי הוא עכשיו עושה את האיסור. והנה גם אם ישלם הנכנס הרי זה השבת הגנבה כי האיסור הוא להיכנס למקווה בלי לשלם ולכן גם אם יחזיר אח"כ הרי זה בגדר תיקון העבירה אבל העבירה נעשית מיד ואם כן שתי הסיבות הראשונות של תרומת הדשן בטלות ולפי הריצב"א יש מקום רב לדון במציאות של זמננו שכיוון ונדיר למצוא נזק בידיים אלא רוב ככל הנזקים הם גרמא האם אין לקבוע שהנזקים שמוגדרים כגרמא הם שכיחים ולכן חייבים לשלם עליהם בבית דין כגרמי, ועיין תשובת הרב אשר וייס (שו"ת מנחת אשר א קיד) שבזמן הזה יש לחייב כמעט בכל גרמא כיוון שמרן הכריע כרמב"ם שבכל גרמא אלא אם מדובר על גרמא רחוקה- חייב, והרמ"א הכריע כריצב"א ובנוסף ועד 4 ארצות גזרו לחייב בגרמא.

לסיכום, נראה שבמקרה זה על המסייע לשלם על הבחור, ועליו לספר לאחראים על המקווה והם יחליטו האם לתבוע ממנו או לתבוע מהבחור השני.