הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

שאל ספרי קודש וספרי תורה ונגנבו האם חייב?

הרב עמוס ראבילו
הפוסקים דנו האם השואל ספר קודש חייב באונסים כמו כל שואל או שמא הוא חייב רק כשומר שכר. כיוון שמדובר פה על מקרה בו נגנבו הספרים, ברור שהשואל חייב לשלם.

שאל ספרי קודש וספרי תורה ונגנבו האם חייב?

שאלה

אם אדם שאל ספרי קודש וספר תורה והם נגנבו האם חייב?

תשובה

הפוסקים דנו במי ששאל ספר קודש ללימוד האם חייב באונסים כמו כל שואל. הסמ"ע (עב,כא) בשם תשובת הר"ן (יט) כתב ששואל ספר קודש פטור מאונסים. הש"ך (עב,כט) ביאר שהסיבה ששואל חייב באונסים היא כיון שכל ההנאה שלו. אבל המשאיל ספר קודש עושה מצווה ולכן כיוון שגם  למשאיל יש הנאה, אין לחייב באונסים את השואל (ראו באמרי יושר חלק א סימן מז מדוע בכל השאלה לא נגיד שמצווה קעביד כי הרי יש מצווה להשאיל). ההנאה מעשיית מצווה מוגדרת כ'פרוטה דרב יוסף' (ואין כאן המקום להסביר זאת). האמוראים ובעקבותיהם הפוסקים נחלקו האם 'פרוטה דרב יוסף' נחשבת הנאה, ולכן כתב הש"ך, וכן כתב קצות החושן (שמב,א) שהפטור באונסים בשואל ספר קודש תלוי במחלוקת האם יש 'פרוטה דרב יוסף'.

לעומת זאת, קצות החושן (עב,לד) כתב שלכל השיטות שואל ספר קודש פטור מאונס. כאמור שואל חייב באונס כי 'כל הנאה שלו' אבל אם שואל רק להתראות בה שאין זו נחשבת הנאה מספקת- פטור. לכן גם השואל לצרכי לימוד, אין כל ההנאה שלו כי מצוות לאו ליהנות נתנו. לכן לדעתו אין לחייב שואל ספר קודש בתשלום במקרה של אונס.

נתיבות המשפט (עב,יז) סבר ששואל ספר קודש חייב באונסים, כיוון שההנאה לא מגיעה למשאיל מכח השואל, אלא משכר המצווה שיש לו, ואם כן עדיין מוגדר המשאיל כמי שלא מקבל שום הנאה.

לדברי הנתיבות גם דברי הקצות שמצוות לאו ליהנות נתנו ולכן אין לשואל כל הנאה אינם נכונים, כיוון שהט"ז (יורה דעה רכא,מג) כתב שבמצוות תלמוד תורה יש הנאה במצווה, ולכן ביאר את הר"ן בתשובה באופן אחר, עיי"ש, וראה מה שכתב משובב הנתיבות על דברי הנתיבות.

להלכה, כיוון שמדובר במחלוקת הפוסקים, אין להוציא ממון במקרה של אונס מידי השואל אך עליו להישבע שאכן נאנס ולא פשע או נגנב, אלא אם כן המשאיל מאמין לו. אך אם הם נגנבו, כיוון ששומר שכר חייב בגנבה ואבדה גם הוא חייב לשלם במקרה זה. (אם המקרה היה מגיע לבית דין ייתכן שמכוח הסכם הבוררות היה מקום לפסוק ולחייב לפחות חלקית כיוון שכדברי הנתיבות כתבו גם המחנה אפרים (שאלה ג) והתומים (עב,יח) וכן פשט לשון השולחן ערוך (חו"מ שמב,א), ולכן נראה לפסוק שהשואל ספר קודש חייב באונסים ופטור רק אם מתה מחמת מלאכה).