הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

שוכר ומשכיר שכתבו חוזה בו המשכיר משלם את הארנונה. האם מיסי יישוב כלולים בארנונה?

הרב עמוס ראבילו
משכיר קיבל על עצמו לשלם ארנונה. לאחר זמן הוטלו מיסי יישוב על התושבים. במקרה זה המשכיר לא יהיה חייב במיסים אלו, הן משום שבלשון בני אדם מיסי יישוב אינם נקראים ארנונה ואינם חלק ממנה ולכן אין זה חוב המוטל על המשכיר., והן משום שישנם הבדלים רבים בין מיסים אלו ובין הארנונה.

שוכר ומשכיר שכתבו חוזה בו המשכיר משלם את הארנונה. האם מיסי יישוב כלולים בארנונה?

שאלה

הועד המקומי של הישוב הודיע על גביה של תשלום ארנונה של הועד המקומי. בחוזה בן משכיר ושוכר כתוב שהמשכיר ישלם את הארנונה. ושאלה מי צריך לשלם ארנונה של הועד המקומי (שהיא בנוסף לארנונה שכל תושב מחוייב בה).

תשובה

כל מיסי היישוב מוטלים מדינא על מי שנהנה מהם דהיינו השוכר (שו"ע חו"מ קסא, ג; שם קסג, ג, וראו גם בפסקי דין ירושלים כרך ב עמוד פא, וכרך יד עמוד צד), אלא אם כן החוק מטיל את המיסים דווקא על בעל הבית. לפי זה, הארנונה ומיסי היישוב גם יחד היו אמורים להיות מוטלים דווקא על השוכר ולא על המשכיר, ואכן כך ההלכה וכך גם החוק (אלא אם מדובר בשכירות לזמן קצר וגם אז אם העבירו את השכירות על שם השוכר התשלום מוטל עליו).

במקרה זה נחתם חוזה שהמשכיר ישלם את הארנונה. אלא שמתעוררת שאלה האם מיסי יישוב דומים לארנונה או דומים ל'וועד בית'. ואכן, גם בזמן הגמרא היו דברים שבני החצר עשו עבור עצמם במנותק וללא קשר למיסים שבני העיר גבו[1].

מבירור שערכנו עולה שמצד המועצה והמדינה מיסי ארנונה ומיסי ישוב הם שני סעיפים שונים של אותו הדבר: שניהם  נגבים מכח חוק עזר שמתקינה המועצה, ישנם יישובים  שהגביה של מיסי הוועד נעשית באותה גביה של שובר הארנונה של המועצה. (דהיינו שורה אחת ארנונה, שורה שניה מיסי וועד) וע"פ הנוסח של חוק העזר מיסי יישוב נקראים 'ארנונת וועד מקומי'.

אמנם מצד שני ישנם הבדלים ביניהם. לדוגמא, ארנונה נגבית לפי שטח הדירה, מיסי יישוב ברוב המקומות נגבים באופן זהה לכל משפחה.

זאת ועוד, בתנאים בדיני ממונות לא מתייחסים ללשון המשפטית והחוקית בהכרח, אלא ללשון בני אדם. ואצל בני אדם, במקומות שבררנו, יש הבדל ביניהם. דומה הדבר לאגרת שמירה שבלשון בני אדם היא שונה לגמרי מארנונה אע"פ שהמעמד החוקי שלה זהה לארנונה, ולכן אם לא יהיה רמז שגם אגרת שמירה כלולה בארנונה לא נכלול אותה.

לכן נראה שהארנונה לא כוללת את מס היישוב ואף אם נגיד שיש פה ספק, כיוון שמדינא התשלום מוטל על השוכר נמצא שאין ראיה ברורה להטיל את החיוב על המשכיר.

הוכחה כזאת יכולה להיות לשון החוזה: אם כתוב בחוזה השוכר ישלם למשכיר כך וכך שקלים ללא שום תוספת אז אולי ניתן לדייק מכאן שהכוונה היא לכלול כל מס שיכול לצוץ כולל מיסי יישוב. וכן אם יהיה כתוב: ארנונה וכו' שזה יכלול חיובים אחרים כלפי המועצה, אבל אם החוזה כתוב בלשון אחרת שמשתמעת לשני פנים, חזרנו לדין המוציא מחברו עליו הראיה ולדין יד בעל השטר על תחתונה ואין ביכולת המחויב (השוכר) להוכיח שהוא פטור.

 

[1] משנה בבא בתרא, א,ה.