הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

תפילה בזמן העבודה

על פי ההלכה תפילה בזמן העבודה תלויה בסיכום עם המעסיק, ע"פ החוק עובד זכאי להתפלל אולם לא יקבל שכר על זמן התפילה. לפיכך, רצוי להגיע לסיכום מפורש עם המעסיק

שאלה

שלום לרב.

במקומות עבודה רבים קיימים מניינים לתפילה, בעיקר לתפילת מנחה.

שאלתי הינה מה משך הזמן הסביר שמותר לעובד להתפלל, בהנחה שלא ידועה דעת בעל הבית בנושא, אבל ידוע בחברה שמתקיימת תפילה כל יום.

הבעיה העיקרית הינה שתפילת המנחה אצלנו מתארכת על פני למעלה מ-15 דקות, והשאלה הינה האם צריך להסתפק בתפילה קצרה, לוותר על תחנון ואמירת תהילים וקדישים וכדומה, כדי להפחית את זמן הביטול מעבודה.

אם מצרפים את זמן ההגעה, ההתכנסות והחזרה לעבודה, הזמן הכולל עשוי להגיע לכחצי שעה בקירוב. היות ומדובר בעובדים רבים, ההפסד המצטבר החודשי לחברה בשעות עבודה עשוי להגיע להיקף כספי לא מבוטל. אם מוסיפים גם את תפילת ערבית, ההפסד לחברה גודל באופן משמעותי.

כיצד עלינו לנהוג ?

תודה.

 

תשובה

שלום וברכה

שנינו במסכת ברכות טז-א: "הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם". וכן שנינו "הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית קורין קריאת שמע ומתפללין ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים, כיצד ברכה ראשונה כתקונה שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ".

 

רואים אנחנו עד כמה חכמים החמירו בביטול מלאכתו של בעל הבית, עד כדי שפטרוהו מברכות מסוימות. ראה מסילת ישרים פרק יא: "וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא, ומברכות אחרונות דברכת המזון, ואפילו בקריאת שמע לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד, קל - וחומר בן בנו של קל - וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר - יום אסור בהן שלא לבטל ממלאכתו של בעל הבית, ואם עבר הרי זה גזלן. ... מה יענו איפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה? או כי יעסקו בחפציהם איש לבצעו? כללו של דבר, השכור אצל חברו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, ... כי הרי גזל חפץ - גזל, וגזל זמן - גזל, מה גוזל את החפץ ועושה בו מצוה - נעשה סנגורו קטגורו, אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה - נעשה סנגורו קטגורו".

 

אמנם בימינו אין נוהגים כך, כמו שכתב השולחן ערוך אורח חיים סימן קצא סעיף ב: "והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכות שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם". ובסימן ק"י סעיף ב' בנוגע להלכות תפילה: " והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה". והמשנה - ברורה (סקי"ב) הביא בשם לחם - חמודות דהוא הדין שמותרים לילך לבית כנסת להתפלל בעשרה, והמגן - אברהם כתב שזה דוקא במקום שאין דרך בעלי-בתים להקפיד בכך. רואים מכאן שהדין תלוי בהקפדת המעסיק, ודבר זה משתנה מזמן לזמן וממקום למקום.

 

יש להוסיף, שלפי חוק שעות עבודה ומנוחה 20 (ד) "עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד" הפרשנות המקובלת לחוק זה היא שהתפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. חוק זה יכול להוות מנהג מחייב לפי ההלכה אפילו כאשר המעסיק דתי (עיין בשו"ת משפטי ארץ חלק א' עמודים 77-78) וודאי כאשר המעסיק אינו שומר תורה ומצוות. ולכן כל קבלת תשלום על זמן התפילה נעשה רק ע"י הסכמת המעסיק. 

 

כמובן יתכן שישנם מקומות עבודה אשר מכל מיני שיקולים יסכימו לכך שהעובדים ישתמשו בזמן העבודה לצרכים מסוימים. ישנם מקומות עבודה שמכינים פינת קפה עבור העובדים, ומאפשרים להם להפסיק את עבודתם לשם כך, מתוך הנחה שעובד שמרגיש טוב גם עובד טוב יותר. לעומת זאת ישנם מקומות עבודה שמקפידים שהעובדים לא יפסיקו את עבודתם ולא יבזבזו זמן לריק.

 

ואולם, בכל מקרה נראה, כי אין מקום להתפלל ערבית או מנחה בחודשי הקיץ על חשבון העבודה, אלא אם הגיעו לסיכום עם המעסיק. המעסיקים אינם מקפידים על כך שעובדים יתפללו בזמן העבודה, בתנאי שאין לעובד ברירה אחרת, אך כאשר יש לו עוד זמן רב להתפלל ישנה הקפדה, וכן כתב בשו"ת עשה לך רב חלק ו סימן ע"ח: "נראה לי שכל זה היה דוקא בזמנם, שהפועלים היו נשכרים לעבודתם מזריחת השמש עד צאת הכוכבים כדין תורה, ... ולכן זמן שתי תפלות, שחרית ומנחה היו בשעת העבודה, שאף כי העבודה החלה בזריחת השמש, הפועלים יצאו לדרכם לעבודה לפני כן. ולכן, אמרו שאין דרך בעלי בתים להקפיד על פועליהם, אבל אם יש לפועלים שהות להתפלל על חשבון זמנם, שחרית לפני העבודה, ומנחה לאחריה, אין שום סברא שיותרו בעלי - הבית על זמן עבודתם".

 

לסיכום: הדין תלוי בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר, וכך נוהגים בהרבה מקומות עבודה. אכן זכותו של המעסיק שלא להחשיב את זמן התפילה כשעות עבודה.  בנוגע לתפילת ערבית (או מנחה בזמן שהעבודה מסתיימת בשעה המאפשרת תפילת מנחה לאחר העבודה) אין להתפלל ללא הסכמה של המעסיק.