הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי נאמנות באיסורים

ישיבת קרובי משפחה בוועדה הממנה רב

הרב עמוס ראבילו
אסור לקרובי משפחה לשבת בוועדה הממנה רב, כיוון שלוועדה יש דין של בית דין ועליה לשמור על כללים אלו. זאת בניגוד לעמדת כמה פוסקים שראו בוועדה שותפות בעלמא שלא צריכה לעמוד בקריטריונים של בית דין.

ישיבת קרובי משפחה בוועדה הממנה רב

השאלה:

שלום, האם מותר למנות רב שהוא קרוב משפחה?

תשובה

השאלה היא מי הממנה, למה ממנים ומי הממונה.

ראשית, לא כל מה שאנו קוראים קרוב הוא קרוב ע"פ דין תורה. לדוגמא, מחותנים אינם אסורים זה על זה ויכולים להעיד זה על זה.

מינוי קרוב לרבנות

ולעצם הדין, אם הוועדה הממנה כוללת בחובה קרובי משפחה של הרב הממונה, לכאורה יש בכך בעיה, וכמו שקרוב פסול לדון הוא גם פסול מלמנות את קרובו. וכתב הרמ"א (חושן משפט לז,כב): "טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הן כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה" ואולי גם פסול קורבה בכלל, כיוון שיש לממונים כל דיני בית דין.

אלא שהשו"ע חו"מ לז כתב שם שיש מנהג לקבל את הקרובים כעדים:

"עכשיו נהגו לקבל עדים מהקהל על תקנתם והסכמתם, ועל ההקדשות ועל כל ענייניהם, וכשרים אפילו לקרוביהם, כיון שקבלום עליהם".  

והוסיף הלבוש הסבר:

 "וכל מה שכתבנו הוא מדינא, אבל האידנא נהגו בכל ישראל משום תקנת הצבור שאין מביאין עדות מחוץ לעיר להעיד על תקנתם והסכמתם, אלא מקבלין עליהם עידי העיר על כל ענייניהם ועל ההקדשות שלהם ומכשירין אותם אפילו לקרוביהם, כיון שקבלום עליהם אנשי העיר הוו להו כמי שאומר נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך כו', שאם לא ינהגו כן להכשיר עדויות כאלו לא יהיה לעולם תיקון לצרכי צבור. מכל מקום לא הכשירו אלא פסולי קורבה, אבל הפסולים משום רשעה לא שייכי להכשיר. לפיכך קהל הממנים עליהם ראשי וטובי הקהל, הרי הם דיינים ואסור להושיב ביניהם מי שפסל משום רשעה."

ומשמע מדבריו, שאפילו להכרעות של הקהל ניתן להכריע ע"פ קרובים אבל לא ע"פ פסולים. אולם יש לדחות שזה דווקא בעיר שכולם נוגעים בדבר ואין ברירה ולכן יש מנהג כזה, אך אם ישנה אופציה אחרת צריך ללכת ע"פ האופציה האחרת.

ועיין בתשובת הגאון ר' אליעזר גורדון זצ"ל[1] שהכשיר קרובים לשבת בוועדה שממנה את הרב, ואדרבה דייק מלשון הרמ"א שדווקא פסולים לא יכולים לשבת אך קרובים כן יכולים לשבת. הרב גורדון הביא לכך ראיות מתשובת מהר"ם מרוטנברג[2] ומתשובת האור זרוע[3] שהיו יושבים קרובים בוועדה הממנה. לדעתו, מינוי רב הוא כמו שותפות שכל אחד רשאי להביע את דעתו ולא כמו בית דין, כל עוד אנו יודעים היטב שהשותף אומר את דעתו לטובת השותפות. ולכן, כל אחד מהוועדה חייב לקבל על עצמו לומר את דעתו לשם שמים והכוונה היא לא לומר במזיד דבר שהוא נגד טובת הציבור. הרב גורדון דחה את תשובת החת"ס חו"מ קס שפסל מקבלי שוחד אפילו החזירו את השוחד.

אך לענ"ד קשה להגדיר את כל הערים כשותפים ובדבר הנוגע לציבור- תפקיד הממונים הוא להיות כדיינים ולהכריע את האמת. נראה, שההגדרה היא ששותפות היא החלטה עבור עצמו שיש לה נגיעה לשותפים, אך ציבור זו החלטה עבור אחרים שיש לה גם נגיעה כלפי עצמו. ואולי תשובת המהר"ם והאור זרוע היו בעיר כזאת שלא היתה אפשרות להושיב מי שאינו נוגע כי כולם נוגעים כפי שהיה בעיירות בימי קדם שהציבור היה מצומצם ביותר. אך באופן שאפשר בקלות למצוא נציגי ציבור חסרי נגיעה אישית לאחד הממונים- כך יש לעשות. וראו גם בתשובת מהרש"ם ח"ג סימן כב שכתב בנוגע לחותן שנבחר בזבל"א לברור בין קרובו ובין אחר בנוגע למשרת רבנות, שאסר לו לשבת כבורר מחשש נגיעה (ע"פ דברי הסמ"ע בסימן ז סק"כ). וכן במקורות רבים מצאנו שהממונים על הציבור דינם כדיינים ולכאורה פסול הדיינים חל גם עליהם[4].

מינוי קרוב לישיבה

אם מדובר על מינוי לישיבה וכדומה מקובל שהישיבה היא ברשותו של ראש הישיבה והוא יכול למנות את מי שישר בעיניו ומי שטוב לו לעבוד איתו. והרבה פעמים קרובי משפחה הם אנשים שטוב לראש הישיבה לעבוד איתם.

 

[1] הובא ב'עיטורי מצוות' קובץ שלוש עמוד 18.

[2] תתקמב.

[3] קטו.

[4] ראו ערוך השולחן חו"מ סימן ט סעי' א בנוגע לשוחד דברים.