הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

נזק שנגרם לאולם על ידי אחד האורחים

הרב עמוס ראבילו
אחד האורחים גרם נזק לאולם בו נערכה החתונה. השוכר של האולם הוא שומר שכר ולכן פטור משמירה על קרקעות ולא חייב לשלם על הנזק שאירע לאולם.

נזק שנגרם בשעת שכירות, ע"י צד ג

השאלה:

שלום לכבוד הדיינים. השבוע שכרתי אולם כדי לערוך ברית מילה לבני שנולד לי במז"ט. לאחר שנגמר האירוע, בעל המקום נכנס כדי לוודא שהכל מסודר וכדי לנקות את האולם, והוא גילה שכנראה מאן דהוא גרם נזק לוונטות בחדר השירותים עד כדי כך שהם נשברו וזקוקים להחלפה. לדבריו מדובר בנזק של למעלה מ1000 שקלים. יש לציין שכשהיינו באירוע הכל היה בסדר, אבל לפני שעזבתי את האולם שמעתי רעש מוזר מכיוון השירותים אבל לא יחסתי לזה חשיבות, כנראה בגלל ההתרגשות וההתעסקות עם בני משפחתי. בעלי האולם (ששייך לבית הכנסת הסמוך) טוענים שאני חייב באחריות הנזק שנעשה לכאורה בזמן השכירות שלי, ואני באתי לפניכם לשאול האם באמת כך ההלכה.

 

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות בלי ששני הצדדים עומדים בפני בית דין ושומעים את טענותיהם. בתשובה זו נפרוס את מה שעולה לפי דבריך.

הבנו מהשאלה, שהשכירות אינה של אולם שהוא מארגן את כל האירוע, ובעל האולם או שליחיו נמצאים שם כל הזמן כמו אולם חתונות, אלא אולם ששוכרים רק את המבנה ועושים במבנה את האירוע. ע"פ זה ענינו.

אם יש חוזה בינך ובין בעל האולם, בכתב או בע"פ צריך לראות את החוזה ולהכריע לפיו.

אם אין חוזה, שוכר חייב בשמירה כשומר שכר[1], ולכן חייב על מקרים של גניבה ואבדה או אונסים ברמה של גניבה ואבדה שאירעו לאולם, וודאי פשיעה ורשלנות[2] (לפי דבריך לא היתה פשיעה ורשלנות).

אולם אין חיובי שמירה על קרקעות[3], ולכן שוכר פטור על נזק שאירע לקרקע שהוא שוכר[4].

וונטות הם מאווררים שמחוברים לקרקע (כך אני מבין את המציאות אם זה לא כך הפסק משתנה) ודבר שמחובר לקרקע נחלקו הפוסקים [5](תוספות ובעל העיטור) האם דינו כקרקע או לא, ולא ניתן להוציא מהשוכר[6].

לכן למסקנה אתה פטור מתשלום על הנזק, אך עליך להשתדל לגלות מי המזיק, הרי הוא אחד מאורחיך וודאי לא אדם מהחוץ, וניתן וצריך לגלות מי הוא ולהפנות את בעל האולם אליו ואז נוכל לשמוע כיצד קרה הנזק.

 

[1] ב"מ פרק ז משנה ח.

[2] שלדעת הרמב"ם דינו כמזיק.

[3] ב"מ נז ע"א. חומ שא,א

[4] ישנם אחרונים כתבו שחייב לצאת ידי שמים אפילו שהתורה פטרה אותו. ראו אמרי בינה דיני פסח סימן ה שתלה זאת במחלוקת ראשונים: " ויש מקום לומר דהנך דמיעטה התורה מדין שמירה דאף אם פטור אף מפשיע' מ"מ בדיני שמים חייב לשלם... " וראו בספר באר ציון ב"ק דף סב ע"ב.

אך נראה שכל דבריהם בנוגע לפשיעה שם יש מקום לחייב כמו גרמא, אך בנוגע לגנבה ואבדה נראה שאין חיוב לצאת ידי שמים. ואפילו אם בנוגע לאבדה יהיה חיוב בנוגע לנזק שהוא דומה לגנבה נראה שאין חיוב. התוספות מגדירים את גניבה כאונס שאדם המזיק פטור עליו, ונראה שנזק שנגרם ע"י אדם שלישי הוא דומה לגניבה ויוגדר כאונס לשיטת התוספות ואין חיוב לצאת ידי שמים בזה.

[5] חו"מ שא,ה

[6] עמק המשפט שכירות סימן לו, וראה במשפט החושן (הרב שטיינהרטר) שמירה בנדל"ן שטר ואדם (פרק ח) בנוגע לתנור שמחובר לקרקע ע"י החשמל.