הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

תביעת אשה חסרת כל

הרב אלעזר גולדשטיין
אשה נתבעת על חוב של בעלה שהייתה ערבה לו, האם ניתן לתבוע אישה בכלל, ובמקרה זה בפרט? והאם הדין שונה כאשר היא חדלת פירעון?

השאלה: שלום רב, בעל הדירה הקודם של ההורים שלי ניסה לתבוע את אבא שלי ואותי בעקבות חוב שהוא טוען שאבא שלי חייב לו, הוא תבע אותי בתור ערב לאבא שלי, אני הצלחתי להוכיח שאני לא היייתי ערב לחוב ובית הדין הרבני פטר אותי, לבינתיים, לצערי הרב מאוד, אבי הפך להיות אדם סיעודי ותשוש נפש, בעקבות כך, בעל הדירה כעת מנסה לתבוע את אמא שלי, גם בבתי משפט אזרחיים וגם בבית דין תורה, מכיוון שאמא שלי גם הייתה רשומה כשוכרת וערבה, למרות שכל ההתנהלות בין בעל הדירה הייתה רק עם אבא שלי ולא עם אמא שלי, ברצוני לשאול, האם על פי דין תורה, האם מותר לתבוע אשה חסרת כל שאין לה מאיפה לשלם? במידה ואני אוכיח את מצבה הכלכלי הגרוע, האם אוכל לבקש מבית הדין הרבני שבו הוא תבע אותה לקבוע שלא ניתן לתבוע אותה, בנוסף, האם אין מושג ביהדות שבו לא תובעים נשים אלא רק גברים ושאשה לא יכולה לתת עדות ולעמוד לדין? בתודה מראש

תשובה

שלום,

ראשית אברך אותך שהכול יעבור על הצד הטוב ותזכה והוריך יחיו חיים טובים ובריאים לאורך ימים.

לגבי שאלתך הראשונה: האם ניתן לתבוע אדם חסר כל?

ככלל ההלכה לא פוטרת עני מחובתיו (למעט כמובן בסוף שנת שמיטה, אך זה רק בתנאי שלא יטענו שכתבו פרוזבול).

עם זאת, ישנו עיקרון הלכתי (שו"ע חו"מ צז כג) ש"מסדרין לבעל חוב" שעיקרו הוא שגובים את החוב בהתאם ליכולת. מדברי הגמרא (בבא מציעא קיד ע"א) עולה שאמנם אדם עני צריך שהציבור כולו ידאג לו ולא נכון להפיל את הנושים שלו איתו, עם זאת כתבה התורה ביחס להחזרת משכון עני (דברים כד, יג): "ולך תהיה הצדקה", ומזה נלמד שחובת החזרת המשכון היא צדקה המוטלת על הנושה של העני במיוחד.

לכן בעל חוב עני בודקים את מידת היכולת שלו לפרוע את החוב ובהתאם לכך גובים רק ממה שאפשר ולא יפגעו חייו הבסיסים. אולם, במציאות המודרנית חיים תקניים כוללים דברים רבים שפעם לא היו נצרכים ולמעשה הנהלים הקיימים בהוצאה לפועל הולכים לקראת העני אפילו יותר מההלכה. לכן למעשה בדרך כלל כל מה שהוצאה לפועל יגבו לא יחשב כ"סידור לבעל חוב" (למעשה לדעת הש"כ צז ס"ק יד ועוד אחרונים ניתן לגבות גם מדירה).

לכן למעשה במקרה שלכם סביר להניח שבית הדין יתחשב במידת היכולת של הצדדים וידאג לפרוס את החוב בצורה שתאפשר חיים תקנים גם לפנים משורת הדין אך לא יהיה ביטול אוטומטית של החוב.

לגבי שאלתך השניה: האם נשים יכולות להתבע לדין?

נשים חייבות בדין כגברים וכלשון הגמרא (בבא קמא טו,א): "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה". דין עדות נשים שהזכרת איננו קשור למידת החיוב של נשים בממונות, ולכן אישה שחייבת כסף יכולים לתבוע אותה ולגבות את הכסף.

מעבר לכך, מפורש בשולחן ערוך (חושן משפט פז, י) שאשה שחתומה עם בעלה על שטר הרי הם שותפים וגובים הן ממנו והן ממנה. אומנם, בזמן חז"ל לנשים לא היה ממון עצמאי ולכן גבו ממנה רק מ"כתובתה". בימנו בדרך כלל ברור שלנשים יש נכסים ואין צורך להגביל את הגביה כנגד כתובתה.

 

למעשה, לא נכון לחמוק מן הדין, ומצווה מן התורה להחזיר חובות וכלשון חז"ל (כתובות פו,א) "פריעת בעל חוב מצווה" עד שאפילו להלכה למעשה ילדים מצווים לכבד אתו הוריהם ולשלם את חובתם לאחר פטירתם (שו"ע חו"מ קז, א). כמובן שניתן לדרוש מהצד השני להביא ראיה שהחובות אכן נכונים, ואפשר גם לבקש שיקלו עליכם את סבלכם לפנים משורת הדין.

והאמת והשלום אהבו.

 

הרב אלעזר גולדשטיין

מנהל אתר דין תורה. 

מכון משפטי ארץ, עפרה