הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

סמכות המדינה להפקיע רכוש

הרב עמוס ראבילו
למדינה יש זכות להפקיע רכוש לטובת הציבור כאשר מדובר על קריטריונים ברורים ולא מוטים. סמכות זו מבוססת על דינא דמלכותא דינא, ועל הפקר בית דין הפקר.

שאלה

שלום רב, האם יש למדינה זכות להפקיע קניין אישי של חברה לצורך רבים? לשבור מונופול בשוק התקשורת, אתן דוגמה, חברת בזק, היא מונופול בשוק התקשורת, המדינה עשתה רפורמה שנקראת " השוק הסיטונאי" שאומר שכל חברה מתחרה תוכל להשתמש בתשתיות (מתחת לאדמה, קנים של תקשורת) של חברת בזק ותשלם לה דמי שימוש, וככה נפתח את השוק לתחרות ולרווחת הציבור שירדו מחירי התקשורת, האם הדבר מותר ע"פ ההלכה היהודית? הפקר בי"ד הפקר?

תשובה

בכתב עת שערי צדק[1] פורס נחום רקובר את היריעה בנוגע להפקעת רכוש. ההפקעה יכולה לנבוע מהפקר בית דין הפקר או מ'דינא דמלכותא דינא'. בנוגע להפקר בית דין הפקר, אין צורך בבית דין חשוב כהלל ושמאי אלא אפילו לפרנסי הציבור ישנה סמכות להפקיע ולהפקיר[2]. לא רק שהציבור רשאי להפקיר אלא כל כוחו של בית הדין להפקיר נובעת מכך שהוא מייצג הציבור[3]. סמכות זו היא כל עוד לא מדובר על הפקעה הנגועה באינטרס אישי (לדוגמא רצון פופוליסטי להיבחר שוב בבחירות, מה שמכונה כלכלת בחירות), או הפקעה מפלה. כמו כן ההפקעה יכולה לנבוע  מדינא דמלכותא דינא. וכמו שכתוב בגמרא[4] שאם החוק הוא שהשדה שייכת למי שמשלם מיסים, החוק הזה תקף. תנאי מהותי שהמפקיע חייב לעמוד בו הוא, שכל הפקעה צריכה להיות עם תמורה הוגנת למי שהפקיעו ממנו[5].

במקרה שלפנינו, כיוון שמדובר על הפקעה של רכוש של חברה אחת, ולכאורה יש כאן סוג של הפליה כלפי החברה, יש מקום לשאול האם אכן זה חוק מפלה? לדעתי לא, מי שהיה מונופול שנים ארוכות אינו יכול לטעון טענות על הפליה כאשר מנסים להפוך את השוק לריאלי יותר. בנוסף, תשתיות התקשורת מונחות באדמה ששייכת למדינה. הסיבים מועברים לבתי הצרכנים דרך רשות הרבים שהיא גם כן בבעלות המדינה. עצם היכולת להניח תשתיות במדינה נתונה בידי המדינה (שחייבת להבטיח שגורמים עוינים לא יעשו בהם שימוש), והיא מעניקה זכיונות, כלומר זכות שימוש, והמדינה קובעת מפעם לפעם מה הקריטריונים המתאימים. ולכן היא זו שהעניקה לבזק זכות שימוש בהם והיא זו שיכולה להתנות את הזכות הזאת בתנאים מסוימים שיקבעו גם אח"כ.

לכן נראה שאין בהפקעה זו משום 'דינא דגזלנותא', אלא 'דינא דמלכותא'.

 

[1] כרך א עמו' 114-121

[2] שו"ת הרשב"א ח"ד סימן קמב.

[3] שו"ת רא"ם ח"א סימן נז.

[4] ב"ב נד:

[5] חזון איש בבא בתרא סימן ד סעי' טו.