הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

תקלה ברכב שכור

הרב יובל חסיד
מי ששכר רכב ובמהלך הנסיעה התקלקל הרכב, יש מקרים בהם יהיה פטור מתשלום כיוון שקלקול זה נחשב כמתה מחמת מלאכה. אולם אם חתמו על חוזה שכירות, החוזה מחייב, וברוב החוזים מחייבים את השוכר בתשלום אם הרכב התקלקל גם אם השתמש בו שימוש רגיל.

 

נזק לרכב שכור

שאלה:

שכרתי רכב מחברת השכרה שעל פניו היה תקין ונסעתי בו כרגיל ונהיה בו תקלה האם יש עלי חובה לשלם או שעל חברת ההשכרה לשאת בנזק ועל מי חובת ההוכחה שהנזק באשמתו?

תשובה

בדיני ממונות לא ניתן לענות ללא שמיעת שני הצדדים, לפיכך נכתוב רק את עקרונות ההלכה.

דיני השוכר ללא חוזה אחר

לפי דין תורה, כשאין הסכם אחר- הכלל הוא ששוכר חייב בשמירה כדין שומר שכר (חושן משפט סימן שז' א'), אבל פטור מנזקים שנגרמו כתוצאה מהשימוש הרגיל (מתה מחמת מלאכה. סימן שמ' א'). ולכן גם אם הנזק לא היה בשעת השכירות וקרה אחר כך כתוצאה משימוש סביר לפי תנאי השכירות - אתה פטור מלשלם, וכשיש ספק והשוכר טוען ש"מתה מחמת מלאכה" אם יש סבירות שהיו עדים בשעת המעשה- עליו להביאם (סימן שדמ' א'), ורק אם המקרה אירע במקום שאין עדים מצויים בו פטור (אבל אם הוא עבר על תנאי ההשכרה, כגון שוכר שהתחייב לנסוע רק בדרכים סלולות ובסוף נסע בשבילי עפר ולכן ניזוק הרכב- השוכר חייב, אלא אם יוכיח שלא מחמת השינוי קרה הנזק. שם סימן שמ' סעיף א ובסמ"ע שם ס"ק ד').

ואם הנזק קרה ללא קשר לשימוש כגון כתוצאה מצד ג' שפגע ברכב אז השוכר חייב אם הייתה כאן רשלנות מסוימת שניתן להגדיר אותה כ"גניבה או אבידה", אך אם שמרת על הרכב כמו שצריך, ובכל זאת הוא ניזוק אזי השוכר פטור, כי זה נחשב "אונס". ושמירה של שוכר צריכה להיות מעבר לשמירה הרגילה שאדם שומר על חפציו (ראה סימן שג' יא').

חוזה שכירות רכב

אם יש בהסכם השכירות שעליו חתמת בשעה ששכרת את הרכב סעיף שמחייב את השוכר בכל נזק שיארע לרכב- ההסכם מחייב, משום שהתנאים שבין השוכר למשכיר מחייבים אותם גם אם אינם כדין תורה (שולחן ערוך חו"מ סימן רצא' כז' לגבי שומר חינם שיכול להתנות להתחייב, ובקניין מועיל לכל הדעות (סימן שמ קצות סק"א ונתיבות סק"ב), וחתימה על חוזה שכירות דינה כמעשה קניין כפי המקובל היום, כדין סיטומתא, עיינו בשולחן ערוך סימן רא' סעיפים א'-ב').

מסקנה  

יש ללכת על פי המפורט בחוזה השכירות שעליו חתמתם.