הרשם לקבלת עדכונים
תשלום על חבילה שאבדה בדואר ואח"כ נמצאה
תשלום על חבילה שאבדה ונמצאה
שאלה:
יהודי הזמין חבילה באינטרנט ישירות מהמוכר הגוי בחו"ל. החבילה התעכבה ומשסבר המוכר שהיא אבדה בדרך, החזיר לקונה את כספו במלואו (כולל דמי המשלוח) וקיבל על כך החזר מחברת הביטוח בה מבוטח עסקו. לאחר שהכסף הוחזר לקונה הגיעה החבילה וכעת בידו לשחררה מהמכס ולא, תוחזר למוכר. מדבריו של המוכר (שלא יודע עדיין שהחבילה הגיעה) משתמע שהוא אכן סבור שאבדה, כלומר - הוא התייאש. השאלה היא האם בכלל הייתה כאן יציאה מרשות המוכר כל זמן שהחבילה הייתה ביד הדואר ובאחריותו המלאה (שאכן מומשה) ולאור העובדה שאם לא יפדה הלוקח את החבילה היא תוחזר אוטומטית לידיו של המוכר. אם כן, האם ייאושו תופס (בישראל לכאורה בכה"ג לא מועיל ייאוש), כל זאת כמובן בהתחשב בכך שטרם נעשתה משיכה מצד הקונה והחבילה אצל הדואר שהם השליחים בעצם. במידה ויש כאן יציאה מרשות הבעלים, האם תחול כאן חובת השבת אבידה במקום חילול ד' גם לגוי, במידה והדבר עשוי להיוודע לו? השאלה דחופה מכיוון שהזמן העומד לפדיית החבילה הוא קצוב ושווי החבילה גבוה מאד. בברכת חג שמח.
תשובה
א. אצל גוי אין נפק"מ בייאוש אלא רק באבדה (עיין או"ח סימן תקפו ביאור הלכה ד"ה והוא).
ב. יש את חובת השבת אבדה בגוי במקום של חילול ה', מצרף את דברי ערוה"ש שמח,ב וכתבו הגדולים שראו בעיניהם שאותם האנשים שהרויחו מטעותים לא הצליחו ונכסיהם ירדו לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה ורבים אשר קדשו שם שמים והחזירו טעותים בדבר חשוב וגדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם [ספר חסידים ובאה"ג] והרי אפילו גניבת דעת אסרו חז"ל כמ"ש בסי' רכ"ח ובזמן הזה בכל מדינות אלו אסור מן התורה שום הטעאה והערמה ואין שום חילוק בין ישראל לאינו ישראל.
