השאלה:

קניתי מיטה יד שנייה מאדם שדרש 800 שח אני ואשתי ראינו את המיטה והחלטנו לקנות אותה ניסינו לעשות העברה בנקאית אולם לא הצלחנו כיוון שחרגנו ממסגרת האשראי לאותו חודש שילמנו למוכר בצ'ק בנקאי במעמד הקנייה ביקשנו זמן לחשוב והמוכר הראה הודעת SMS שקיבל מאדם אחר שהוא מעוניין לבוא ולקחת את המיטה והמוכר אמר אם אתם לא נותנים לי תשובה עכשיו אני אמכור לו לאחר זמן קצר התחרטנו כי ראינו שעלות ההובלה למחיר המיטה יהיה כמו מיטה חדשה ובנוסף דפנות המיטה גבוהות מידי עבורנו, לא חשבנו על הדברים הללו במעמד הקנייה והעיקר, שבחודש זה אנו לא יכולים להרשות לעצמנו הוצאה כספית כזו כשביקשתי לבטל את העסקה המוכר אמר שיבדוק קודם אם האדם האחר שרצה לקנות אולם אדם זה לא חזר אליו. ביקשתי לבטל את העסקה ואני מוכן לשלם פיצוי על כך והמוכר ביקש פיצוי של 400 שח (חצי מעלות המיטה) מה הדין במקרה זה?

תשובה:

א. האם יכול הקונה לחזור בו לאחר ששילם?

חז"ל תקנו שתשלום עבור חפץ מיטלטל אינו קונה אותו עד שיעשה מעשה קניין אחר- הגבהה, או משיכה של הדבר למקום שמועיל בו קניין משיכה (משיכה בחצרו של המוכר אינה מהווה מעשה קניין). לכן, במידה ועדיין לא נעשתה פעולה כזו במיטה לא נגמרה עדיין העסקה הקניינית.

יחד עם זאת, אסור לקונה לחזור בו לאחר ששילם ומי שחוזר בו קללוהו חז"ל בקללת "מי שפרע" (בבא מציעא דף מח' א', שולחן ערוך חושן משפט סימן רד' א').

ב. האם תשלום בצ'ק בנקאי נחשב כהעברת כסף?

האחרונים דנו בשאלה אם תשלום בצ'ק נחשב כקניין כסף. יש שהגדירו את הצ'ק ככסף מזומן, ויש אומרים שהצ'ק הוא שטר חוב שהאדם מתחייב בו לשלם את הכסף, ויש שסברו שהצ'ק הוא רק הוראה לבנק לשלם סכום זה.

אם הצ'ק הוא ככסף מזומן- דינו של המשלם בצ'ק כמי ששילם כסף עבור המקח וחלה עליו קללת "מי שפרע" אם חוזר בו. גם אם הצ'ק הוא כשטר כתבו הרבה מהפוסקים שנתינת שטר חוב דינה לעניין קניה כקניין כסף (ויש אומרים שהוא אף חמור יותר מכסף ממש וקונה במטלטלין קניין גמור. הובאו דעות אלו בפתחי תשובה סימן קצ' ס"ק ב). ולפי הדעות שזו רק הוראת תשלום לבנק אין כאן עדיין נתינת כסף, אולם כיוון שבימינו המנהג המקובל לשלם בצ'קים ולראות בהם את גמר התשלום יש לומר שהצ'ק קונה מדין סיטומתא (דהיינו קניין שנהגו בו הסוחרים אע"פ שאינו על פי דיני תורה) ומועיל לכל הפחות ככסף לפי כל הדעות. וראה דעות אלו בספר פתחי חושן חלק ח' (קניינים) פרק ג' הערה כא', ובחלק א' (הלוואה) פרק י' סעיף יג' ובהערות שם, ובשולחן ערוך סימן רד' סעיפים ה'-ו' לגבי מי שפרע במעשה קניין הנהוג בין הסוחרים.

לכן נראה שמי ששילם בצ'ק, אסור לו לחזור ולבטל את המקח אלא בהסכמת המוכר.

(בלשון השאלה נאמר ששולם בצ'ק בנקאי. אם הכוונה לצ'ק המשוך על הבנק שאינו ניתן לביטול אז נראה שלכל הדעות דינו ככסף ממש).

ג. האם כשיש עילה לחזרה חלה קללת "מי שפרע"?

כשיש לקונה סיבה מוצדקת לחזור בו, כגון כשרואה שהמקח מתקלקל עד שייקח אותו או כשמתברר שהקניה כרוכה באיסור כגון ריבית- אז מותר לקונה לחזור בו (סימן רד' סעיף ב'- ג'), ובוודאי כשהמקח הוא מקח טעות. אולם בנדון שלנו לא נראה שיש עילה לחזרה- הקונים ראו את בעיית הגובה של המיטה ואע"פ שלא שמו לב לכך אין זו טענת מקח טעות כי היה להם לבדוק (ראה שולחן ערוך סימן רלב' סעיף ג' ובסמ"ע שם, ובפרט שלא מדובר כאן במום במקח).

מסקנה:

הקונה אינו רשאי לבטל את המקח אע"פ שרק שילם ועדיין לא משך, משום שחלה קללת מי שפרע על החוזר בו לאחר תשלום, ורק בהסכמת המוכר מותר לחזור בו. לכן, במידה והמוכר מתנה את הסכמתו בתשלום של 50% מדמי המקח אין לקונה ברירה אלא לקבל את הצעתו- או לקיים את המקח ולקחת את המיטה.