הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

גישת בית הדין לדיני הראיות ולענייני מיסוי

הרב עמוס ראבילו
בנקודת המפגש בין דין תורה ובין משפט המדינה מתעוררות שאלות מהי מדיניות בית הדין. בתשובה זו סקרנו את הגישה של בית הדין בנוגע לכמה מהשאלות הללו.

1. עסקה שעל פי החוק הישראלי לא ניתנת להתבצע, (לדוגמא: כל הדיירים בבית משותף מכרו שטח המוגדר כ"שטח משותף", כגון: חצר או חדר מדרגות, כאשר על פי החוק הישראלי לא ניתן להפוך דבר כזה לבעלות של אדם יחיד), האם חלה העסקה מצד דין-תורה?

2. איך התייחסות בית הדין לגבי "הקלטות", האם אפשר לסמוך על זה להוציא ממוחזק, כאשר מומחה בתחום מאשר שההקלטה אינה מזויפת.

3. מהי ההתייחסות של בית הדין לגבי "עד יחיד"?

4. אזרח שהעלים מס מהרשויות, האם בית הדין מתיר להלשין אותו לרשות המיסים?

5. עסקת נדל"ן שלא דווחה עם הסכום המלא לרשות המיסים, כאשר סכום מסויים מהתמורה נרשם בפתק צדדי. כיצד יתייחס בית הדין למקרה כזה? האם בית הדין יחייב את הקונה לשלם את הסכום המופיע בפתק?

6. לגבי תשלום עמלת תיווך, ישנו פער גדול בין החוק הישראלי לדין-תורה. על פי החוק, מתווך הפועל ללא רישיון תיווך, וכן מתווך שלא החתים את הקונה על טופס התחייבות לתשלום עמלת התיווך, אינו יכול לדרוש לקבל עמלת-תיווך. לעומת זאת לפי דין תורה כל אדם שתיווך רשאי לתבוע עמלת תיווך גם אם אינו בעל רישיון וגם אם לא סוכם מראש - לא בכתב ולא בע"פ - שבכוונתו לדרוש עמלת התיווך. שאלתי - כיצד מתייחסים ב"בית דין - ארץ חמדה" לסוגיה זו?

7. כאשר בית הדין מחייב את אחד הצדדים ב"הוצאות משפט", כיצד מודדים מהו שיעור ההוצאות? 8. בעסקת נדל"ן המקובלת כיום, האם חל הקניין לפני הרישום בטאבו?

 

תשובה

1. העסקה לא חלה מדין תורה. (ראו דיני הבית המשותף הרב קורנגוט עמוד 228 הערה טז).

2+3. עמדת בית הדין היא שכאשר יש לדיין אומדן דעת ברור הוא יכול לפסוק על סמך כך, כפי שמפורט בנייר עמדה כאן. לכן, הן הקלטות והן עד אחד יכולים בנסיבות מתאימות להיות קבילים.

4. כתבתי על הנושא הזה כאן, שמותר לדווח אך אין חובה.

5. אם אין מחלוקת בין הצדדים שסכום העסקה האמיתי הוא מה שנכתב בפתק, הרי הפתק הוא המחייב. עם זאת, בית הדין לא מתיר העלמת ערך העסקה מהרשויות לצורך העלמת מס.

6. מספר פסקי דין של ארץ חמדה עסקו בנושא, הלינקים לפסקי הדין מובאים כאן.

7. הוצאות משפט של בית הדין ידועות לנו (אגרת בית הדין). בנוגע לשאר ההוצאות (עו"ד וכדומה) ראו כאן בנייר העמדה של המכון.

8.  הרב איתמר ורהפטיג עסק בנושא זה בספר 'משפטי ארץ' ח"ד החל מעמוד 206. לפי החוק, החוזה שנחתם בין הצדדים לפני הרישום בטאבו הוא התחייבות למכור, ואילו הבעלות על הנכס חלה רק בעת הרישום בטאבו. הפוסקים (ראו בפד"ר ו, 378 סקירת הדעות השונות), נחלקו האם הרישום בטאבו מהווה רק תנאי בגמירות הדעת של האנשים, ולכן אם הצדדים יחליטו שברצונם להעביר בעלות בזמן הקניין, הבעלות תעבור, או שמא החוק תקף על פי ההלכה והבעלות תעבור רק בעת הרישום בפועל. לכן הרב ורהפטיג הציע לרשום במפורש בחוזה המכר שהמוכר מתחייב להעביר את הבעלות לקונה, בדרך זו לא תהיה סתירה וכל הדעות יסכימו שרק בעת הרישום בטאבו חלה הבעלות, וראו בעמוד 209 צדדים להקל אפילו במקרה בו כתוב שהקונה קונה ממש[1].

 

[1] עיין גם במאמרו של הרב דר' מיכאל בריס 'הרהורים אודות מעמד מרשם הקרקעין על פי ההלכה', משפטי ארץ ג מעמ' 224